היצירות של המלחין הישראלי ברוך ברלינר כבר נוגנו ברחבי העולם, כולל בגרמניה, אבל ביום ראשון (10 במאי) הוא ירשום היסטוריה שהיא לא פרטית אלא גם לאומית: בפעם הראשונה תנוגן יצירה של ברלינר בעיר שמזוהה יותר מכול עם המלחין האנטישמי המפורסם ריכרד וגנר.
הקונצרט ייערך בעיר ביירוית, ממדינת בוואריה בגרמניה, שיש לה קשר היסטורי עמוק למלחין הגרמני שלימים היה מזוהה עם הנאצים. בית האופרה בעיר זוהה עם וגנר, יצירותיו הועלו שם פעמים רבות והוא התגורר בווילה בעיר. הפסטיבל השנתי של העיר מעלה את יצירותיו עד היום והפך למוקד עלייה לרגל לחובבי המלחין, שהיה אהוד במיוחד על הצורר אדולף היטלר ובכירי המשטר בגרמניה הנאצית.
דווקא במקום הזה, תבוצע הסונטה "אברהם" של ברלינר, מלחין יהודי ישראלי. הוא מייחס לאירוע חשיבות מיוחדת: "אני גאה בזה מאוד. אני בא ללוע הארי ויכול לו. מנגנים יצירות שלי, שמזוהות כל כך עם התורה והיהדות, דווקא בעיר שלו".
לגבי וגנר עצמו מתקשה ברלינר להפריד בין האדם ליצירה: "באופן עקרוני אני רואה את האמן ויצירותיו כמקשה אחת וקשה לי להפריד. במקרה של וגנר, היחס המיוחד שנתן לו היטלר מקשה עליי עוד יותר להתייחס רק ליצירה ולא לאדם, לדרכו ולפועלו. אני חושב שהאזנה לווגנר פוגעת במיוחד בניצולי שואה ואני מתנגד לכך שייערכו קונצרטים עם יצירותיו או שהוא ינוגן בתזמורות ממלכתיות".
ההורים נמלטו מהמשטר הנאצי
לברלינר, יליד 1942, יש רקע עמוק בתרבות הגרמנית. הוריו נמלטו מהמשטר הנאצי בגרמניה ב-1937, לפני מלחמת העולם השנייה והשואה. אימו, שרלוט, שגדלה בווינה, הייתה פסנתרנית, זמרת ורקדנית; אביו, שבתאי, היה עורך דין ואיש עסקים, וכחלוץ יזם ופיתח את החקלאות בפלשתינה, זמן רב לפני קום מדינת ישראל. ברוך גדל כילד על התרבות הווינאית, על צלילי יוהאן שטראוס, פרנץ להר ואמריך קלמן.
(קטע מקונצרט של ברלינר)
במשך שנים רבות הוא העמיק את עיסוקיו דווקא בתחום המתמטי, ועבד כאקטואר בכיר בחברת ביטוח המשנה השווייצרית העולמית סוויס רי (Swiss Re) בציריך, הוזמן להרצות באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, ופרסם שני ספרים מדעיים וכ-70 מאמרים בנושאי מחקרים אקטואריים ומימון. ספרו "גבולות הביטוח של סיכונים" הפך לרב-מכר וראה אור במספר שפות.
לצד זאת, הוא הלחין ועסק במוזיקה, ובשנת 1992 חבר למוזיקאי נחום סלוצקר שהפך למפיק, היוזם והיועץ לכל התוכניות המשותפות שלהם. לצד העשייה המוזיקלית הוא פרסם גם שישה ספרי שירה בגרמנית ושבעה ספרי שירה בעברית.
