2 צפייה בגלריה
צופית גרנט שולי רנד חתונה
צופית גרנט שולי רנד חתונה
המענה שניתן לגברים לא ניתן לנשים. כך התאפשרה החתונה המדוברת
דומה כי במהלך יום האתמול קשה היה להימנע מעדכונים על חתונתם של בני הזוג שולי רנד וצופית גרנט. החשיפה שניתנה לאירוע היא הזדמנות טובה לבחון את הסוגיה המשפטית, ההלכתית והמוסרית שעמדה ברקע החתונה המתוקשרת, וזאת כמובן בלי קשר לאיחולי המזל, הבריאות והנחת לזוג החדש, שעליהם אין כל ביקורת פרסונלית - אלא רק השתתפות כנה בשמחתם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רנד, אין זה סוד, ניהל הליכי גירושין קשים מול אישתו הראשונה, ועד היום הנישואין לא הסתיימו באופן רשמי, ככל הנראה לנוכח סירובה העקשני לקבל ממנו את הגט. מכאן עולה כי באופן פורמלי וחוקי רנד נשוי כעת, בו זמנית, לשתי נשים.
קראו עוד בערוץ היהדות:
כדי להבין כיצד מצב כזה מתאפשר - הן על פי החוק הישראלי, האוסר על פוליגמיה, והן על פי ההלכה שאומצה על ידי חוק המדינה - יש להבין כמה יסודות בדיני הנישואין ההלכתיים.
על פי ההלכה היבשה, גבר יכול להיות נשוי לכמה נשים, בעוד שאישה לעולם לא תוכל להיות נשואה ליותר מגבר אחד. רפורמה משמעותית בהלכה נעשתה בסביבות המאה ה-11, אז התפשטה בארצות אשכנז תקנה שלפיה לגבר אסור לשאת יותר מאישה אחת (התקנה המפורסמת מכונה "חרם דרבנו גרשם").

אין שוויון גם בין יהודים ללא יהודים

ואולם אותו חרם על נשיאת שתי נשים, לא רק שהוא חלש יחסית מבחינה נורמטיבית, גם נקבעו לו כמה חריגים: אם האישה הראשונה לא מתפקדת, או שלא ניתן לתת לה גט מסיבה כלשהי, החרם לא חל, ומותר לגבר לשאת עוד אישה. התנאי הפורמלי שהוצב כדי לסטות מהחרם הוא שהיתר כזה ייחתם על ידי מאה רבנים משלוש תפוצות שונות, משוכה משמעותית בימי הביניים - שנפתרה בימינו כאשר די לשלוח בקשה בדוא"ל לעשרות רבנים ממדינות שונות, ולקבל מענה מיידי.
2 צפייה בגלריה
צופית גרנט ושולי רנד
צופית גרנט ושולי רנד
צופית גרנט ושולי רנד
(צילום: איציק בירן)
כגיבוי לפירצה הלכתית המאפשרת פיתרון לעוול שנגרם לגבר שאישתו מסרבת לקבל גט, נכנס סעיף 176 לחוק העונשין הישראלי לפעולה. אמנם כמו בכל מדינה נורמלית, מדינת ישראל אוסרת על פוליגמיה, אבל יש לאיסור הזה חריג: אם מדובר בגבר בלבד וביהודי בלבד, שקיבל היתר מבית דין דתי – על אותו אדם לא תוחל אחריות פלילית אם הוא נישא לאישה נוספת (יש לשים לב שעקרון השוויון בפני החוק מוסת פה דרמטית, כאשר הוא לא חל לדוגמה על גבר מוסלמי שקיבל היתר מבית הדין השרעי).
אז המציאות המשפטית וההלכתית שמגבות זו את זו, איפשרו את קיומן של החגיגות סביב נישואי רנד וגרנט. כמובן שנכון לשמוח מהמענה ההלכתי והחוקי שניתן לעוול כלפי רנד, אבל לצד זאת כדאי לשים לב לתמונה הרחבה ולעוולות הקשות שממוסכות מאחוריה. בישראל יש בישראל יש אלפי מסורבות גט ועגונות - מאות שמוכרות על ידי הרבנות ועוד אלפי מסורבות שקופות, ולהן בית הדין הרבני לא מעניק שום פיתרון - זולת קבלת גט מהבעל. מכאן שאם אישה נשואה לאדם עקשן במיוחד, רשע במיוחד, אדם שברח לחו"ל ולכן אין דרך לחייב אותו לתת גט – אותה אישה תיוותר ללא פיתרון מצד המערכת. גם אם, להבדיל, בן זוגה נקלע למצב רפואי קשה והוא בתרדמת – לא יינתן מזור למצבה של האישה, והיא תישאר עגונה ללא אפשרות חוקית והלכתית להינשא לאחר.

כשבית הדין העז לחזור בו מפסק הדין

מקרה שהתרחש רק בשבוע שעבר עשוי להבהיר את ממדיו של העוול: בתקשורת דווח על אישה שהייתה מסורבת גט במשך 19 שנה, ואפילו סנקציות נגד הבעל לא הועילו. לאחר כל השנים שבהן האישה חיה בגפה, נמצא הרכב של דיינים שהיה מוכן לבטל את נישואיה למפרע. ואולם כעבור זמן קצר הוטל לחץ כבד מאוד על אותם דיינים מצד דיינים מכהנים, דיינים שפרשו לגמלאות וגורמים נוספים שכעסו על הפיתרון ההלכתי יוצא הדופן שניתן לאישה. כתוצאה מכך, הרכב הדיינים נקט בצעד בעייתי מאוד מבחינה משפטית והלכתית (וכמובן גם מוסרית), וחזר בו מפסק הדין.
עו"ד  ניצן כספי שילוניניצן כספי שילוניצילום: אביר סולטן
אותה אישה שהייתה עגונה במשך כמעט שני עשורים, טעמה לרגע את טעם החופש, ורגע לאחר מכן - לנוכח לחץ כבד - הוחזרה לעגינותה. דוגמה קשה זו רק ממחישה במעט את מידת הסרוס של בתי הדין הרבניים ביחס לנשים שנמצאות במציאות קשה של עגינות.
ישעיהו הנביא מצווה אותנו לא לשכוח את האדם במצוקה גם בזמן של שפע ושמחה אישית: "ומבשרך לא תתעלם". זהו ציווי מוסרי שמורה לנו שבד בבד עם השתתפות בשמחה הפרסונלית של רנד וגרנט, חשוב לא לשכוח את העוולות שמסתתרות מאחורי שיטת הנישואין והגירושין בישראל. אותה שיטה מוצאת פתרונות למצוקות של גברים - אך מנציחה ויוצרת עוולות כלפי נשים אומללות, ונגד עוולות אלו יש לזעוק ולפעול.
  • הכותבת היא המנהלת המשפטית של מרכז צדק לנשים
פורסם לראשונה: 20:22, 10.11.21