בקהילה היהודית בבריטניה כואבים את פיגוע הדקירה האנטישמי בלונדון שבו נפצעו שני יהודים, אבל לנוכח התגברות ההתנכלויות לקהילה היהודית בתקופה האחרונה – כולל גל הצתות של בתי עסק יהודיים, בתי כנסת ואפילו אמבולנסים של ארגון הצלה יהודי – קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר.
ד"ר טובי גרין, מנהל תחום קשרי החוץ בוועד שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה, סיפר היום (ה') באולפן ynet על התחושות בקרב היהודים בממלכה. "ברור שמדובר באירוע מזעזע", אמר. "שני חברים בקהילה היהודית הותקפו בגולדרס גרין בזמן שפשוט עסקו בשגרת יומם, באזור יהודי בצפון לונדון. הם אנשים בעלי חזות יהודית מובהקת, ופשוט הותקפו ברחוב. זה אירוע מטלטל. לצערנו, באקלים הנוכחי כאן בבריטניה ולנוכח האירועים האחרונים, זה לא מפתיע במיוחד".
ריאיון עם ד"ר טובי גרין מבריטניה
(צילום: ליאור שרון)
ד"ר גרין הזכיר: "כבר ראינו התקפות הצתה נגד מוסדות יהודיים ברחבי לונדון, וגם פיגוע קטלני שהיה במנצ'סטר ביום כיפור, לפני כמה חודשים. אבל זה עוד אירוע מזעזע, והוא מקור לחרדה גדולה בקהילה היהודית".
בפיגוע הנוכחי נפצעו שלוימה רנד (34) ומשה שיין (76) באורח קשה. בבריטניה דווח שהדוקר הוא אזרח בריטי בן 45 ממוצא סומלי.
"מאז 7 באוקטובר יש בבריטניה אווירה הולכת וגוברת של אנטישמיות. אבל הקהילה גם חזקה מאוד, נחושה מאוד", אמר ד"ר גרין. "זו קהילה ותיקה מאוד כאן בבריטניה, של יותר מ-350 שנה, ואנחנו נחושים כקהילה לא להיכנע להפחדה, ולא לאפשר לחיים היהודיים הגאים שלנו כאן להצטמצם או להידחק אל מאחורי חומות ומחסומים. אבל כן, זה בהחלט מדאיג מאוד, וזה דבר שאנחנו צריכים להתמודד איתו יחד עם הממשלה ועם כל חלקי החברה כאן בבריטניה".
אתה חושב שהרשויות הבריטיות עושות מספיק?
"יש נחישות מצד הממשלה להתמודד עם הבעיה הזו, ויש גם מחויבות משמעותית מצד המשטרה, אבל אנחנו אף פעם לא מרגישים שזה מספיק. יש הרבה צעדים ואמצעים שהיינו רוצים לראות ננקטים, או ננקטים מהר יותר, כדי לעזור להתמודד עם הבעיה הזו. יש לנו חששות מהנוכחות הרחבה של דברי שטנה אנטישמיים בזירות שונות. במקרים מסוימים, רבים מדי, ראינו שדברי שטנה כאלה עוברים ללא ענישה. אנחנו חושבים שיש קשר ברור בין העלייה בדברי שטנה שנשארים ללא הרתעה וללא ענישה, ובין אירועים אלימים שראינו נגד הקהילה שלנו.
"קראנו גם שוב ושוב לממשלת בריטניה לפעול כדי להוציא מחוץ לחוק את משמרות המהפכה של איראן. זה צעד שאנחנו מאמינים שנראה בחודשים הקרובים, אבל לקח לממשלה זמן רב לגבש את הצעדים המשפטיים שיאפשרו זאת. אז כן, אנחנו רואים הרבה פעולות חיוביות מצד הממשלה, ואנחנו חושבים שהם נחושים להתמודד עם הבעיה הזו, אבל אנחנו רוצים לראות פעולה מהירה יותר ונחושה יותר בתחומים מסוימים".
תיעוד הפיגוע בלונדון
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטרמר, פרסם אתמול הודעה שבה אמר שכינס ישיבת חירום, ושהיום הוא יפגיש בין גורמי אכיפת החוק והמשפט הפלילי כדי להבטיח צדק יעיל ומהיר. מה דעתך על זה?
