לקראת חג השבועות, אנו - מוזיאון העם היהודי מציג לראשונה לקהל הרחב יריעות נדירות של ספר תורה ספרדי מימי הביניים, אחד מחמישה ספרי התורה הספרדיים המוקדמים הידועים כיום. היריעות, הכוללות את פרקים כ"ח–מ"ו בספר בראשית, השתמרו במצב יוצא דופן לאורך מאות שנים. היריעות מהוות עדות נדירה ליהדות ספרד שלפני הגירוש, למסורות כתיבת ספרי תורה קדומות שנכחדו, ולתפיסת עולם רוחנית שראתה באופן כתיבתה של כל אות, סימון ועיטור מקור למשמעות עמוקה.
ביחס לספרי תורה אשכנזיים מימי הביניים, מעטים הם ספרי התורה הספרדיים הקודמים לתקופת הגירוש שנשתמרו. ספרי התורה חולקים עם בני הקהילה את גורלם, ובמקרה של פרעות, שריפות או גירוש גם ספרי התורה נמצאים תחת סכנה. החוקרים יודעים על מספר מצומצם של ספרי תורה שלקחו עימם מגורשי ספרד במסעם אל ארצותיהם החדשות. אחרים נפלו בידיים נוצריות: מהם נשתמרו בספריות כנסייתיות, ובאחרים השתמשו כחומר גלם, למשל ליצירת כריכות לספרים.
הספר, שנכתב בדיו על גוויל בכתב ספרדי מרובע האופייני לתקופה, תוארך באמצעות בדיקות פחמן 14 לסוף המאה ה-13 - תחילת המאה ה-14. כלומר ספר התורה בן כ-700 שנה. ייחודו של ספר התורה טמון לא רק בזמן ובמקום שבהם נכתב, אלא גם במסורת הכתיבה יוצאת הדופן המשתקפת בו. לצד התגים המוכרים מעל אותיות שעטנ"ז ג"ץ עוטרו אותיות נוספות בתגים מיוחדים, לצד אותיות מסולסלות ומעוטרות המכונות בספרות ההלכתית "אותיות משונות".
באנו - מוזיאון העם היהודי - אמרו כי לא מדובר בקישוט אסתטי בלבד, אלא בביטוי למסורת קדומה שראתה בצורה הגרפית של האות עצמה כנושאת משמעות פרשנית, רוחנית ולעיתים אף מיסטית. מסורת זו נשענה בין היתר על מקורות חז"ל ותפסה מקום מרכזי בכתבי חסידי אשכנז וב"ספר תאגי", שמונה מנהגים וסימונים ייחודיים בכתיבת ספרי תורה. לאורך הדורות, ובעיקר מראשית העת החדשה, נזנחה מסורת הכתיבה הזו לטובת כתיבה אחידה ומקובלת יותר, וכיום היא אינה נהוגה כלל.
ספר התורה המוצג כעת באנו-מוזיאון העם היהודי הוא עדות מרתקת למסורת עשירה זו שנעלמה מן העולם היהודי. עוד ניתן לזהות על גבי היריעות שכבות של שימוש, הגהות ותיקונים מאוחרים, המעידים כי ספר התורה המשיך לשמש קהילה יהודית לאורך השנים. נראה כי בשלב מסוים פורק הספר המקורי ורק חלק מיריעותיו שרדו. ספר התורה הושאל לתצוגת המוזיאון באדיבות אוסף משפחת פלד.
מנכ"ל המוזיאון, אל"מ (במיל') עודד רביבי, אמר: "לקראת חג השבועות, חג מתן תורה, יש משמעות עמוקה במיוחד לחשיפת ספר תורה ייחודי זה דווקא כאן, באנו -מוזיאון העם היהודי. מעבר לערכו ההיסטורי יוצא הדופן, הוא מזכיר לנו כי ספר התורה מהווה לאורך הדורות מוקד לזהות, זיכרון ויצירה יהודית. כל אות, עיטור וסימון ביריעות הללו מספרים סיפור של קהילה, של אמונה ושל עולם רוחני עשיר שנבנה במשך מאות שנים. העובדה שהיריעות שרדו את תהפוכות ההיסטוריה והגיעו אלינו במצב כה מרשים, מאפשרת לנו להעניק לקהל הצצה נדירה ומוחשית לעולמה התרבותי והרוחני של יהדות ספרד במאות שלפני הגירוש, עולם שממשיך להדהד דרך הכתב, המסורת והזיכרון היהודי".
האוצרת הראשית, אנו-מוזיאון העם היהודי, ד"ר אורית שחם גובר, הוסיפה: "הפריט הייחודי מספר סיפור מרתק שמהווה עדות למסע ההיסטורי, התרבותי והרוחני של העם היהודי. היריעות הנדירות שאנו מציגים כעת מאפשרות לנו להתבונן מקרוב בעולם שכמעט ואבד: במסורות הכתיבה, בסודות הקליגרפיה ובתפיסות הרוחניות של יהדות ספרד בימי הביניים. דווקא בעידן דיגיטלי ומהיר, המפגש עם כתב היד המקורי, עם סימני הקולמוס ועם האותיות המעוטרות, מחבר אותנו באופן בלתי אמצעי לאנשים, לקהילות ולזיכרון היהודי שעבר מדור לדור במשך מאות שנים".
