העולם חווה מלחמות וסכסוכים רבים יותר מאשר בכל נקודת זמן אחרת מאז סוף מלחמת העולם השנייה (בשנה שעברה נרשמו 61 סכסוכים ב-36 מדינות ברחבי העולם), ועל הרקע הזה, התקיים בברלין בשבוע שעבר הכנס הבינלאומי הראשון לרבנות צבאית יהודית. אנשי דת יהודים מנאט"ו וממדינות בעלות הברית החליפו רעיונות בנושא "רבנים צבאיים בעיתות משבר".
בין המשתתפים היו נציגים מארצות הברית, מקנדה, מצרפת, מבריטניה, מבלגיה, מהולנד ומשווייץ. הם נפגשו עם רבנים מהרבנות הצבאית של גרמניה ונציגים ממדינות אחרות, בוועידה הבינלאומית הראשונה מסוגה של רבנים צבאיים. התוכנית כללה הרצאות ודיונים על התנהלות במצבי חירום ואתגרים בחו"ל.
הרב הצבאי של צבא גרמניה, הרב מרדכי אליעזר באלה, חבר בוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, אמר כי הכנס עסק בפיתוח אסטרטגיות "כיצד אנו, כרבנים צבאיים, יכולים לתמוך בצורה הטובה ביותר בחיילינו, כיצד נוכל לעבוד יחד למען החברות שלנו, למען בעלי הברית שלנו וכמובן למען השלום והערכים הדמוקרטיים בעולם".
הרב באלה הסביר כי רבנים צבאיים עובדים לעיתים קרובות בתנאים שונים מאוד, והמבנים של הכוחות המזוינים השונים דורשים דרכי חשיבה ופעולה שונות. "איננו יכולים להתעלם מהעובדה שהעולם משתנה, ובעולם המשתנה הזה, עלינו להסתמך זה על זה ולמצוא דרכים לעבוד לא רק זה לצד זה, אלא יד ביד", אמר. "שיתוף פעולה הדוק וחילופי מידע עם רבנים צבאיים מצבאות אחרים חיוניים במיוחד לנוכח המשברים הנוכחיים".
סגן נשיא המועצה המרכזית של הקהילות היהודיות, אברהם לרר, כינה זאת "ציון דרך" והתעכב על העובדה שהוועידה הבינלאומית הראשונה של רבנים צבאיים יהודיים מתקיימת דווקא בגרמניה: "מי היה מאמין שזה אפשרי לפני 70 שנה, מי היה יכול לדמיין זאת? ועידה זו היא סימן להתבססות הקהילה היהודית לגרמניה, גם בתוך הבונדסוור, אך גם בקהילה הבינלאומית".
"היום אנו שווים בין שווים"
בתוך כך, בעקבות החלטת ממשלת גרמניה על גיוס חובה של כל הגברים שנולדו בשנת 2008 פרסם יוסף שוסטר, ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, מאמר בעיתון היהודי הגרמני Juedische Allgemeine בשבח הצבא הגרמני והשינוי שחל בו ביחס ליהודים. הוא ציין כי "מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה מדגישה את הצורך בצבא גרמני חזק. אם המצב ידרוש זאת, גם אנחנו היהודים חייבים להיות מוכנים לתרום".
יותר מ-100 אלף יהודים לחמו בצבא הגרמני בין השנים 1914 ל-1918. יותר מ-12 אלף מתוכם נפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה. רוב היהודים הגרמנים הללו התנדבו להגן על מולדתם. "מלבד מניע פטריוטי זה, שעבורו רבים ישלמו בחייהם, היה מניע נוסף: יהודים אלה רצו להיות מוכרים כשווים, לתרום את חלקם באמצעות שירות צבאי כדי להשיג שוויון. הם הורשו למות למען האימפריה הגרמנית, אך לא הורשו להיות קצינים", העיר שוסטר.
עוד כתב: "יהודים לא השיגו שוויון. תקוותם הנואשת נמחצה על ידי הנאציונל-סוציאליסטים ובסופו של דבר הרדיפה הגיעה לשיאה בשואה – פשע נגד האנושות שבוצע, בין השאר, על ידי הגברים שאיתם שירתו 25 שנה קודם לכן". שוסטר הוסיף: "הגיע הזמן שאנחנו, כיהודים גרמנים, נשאל את עצמנו: היכן אנו עומדים כיום, 80 שנה לאחר המשטר הנאצי?".
הוא שיבח את המצב בצבא הגרמני היום: "יהודים רשאים להיות קצינים בצבא הגרמני. השגנו את מטרת השוויון, למרות האנטישמיות המדאיגה המתעוררת בחברה שלנו. אנו חלק מהחברה הזו. אנו שווים בין שווים. הבנה עצמית זו באה לידי ביטוי גם בהקמת הרבנות הצבאית. הקמת הרבנות הצבאית מראה על הבעת אמון ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ובצבא. זוהי אבן דרך במסע שעברנו מאז 1945".
שוסטר כתב כי "אסור לכפות על יהודי לשרת בצבא, חייב להיות פתרון פשוט ולא בירוקרטי שיאפשר לו לבצע שירות אזרחי במידת הצורך. זוהי החלטה אישית ביותר. עם זאת, אני משוכנע שאם המצב ידרוש זאת, אנחנו היהודים חייבים להיות מוכנים לתת את חלקנו כקהילה. לא משום שאנחנו רוצים להיות שווים, אלא משום שאנחנו שווים. זו הסיבה שאני תומך בדרישת הגיוס של הממשלה הפדרלית".
