האם נחירות הבעל הן סיבה מוצדקת לגירושים ולקבלת דמי הכתובה? בסוגיה זו דנו ארוכות דייני בית הדין הרבני האזורי ברחובות, הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון. לאחר דיון ממושך קבעו הדיינים לגבי המקרה שלפניהם כי הבעל היה יכול לטפל בבעיית הנחירות שלו, ולא עשה זאת, ולכן חייבו אותו בתשלום כספי כתובה בסך 130 אלף שקלים, בעקבות דרישת האישה.
הנישואים של בני הזוג לא עלו יפה, ולאחר טענות הדדיות קשות הם התגרשו וסוכם כי ידונו בנושא הכתובה מאוחר יותר. בדיון האשימה האישה את הגבר כי הוא "נוחר המון". הגבר הודה והאשים: "כשנחרתי היא הייתה צורחת וכועסת עליי, אומרת שהיא לא יכולה יותר ונותנת מכות לקיר, מקללת וצורחת ומגרשת אותי לחדר של הילד, וגם נמנעת מיחסים". האישה דרשה את דמי הכתובה ותוספת כפיצוי, והגבר סירב וטען כי דרישת האישה היא שגרמה לגירושים.
לאחר עיון בפוסקים ראשונים ואחרונים לאורך ההיסטוריה של הפסיקה ההלכתית, ולאחר התייעצות ואבחון ברפואה המודרנית, כתבו הדיינים: "אנו עדים למצב ייחודי שבו האיש והאישה כאחד מסכימים כי האיש נוחר בשעת השינה. לדברי שניהם עניין זה הוציא את האישה מדעתה מחמת רוגז וכעס. נחירות האיש גרמו לעזיבתו את חדר השינה, להיעדר קיום יחסי אישות ולהגברת הכעס והתסכול ההדדי שהובילו לעלבונות וקללות.
"בעיית נחירות האיש בשינה ניתנת לפתרון. בהתייעצות פשוטה עם רופא ניתן למצוא פתרונות יצירתיים, באמצעות מכשירים מסוימים, טיפולים רפואיים או אף תזונה מיוחדת. על כן, מכיוון שהאיש ראה ונוכח כי נחירותיו מרגיזות מאוד את האישה, היה עליו לפנות לטיפול בבעיה שהוא מודה בקיומה. על פי הפוסקים, אם אדם יכול להשתנות ואינו עושה זאת, הוא נחשב כמי שמגרש את אשתו מרצונו ומדעתו ולכן חייב לשלם את הכתובה ואת תוספת הכתובה... נחירות הבעל היו ניתנות לפתרון והאיש לא טיפל בבעיה האמורה, על כן הבעל חייב בכתובה מלאה ובתוספת כתובה".
באשר לסכום פיצויי הכתובה נחלקו שלושת הדיינים. הרב לרנר קבע כי יש לשלם דמי כתובה מלאים בסך 260 אלף שקלים. הרב שחור והרב נבון ציינו כי גם התנהגותה של האישה לא הייתה חפה מטעויות ולכן הציעו להסתפק בפיצויי כתובה בסך 130 אלף שקלים. כך גם נקבע בפסק הדין הסופי, על דעת רוב חברי ההרכב.
