מעמד ברכת הכהנים המסורתי ברחבת הכותל המערבי, שמתקיים בימים כתיקונם בהשתתפות רבבות בחול המועד פסח, נערך הבוקר (יום א') במתכונת מצומצמת בלבד, בעקבות המלחמה נגד איראן ושלוחותיה. האירוע נערך בהשתתפות הרבנים הראשיים, הרב קלמן בר והרב דוד יוסף. האחרון ניצל את המעמד כדי להשמיע שוב ביקורת נגד בג"ץ, שהורה לפיקוד העורף ולמשטרה לאפשר הפגנה בהשתתפות מאות אנשים.
"רב הכותל פנה אל פיקוד העורף בשאלה האם אפשר להתיר ליותר אנשים להשתתף בתפילה, לא לבג"ץ – כי פיקוד העורף מבינים בענייני ביטחון, ובג"ץ מבינים בהפקרות", אמר הרב דוד יוסף, הרב הראשי הספרדי, לאחר התפילה. "לחופש ההפגנה הם קוראים 'פיקוח נפש', לא פחות. אנחנו נעשה מה שפיקוד העורף יורה".
הרב הראשי דוד יוסף מבקר את בג"ץ בסיום התפילה בכותל
(צילום: שילה פריד)
הרב הראשי האשכנזי, קלמן בר, אמר בסיום התפילה: "כל כך עצוב לבוא ולראות את הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, שכל אחד רגיל ואוהב לעלות אליו לרגל, כשהכול ריק. אבל אנחנו שואבים קצת תקווה מחזון העצמות היבשות של יחזקאל, שקראנו בהפטרה של שבת חול המועד. אנחנו רואים עכשיו כל כך הרבה ניסים, ומחכים שריבונו של עולם ישלים לנו את כל הניסים, ונזכה להיות בירושלים הבנויה, וכולנו נבוא לא רק לכותל המערבי אלא לבית המקדש".
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, פנה אמש (מוצאי שבת) במכתב למפקד פיקוד העורף, אלוף שי קלפר, בבקשה לבחון מחדש את ההנחיות בנוגע לכניסת מתפללים לרחבת הכותל המערבי. הרב התייחס במכתבו להחלטת בג"ץ לאפשר קיום הפגנות בהשתתפות יותר מ-150 איש.
(שידור מעמד ברכת הכהנים בכותל המערבי)
"אינני מצליח להבין מדוע זכות המחאה נתפסת כחשובה או דחופה יותר מזכות התפילה", כתב רב הכותל. "הכותל המערבי הוא הלב הפועם של העם היהודי. דווקא עכשיו, כשחיילינו נלחמים בחירוף נפש ובסכנה הגדולה, הציבור זקוק להגיע למקום הקדוש ביותר שנשאר לנו מאז חורבן הבית. אם המציאות הביטחונית מאפשרת למאות אנשים להתקהל בכיכרות לצורך הפגנה, על אחת כמה וכמה יש לאפשר ליהודים להתכנס ברחבת הכותל המערבי".
לסיום כתב הרב רבינוביץ: "אבקש לבחון את ההנחיות, ולאפשר לציבור המאמין להגיע לכותל ולהתפלל לשלום עמנו, ארצנו וחיילינו, לפחות באותם התנאים שבהם מתאפשרות התכנסויות אחרות, ואף יותר מכך".
בינתיים, בהמשך לעתירה בנושא שהגיש ארגון "אמת ליעקב בישראל", בג"ץ הורה לפיקוד העורף להשיב עד 12:00 ולהסביר מדוע לא יתאפשר למספר רב יותר של אנשים להתפלל באתר.
ברכת הכהנים הראשונה נאמרה בתפילת שחרית, וברכת כהנים נוספת נאמרה בתפילת מוסף. בהמשך התפללו הנוכחים לשלום חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון ולשלום עם ישראל. השנה התפללו לא רק על שלום חיילי צה"ל, אלא גם על שלום חיילי צבא ארצות הברית, הנלחמים לצד ישראל נגד המשטר האיראני. כמו כן ייחלו לשלומם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואנשי הממשל האמריקני.
מעמד ברכת הכהנים בכותל המערבי נוסד בזמן מלחמת ההתשה (בשנת 1970), ונערך כבר יותר מ-50 שנה – בחול המועד פסח ובחול המועד סוכות. בהתאם להנחיות פיקוד העורף והגורמים הביטחוניים, ההתקהלות ברחבת הכותל הוגבלה הפעם ל-50 איש בלבד.
הקרן למורשת הכותל המערבי הדגישה מבעוד מועד שלא תתאפשר כלל הגעה של הציבור הרחב לכותל במהלך חול המועד פסח, ובפרט למעמד ברכת הכהנים. לדברי הקרן, "למרות מאמצים רבים, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, לבחון דרכים שיאפשרו את קיום המעמד בהשתתפות הציבור – התברר כי במצב הביטחוני הנוכחי אי אפשר להבטיח את שלומם של רבבות משתתפים, בפרט בעת חירום או התרעה".
הוסבר כי תנאי השטח הייחודיים של אזור העיר העתיקה ודרכי הגישה הצרות לכותל אינם מאפשרים פינוי בטוח ומהיר של קהל רב, מה שעלול חלילה להביא למצבים של בהלה, דוחק וסיכון ממשי לחיי אדם. בקרן למורשת הכותל ביקשו מהציבור לנהוג באחריות, להימנע מהגעה לאתר ולהישמע להוראות משטרת ישראל, כוחות הביטחון ופיקוד העורף.
מי שחידש את מנהג ברכת הכהנים ההמונית הוא יהודי ירושלמי בשם רבי מנחם מנדל גפנר. באחת מתפילותיו בכותל, נזכר גפנר במדרש המתאר את סגולתה וברכתה של ברכת הכהנים, גם בזמן שבית המקדש אינו קיים, והחליט להחזיר עטרה ליושנה.
פורסם לראשונה: 08:30, 05.04.26