"אני חושב שזה משקף את הרצינות שבה ראש הממשלה והממשלה בכלל מתייחסים לסוגיה הזו. הם גם רוצים להראות שהם מתייחסים אליה ברצינות, ואנחנו רואים את זה בתגובות מקשת רחבה מאוד של מנהיגים פוליטיים במדינה הזו, גם ברמה המקומית בלונדון וגם ברמה הלאומית. יש תחושת זעזוע רחבה מאוד, והבנה שזה מצב בלתי נסבל, שאסור לאפשר לו להימשך. כמובן, מנקודת המבט של הקהילה היהודית, מה שאנחנו מחפשים הוא שהמילים יתורגמו לפעולה ברורה. מה שצריך לעשות הוא להבהיר שלאנטישמיות יהיו השלכות קשות עבור האנטישמים, יותר משהיא תוביל להשלכות עבור יהודים".
אתה שומע יותר קולות של יהודים בריטים ששוקלים לעלות לישראל?
"זו קהילה מגוונת מאוד, והאמת היא שהתגובות בתוך הקהילה מגוונות מאוד. יש קולות כאלה, אבל יש גם נחישות גדולה ברחבי הקהילה לחזק ולהעצים את החיים היהודיים כאן בבריטניה. אנחנו גם יודעים, כמובן, שיש כרגע מספר די גדול של ישראלים שהגיעו לחיות בלונדון, ויש עוד שהיו רוצים לעשות זאת. אז זו מציאות מורכבת עבור יהודים, גם בישראל וגם בתפוצות, ולכן יש הרבה תגובות שונות".
יש ארגונים רבים שמנסים לתת מענה לאיום הזה, כמו "שומרים". האם אתם מתכוונים להגביר את אמצעי ההגנה מטעם הקהילה היהודית, או שאתם מצפים לכך מהרשויות?
"גם וגם. יש לנו כאן בבריטניה מוסדות קהילתיים חזקים מאוד, ואנחנו בני מזל מהבחינה הזו. הזכרת את השומרים, שהוא ארגון חשוב, שפועל במיוחד באזורים חרדיים ואורתודוקסיים מובהקים. יש לנו גם מוסד חשוב מאוד בקהילה בשם CST, שפועל להגנה על הקהילה היהודית באופן כללי, עובד בצמוד מאוד עם המשטרה ועם הממשלה, מאורגן היטב ובעל משאבים לא מבוטלים. אבל אנחנו צריכים יותר תמיכה בהיבט הזה.
"הקהילה מקבלת תמיכה מהממשלה כדי לממן את הביטחון שלה, אבל אנחנו צריכים יותר מזה. אנחנו צריכים גם שיטור ברור ונוכח ברחובות, במיוחד באזורים שבהם חיים יהודים. זה דורש גם משאבים ממשלתיים למשטרה, באופן כללי. אנחנו יודעים שהמשאבים שלהם מוגבלים. אז כן, הארגונים הקהילתיים היהודיים מגבירים מאמצים כדי למצות את היכולת שלהם להגן על הקהילה, ובמקביל קוראים לרשויות הממשלה לעשות את אותו הדבר".
שינית משהו בחיי היומיום שלך בגלל כל זה?
"במקרה האישי שלי, לא כל כך. אני אקום הבוקר ואלך לעבודה שלי. אני עובד בבניין שמארח כמה מוסדות קהילתיים יהודיים. אבל אני אהיה כן: כשאני נכנס למקום העבודה שלי, שאנשים אולי יודעים שהוא משרד שמארח ארגונים יהודיים, בהחלט יכול להיות שאסתכל מעבר לכתף. הייתי אתמול באזור גולדרס גרין, בדרך לאירוע בבית כנסת. האירוע התקיים כרגיל, אבל האבטחה הייתה כבדה. אני מודה שכשהלכתי מתחנת גולדרס גרין אל המקום, כן, הסתכלתי מעבר לכתף. זו תגובה טבעית. אני חושב שאצל יהודים שנראים יהודים יותר ממני מבחינה חיצונית, או למשל יהודים שבדרך כלל הולכים עם מגן דוד גלוי – התגובה הזו, תחושת החשש הזו, תהיה חריפה יותר".
