שלוש נשים יהודיות צעירות, שגורשו בשנת 1944 למחנה הריכוז וההשמדה הנאצי אושוויץ, נועדו תחילה למוות כמעט ודאי. אולם בניגוד לכל הסיכויים, הן הצליחו לשרוד את התופת - ואף להביא לעולם תינוקות בריאים - זמן קצר לפני קריסת גרמניה הנאצית ושחרור המחנות בידי בעלות הברית.
כעת, מעט יותר מ-80 שנה לאחר מכן, שלושת התינוקות ההם - אווה קלארק, חנה ברגר-מורן ומארק אולסקי - כולם בני 80 ונמנים עם הצעירים שבניצולי השואה, חושפים את סיפור הישרדותן הבלתי נתפס של אמותיהם. השלושה כלל לא ידעו זה על קיומו של זה עד שנפגשו לראשונה בשנת 2010. "מצאנו אחד את השני", סיפר אולסקי לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS. קלארק וברגר-מורן הוסיפו: "היינו צריכים להיות יחד מהיום הראשון".
אמותיהן של השלושה - אנקה, פרישקה ורחל - הגיעו מצ’כוסלובקיה ומפולין. שלוש נשים נשואות שלא הכירו זו את זו, נדחסו לקרונות משא ונשלחו לאושוויץ ב-1944. בניגוד לרבות אחרות שנשלחו ישירות לתאי הגזים, הן נבחרו לעבודות כפייה במחנה.
ברגר-מורן סיפרה כי אמה ראתה את אביה בפעם האחרונה מבעד לגדר התיל. "הוא אמר לה: ‘תיזהרי ותחשבי רק מחשבות טובות’. הוא חזר על זה שוב ושוב", סיפרה ברגר-מורן ללסלי סטאל מ"60 דקות".
על פי הסופרת ונדי הולדן, מחברת הספר "שורדות נולדות", שלוש הנשים הצליחו להסתיר את הריונותיהן - דבר שהיה עלול להוביל להוצאה מיידית להורג - הודות לבגדים רחבים שקיבלו, שבעבר שימשו אסירות שנרצחו.
בהמשך הועברו למחנה עבודה בפרייברג שבגרמניה. "במהלך ששת החודשים שם", סיפרה קלארק על אמה אנקה, "היא נעשתה רעבה יותר ויותר, והיה ברור שהיא עומדת ללדת. אילו הגרמנים היו מגלים זאת, סביר שהיו מחזירים אותה לאושוויץ כדי להרוג אותה".
עם התקדמות כוחות בעלות הברית ב-1945, החליטו הנאצים לחסל את עובדי הכפייה בניסיון להעלים ראיות. אולם באופן בלתי מוסבר, השומרים לא הוציאו להורג את הנשים - ואף התערבו ביניהם אם התינוק שייוולד יהיה בן או בת.
בהמשך הועלו האסירים על רכבת למסע של 16 ימים ללא מזון או מים, בדרכם למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה. רחל, אמו של אולסקי, ילדה במהלך המסע כשהיא מוקפת בגוססים. גם אנקה ילדה את בתה במחנה.
כאשר הגיעו למאוטהאוזן, התברר כי מלאי הגז אזל יום קודם לכן. "אם הרכבת הייתה מגיעה כמה ימים קודם - אף אחד מאיתנו לא היה שורד", אמרה קלארק. ימים ספורים לאחר מכן שוחרר המחנה בידי חיילי הדיוויזיה ה-11 של הארמיה השלישית האמריקאית בפיקודו של הגנרל ג’ורג’ פטון.
לאחר המלחמה שבו ברגר-מורן ואמה לצ’כוסלובקיה; קלארק גדלה בבריטניה; משפחתו של אולסקי חיה בגרמניה ובישראל לפני שהתיישבה בשיקגו. שלושת האבות לא שרדו את השואה.
רק עשרות שנים מאוחר יותר גילו השלושה זה על זה דרך האינטרנט. הם נפגשו לראשונה באתר הזיכרון מאוטהאוזן במאי 2010, זמן קצר לאחר יום הולדתם ה-65. "ישבנו, דיברנו, צחקנו ובכינו - והשווינו בין שלושת הסיפורים", סיפרה קלארק. כיום, בגיל 80, ולמרות שיש להם יחד 11 נכדים, הם עדיין מכונים לא פעם "התינוקות".
