מחקר חדש, שנחשף ב"גרדיאן" הבריטי, שופך אור על פרק מטריד ופחות מוכר בתולדות מנגנון ההשמדה הנאצי: גיוסם של משמרי נייר, כימאים וכורכי ספרים לשיקום רישומים היסטוריים, במטרה לאתר יהודים.
ההיסטוריונית הבריטית ד"ר מורוונה בלווט מאוניברסיטת אוקספורד חשפה תכתובות נאציות ומסמכים רשמיים המעידים כי בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת הופעל ברחבי אירופה פרויקט רחב היקף לשיקום פנקסי לידות, טבילות, נישואים והמרות דת. המסמכים, שנשמרו בכנסיות וברשויות אזרחיות, היו לעיתים בלויים ולא קריאים. אנשי המקצוע נדרשו לנקותם ולתקנם – כדי לאפשר לשלטון לקבוע "סטטוס גזעי" תורשתי.
לדברי ד"ר בלווט, שנעזרה במסמכים מהארכיון הפדרלי הגרמני בברלין וממקורות נוספים, בעלי המלאכה "יצרו רישום מצטבר של מי שעלול להירצח – מעין רשימת חיסול". היא אמרה ל"גרדיאן" כי הרישומים אפשרו לאתר גם נוצרים שנישאו ליהודים או צאצאים ליהודים שהוטבלו לנצרות.
שישה מיליון יהודים נרצחו בשואה. אף שהיה ידוע כי אזרחים נדרשים להוכיח את מוצאם, בלווט ביקשה לבדוק כיצד יושם הדבר בפועל. היא מצאה כי נעשה שימוש בשיטות שימור אגרסיביות, ובהן הספגת דפים בגליצרין ולמינציה של כתבי יד שביריריים – פעולות שפגעו לעיתים במסמכים ההיסטוריים עצמם, אך הפכו אותם לקריאים לצורכי המנגנון.
המחקר מתפרסם בספרה החדש של בלווט, "Art Restoration Under the Nazi Regime". לדבריה, "באמצעות עבודתם קשרו המשקמים קשר עם המשטר הנאצי וסייעו למעשים פליליים". למרות תרומתם למנגנון הדיכוי, המוניטין המקצועי של רבים מהם נותר, עד היום, ללא פגע.
ד"ר בלווט, שבעבר עבדה כמשמרת ציורים בגלריה הלאומית בלונדון, נתקלה בחומרים הללו במהלך מחקר על ארגוני מורשת תרבותית שהוקמו תחת המשטר הנאצי. "פשוט מצאתי את כל החומרים האלה ולא הבנתי מדוע הם מדברים על כריכת ספרים וניקוי מסמכי כנסייה. זה הוביל אותי לבדוק לעומק מה הייתה התוכנית וכיצד היא קשורה להפקת הוכחות למוצא ארי", סיפרה.
