המפגינים שחסמו הבוקר (יום ד') בהפתעה את כביש 4 באזור הכניסה לבני ברק וגרמו לשיבושי תנועה קשים בלב גוש דן - אינם שייכים לזרם המרכזי החרדי. בציבור החרדי מכונים אותם מפגינים "הרצ"פניקים", כיוון שהם תלמידו של הרב צבי פרידמן - או בראשי תיבות "רצ"פ". הרב פרידמן הוא למעשה מנהיג הקבוצה הלוחמנית יותר בפלג הירושלמי.
חרדים קיצונים חוסמים את כביש 4 בגוש דן
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים, דוברות המשטרה)
הציבור החרדי התחלק לארבעה זרמים מרכזיים מימי קום המדינה. העדה החרדית - חרדים, בעיקר חסידים, שהתנגדו להקמת המדינה ולא רצו להיות חלק ממנה. אגודת ישראל – חסידיויות שהיו חלק מהקמת המדינה. אותן חסידויות הגיעו להסדר עם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון על מסגרות משלהם בנוגע לחינוך ופטור משירות צבאי לקבוצת לומדי תורה.
הזרמים האחרים הם החרדים הליטאים, שהרבנים שלהם ייסדו את הישיבות הגדולות בארץ, והחרדים הספרדים – שבאו מרקע מסורתי-דתי ועם השנים הלכו ואימצו תפיסות עולם וכן לבוש ואורח חיים שדומה לחרדים הליטאיים.
מבין כל הזרמים הללו קם לפני מעט יותר מעשור הפלג הירושלמי - זרם בתוך הציבור הליטאי. בעקבות פסילת הפטור הגורף שניתן ללומדי תורה משירות צבאי, ובצל המגעים שניהלה ההנהגה החרדית כבר אז לגיבוש חוק פטור מוסכם, קבעו אנשי הפלג כי אין עוד מקום לשיתוף פעולה עם ניסיונות חקיקה הכוללים פשרות או מתווי גיוס. בנוסף הודיעו כי לא יתייצבו בלשכות הגיוס לצורך רישום כבני ישיבה, אלא יימנעו מכל מגע עם הצבא.
בעקבות מדיניות זו החלו כבר בשנת 2014 צעירים המשתייכים לפלג הירושלמי להיות מוכרזים כעריקים וכחייבי מעצר לאחר שלא התייצבו בלשכות הגיוס. את הפלג הנהיג אז הרב שמואל אוירבך, מבכירי הרבנים הליטאים, וכיום עומד בראשו אחיו, הרב עזריאל אוירבך.
הרב שמואל אוירבך הבהיר כבר בראשית הדרך כי אף תלמיד שייעצר בשל סירובו להתייצב בלשכת הגיוס לא ייוותר לבדו, וכי חבריו ייצאו להפגין למענו. בהתאם לקו זה החלו אנשי הפלג לקיים הפגנות מחאה בעקבות מעצרי עריקים, שכללו בין היתר חסימות של הרכבת הקלה בירושלים ושל צירי תנועה מרכזיים ברחבי הארץ.
מתוך הפלג הירושלמי התגבשה קבוצה לוחמנית יותר, בראשות הרב פרידמן, סביב מחלוקת עקרונית על דרכי הפעולה. בעוד שבפלג המרכזי מתנגדים לגיוס לצה״ל ונוהגים להפגין ולחסום כבישים בעיקר בעקבות מעצרים של בחורי ישיבות לומדים, אנשי הרב פרידמן מרחיבים את ההגנה גם למי שאינם לומדים תורה לאורך כל היום, אך מסרבים להתגייס ונעצרים – וגם בעניינם הם יוצאים להפגין ברחובות.
בעדה החרדית גם כן יצאו להפגין כמה פעמים, בעיקר מול לשכת הגיוס, בניסיון לשבש ימי גיוס למסלולים החרדיים. אותן הפגנות נערכו יחד עם הפלג הירושלמי וקבוצות נוספות. מתוך העדה החרדית יצאה הקבוצה שהפגינה ליד ביתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, תוך כדי גרימת נזק כבד לציוד בחצר, לבית ולרכב.
אך סערת המעצרים מטלטלת את הציבור החרדי גם מעבר לקבוצות המחאה הקבועות. מאוחר יותר היום צפויים אלפי חסידי גור לערוך מחוץ לכלא 10 הפגנה ועצרת תפילה, אחרי שבחור מהחסידות נעצר על אי התייצבות. מדובר בחסידות הגדולה ביותר בישראל וצפויות להצטרף אליה גם קהילות חסידויות קטנות יותר. מדובר גם בחסידות שנחשבת מתונה ומשתפת פעולה עם המדינה, כולל הסכמה להתמנות לשרים, בניגוד לדגל התורה הליטאית - המתנגדת שנציגיה יכהנו בממשלה.
בימים האחרונים עלתה בבתי המנהיגים הליטאים, הרב משה הלל הירש והרב דב לנדו, הצעה לארגן שיירת כלי רכב שתנוע באיטיות אל הכלא, במטרה לשבש את התנועה ולהוות מחאה סמלית מול מתקן הכליאה שבו מוחזקים העצורים. אולם בשלב זה הוחלט להקפיא את המהלך.
