"אבינו מלכנו": ליאת יצחקי ועדי ארד
(צילום: עידו כהן, עריכה: Forte production)
הקול שנותר מאחורי הפרגוד של בית הכנסת, עולה לקדמת הבימה – זו של החזנים והפייטנים: ליאת יצחקי חברה לחזנית אחת ושתי פייטניות, לאלבום סליחות ופיוט נשי פורץ דרך, כשברקע קולות ליווי של עשרות נשות ממספר מקהלות. רגע לפני צאת האלבום מחר (יום ד'), מספרות יצחקי והחזנית עדי ארד – שתיהן נשים אורתודוכסיות – על הנשים שלא שותקות עוד, ומגישות ביצוע יפהפה ל"אבינו מלכנו", כאן בבכורה.
"בחודשים האחרונים, כשעולם התרבות עצר והמופעים לא נראו באופק, חשבתי שאם אין כסף, לפחות תהיה יצירה, וכך נולד הפרויקט הייחודי הזה שכל כולו מפגן של עוצמה נשית", אומרת יצחקי.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
דוקו: חייו ומותו של הרבי שהקדים את זמנו
קליפ: כש"אדון הסליחות" פוגש את "ונתנה תוקף"
חזנות: שירת געגועים לבית הכנסת
"קולנו כנשים פחות נשמע בבתי כנסת ולפעמים גם בעולם שלנו. פה, לא רק שאנחנו נשמעות אלא יש לנו קול ואמירה דרך השירה הנשית - וזה נשמע חזק מכל זעקה". יצחקי מאירה את המסך עם עדי ארד, ומדברת על "העברת הזרקור אל עזרת הנשים, והביחד הזה הוא הייחוד שלנו, כאשר כל אחת מביאה את הקול שלה ואת הצבע שלה וביחד נוצר הקסם".
"חולייה חדשה בשרשרת הפיוטים"
קרוב לעשור שיצחקי, זמרת ופייטנית, מופיעה בארץ ובעולם במופע פיוט וסליחות בליווי בנות אנסמבל "אלבי". הטקסטים באלבומה "אחות קטנה" מתבססים על גדולי משוררי ספרד מתקופת תור הזהב המפוארת, לצד פיוטים של משוררים מצפון אפריקה, גרמניה וישראל.
1 צפייה בגלריה
"כל אחת הביאה את הצבע ואת האותנטיות המסורתית שלה אל השיר הזה" . ליאת יצחקי עם עדי ארד
( צילום: עדי חייט)
בשלושה פיוטים מתוך האלבום, שעל הפקתו המוזיקלית אחראי עדי חייט - אוטוריטה בעולם גם בפיוט ובמקאמאת - מארחת יצחקי, בין היתר, את גילה בשארי (יהדות תימן) עדי ארד (יהדות אשכנז) ומדלן אישואבה (הקהילה האשורית העולמית).
"הקול הזה מאוד נחוץ, בפרט בימים אלה", יצחקי אומרת. "אני ממשיכה את שרשרת הפיוט והתפילות הארוכה, ומוסיפה לה חולייה חדשה אישית ונשית".
"סחוג עם גפילטע פיש"
יצחקי מעלה על הבמה כבר שנים רבות את היצירה היהודית בגוון נשי, ורואה הבדלים בין השירה הנשית לשירה הגברית. "השירה הנשית הרבה יותר מחבקת ומחוברת. חלק מההצלחה שלנו זה בחיבור המאוד חזק בינינו שמתבטא על הבמה. גם הקהל מצידו מגיב לזה - כולנו באות בלבן, יש הרבה אופטימיות בינינו והכול מבוסס על האחווה הנשית. התוצאה היא שזה פותח לבבות ויוצר גשר מחבק בין התרבויות, וחיבור בין הישן לחדש".
היא חולמת להופיע באמירויות, ומקווה כי תוכניות שונות שנרקמות כעת יתגלמו במציאות – ובינתיים היא מחברת בין מזרח ומערב בקליפ היפהפה עם עדי ארד. "קצת נדוש לומר היום 'מזרח ומערב', אבל זה בהחלט היה מפגש של סחוג עם גפילטע פיש", היא צוחקת. "אפילו הלוק שלנו שונה. קראתי לנו 'אוריאו קוקיס' כי באמת כל אחת הביאה את הצבע ואת האותנטיות המסורתית שלה אל השיר הזה, כך שיצא משהו נפלא".
לדבריה, כבר שנים שהן מכננות להופיע יחדיו. "היה לי חשוב להביא את הצבע האחר של הניגון האשכנזי – וזה מה שבאמת יצא".
"ההבדל הוא במהות שלנו"
עדי ארד, חזנית מופלאה וותיקה עם רזומה שכולל גם הופעות בתיאטרון הלאומי, נולדה וגדלה בכלל בבני ברק, והיא מעידה על עצמה כ"חזנית שנשמעת ממש כמו חזן". ארד מדגישה: "אני לא מתחזנת בבית הכנסת - רק בקונצרטים. תמיד שואלים אותי מה ההבדל בין נשים לגברים בשירת החזנות, ואני אומרת שיש הבדל במהות שלנו, בהורות שלנו, בנשמה שלנו ובכלל במי שאנחנו. אבל בתפילות – אישה יותר מתחננת, יותר מתמסרת, באה ביותר צניעות אל אלוקים, בביטול אגו בכדי לבקש טוב, וזה מתעצם יותר עם האמהות".
לדבריה, "זה משהו מובנה בדי-אן-איי שלנו. קחי את העוצמות האדירות שיש בנשים שמצליחות להזיז הרים – מהמקום הזה בדיוק הגיעה היצירה המשותפת שלנו. תראי, אני כבר עשיתי הרבה דואטים והרבה קונצרטים עם שיתופי פעולה בארץ וגם בעולם. החיבור פה היה ממקום פשוט ונקי. פיוט שהוא כמו תפילה. אותו הלחן, אותן המילים, בשני סגנונות שונים. שתי נשים ששרו כאישה אחת. ממש חוויה".
"היו הרבה רגעי קסם באולפן, כי באמת לא שרנו את הפיוט - אלא התפללנו אותו ביחד, כל אחת ממקומה האישי, ולאו דווקא בגלל הטיימינג, לפני ראש השנה. והכול בצניעות ולא מתוך ראוותנות. פשוט שתי נשים ששרות ומבקשות ומתחננות לאלוקים שתבוא שנה טובה יותר ונקייה מכל חטא ועוון".