בניגוד לברלינר, סלוצקר סבור שקשה להתעלם מההשפעה העמוקה של וגנר על עולם האופרה: "בתחילת דרכו המוזיקלית הוא אפילו העריץ כמה מלחינים יהודים, כולל כמובן פליקס מנדלסון, אבל בשלב מסוים קרה לו איזה סוויץ' והוא נהיה אנטישמי מובהק. מבחינתי, ברגע שהיצירה יצאה לעולם הגדול, היא כבר בעצם לא שייכת למלחין. אני יודע להפריד בין האישיות של האמן ליצירה שלו. כמובן לגבי האישיות שלו אין שום מחלוקת, אבל מבחינת המוזיקה וכל מה שהוא הביא לעולם המוזיקה, זה משהו שונה לדעתי".
איך התחושה להופיע ב"מגרש הביתי" שלו?
"אני מתרגש מאוד. המוזיקה של ברלינר כבר הושמעה בכ-40 מדינות מסביב לעולם, וכמובן כבר היינו לא פעם בגרמניה, אבל דווקא קונצרט במקום המזוהה כל כך עם וגנר הוא מרגש ביותר. אנחנו כמובן נקליט את הקונצרט ונעלה את זה בערוץ היוטיוב שלנו, ואני בטוח שזה יזכה לאהדה רבה".
ברלינר לא חושש להלחין טקסטים מקראיים ואת סיפורי התורה. "אני מלחין מתוך הלב, עולות לי מנגינות ואני מפתח אותן", הוא מעיד. "הנושאים הם כולם מהפרשות הראשונות בתורה. נושא אחד מרכזי שאני רואה הוא בחירה חופשית שהקדוש ברוך הוא נתן לנו כשהוא ברא אותנו בצלמו. הוא נתן לנו יצר טוב ויצר רע. באותו הקשר, את וגנר אני רואה על הצד הרע".
את הטקסטים העדיפו ברלינר וסלוצקר להשאיר בידי קריין ולא זמר, כדי שהקהל יבין אותם היטב: "גם בארצות מוסלמיות שבהן הופענו, זאת הייתה הצלחה, כי הקהל מעריך את המוזיקה וגם מבין את הטקסטים והמסרים. אנחנו תמיד מקפידים שהקריין יהיה בשפה המקומית".
מגרמניה הם ימשיכו את המסע גם לסין ולווייטנאם. אף על פי שהם כמובן מזוהים מאוד עם טקסטים ומוזיקה יהודיים, ומגיעים מישראל, מסבירים ברלינר וסלוצקר שהם מקבלים אהדה רבה ולא נרשמו שום תקריות אנטישמיות או אנטי-ישראליות בהופעות העולמיות שלהם עד כה. "ההפך הוא הנכון. אנחנו מקבלים הרבה חום, ומרגישים שהלב של הקהל נשאר איתנו. אנחנו מייצגים כמובן את ישראל, אבל נותנים למוזיקה לדבר ונשארים א-פוליטיים לגמרי. יש כמובן גם קהל יהודי מקומי ששמח מאוד לקבל אותנו ולראות את המופעים. אני חושב שמעריכים את זה שאנחנו מביאים את הישראל האיכותית, היפה, המרתקת, עם השורשים העמוקים, עם עולם התורה", אומר סלוצקר.
ברלינר משלב כאמור בין קריירה ארוכה ולימודים במדעים המדויקים ובין יצירה מוזיקלית עמוקה. זה משתלב טוב ביחד?
"אפשר ללכת 2,500 שנה אחורה ולשאול את פיתגורס אותה שאלה", צוחק ברלינר. "הוא גם נתן את התשובה – זה הולך מצוין ביחד. זה פשוט שוכן בתוכי. גם זה וגם זה. אימי באה מהצד המוזיקלי, הייתה פסנתרנית, רקדנית וזמרת. אבא שלי זה הצד המתמטיקאי. ירשתי מכל אחד מהם את הצד הטוב. אם יש לכם ילדים שמוכשרים בכמה תחומים, אל תדחפו אותם רק לכיוון אחד. אפשר להצליח בכמה מישורים".
