תערוכה חדשה בבריטניה מציגה עדויות לכך שהמידע על רצח יהודי אירופה הגיע לבריטים מוקדם מכפי שנהוג לחשוב. לפי ה"גרדיאן", התערוכה, שתוצג ברחבי המדינה, מבוססת על דיווחים בעיתונים, שידורי רדיו, עדויות, מחקרים וארכיונים ממשלתיים, ומהווה הצצה לתערוכה גדולה יותר שתוצג במרכז ההנצחה והלימוד הלאומי לשואה המתוכנן בלונדון.
מרטין וינסטון, היועץ ההיסטורי הבכיר של הקרן הבריטית לחינוך על השואה, אמר כי קיימת כיום תחושה שלפיה בריטניה גילתה את דבר רצח יהודי אירופה רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. לדבריו, המציאות הייתה שונה. "ב-1942, השנה שבה נרצחו רוב קורבנות השואה, אי אפשר היה באמת להימלט מהמידע הזה בבריטניה. הוא היה בכל עיתון. הוא היה ב-BBC", אמר.
גלריה
ילדים ניצולי אושוויץ ביום שחרור המחנה בידי הצבא האדום, 1945
(צילום: Alexander Vorontsov / Keystone / Hulton Archive / Getty Images)
וינסטון ציין במיוחד, בדברים שאמר ל"גרדיאן", את ה"מנצ'סטר גרדיאן", שלדבריו היה העיתון שדיווח בהרחבה הרבה ביותר על השואה ואף נקט עמדה תקיפה בדרישה מהממשלה הבריטית ומממשלות בעלות הברית לעשות יותר. במשך שנים קרא העיתון להסרת מגבלות ההגירה על יהודים, להפעלת לחץ על מדינות ניטרליות לפתוח את גבולותיהן לפליטים ולנקיטת צעדי הצלה מיוחדים.
לדברי וינסטון, מידע רב על השואה, כולל על מיקומם של מחנות המוות, הוברח מפולין והועבר לממשלת פולין הגולה שישבה בלונדון. "הרציחות התרחשו לעיני כול", אמר.
עם זאת, הוא הדגיש כי תגובת בריטניה הייתה מורכבת. "במשך רוב המלחמה בריטניה הייתה במגננה", אמר. לדבריו, הממשלה טענה למעשה כי הדרך לעצור את רצח היהודים היא לנצח במלחמה, בעוד שמבקריה הזהירו: "לא יישאר מי להציל, אם לזה אתם מחכים".
ניצולי מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ עוברים בשעריו עם שחרורו, פברואר 1945
(צילום: imago images/Reinhard Schultz/Reuters)
וינסטון תיאר גם את המתח בתוך החברה הבריטית. מצד אחד, כמעט כולם היו מזועזעים מרצח ההמונים, אך במקביל גברו ביטויים אנטישמיים נגד יהודי בריטניה, לצד טענות שהם מנהלים את השוק השחור, מתחמקים משירות צבאי ומפיצים בהלה. לדבריו, כבר בשנות ה-30 היה בבריטניה ציבור משמעותי שהתנגד לקליטת פליטים.
התערוכה תוצג באספה של צפון אירלנד, בפרלמנט הסקוטי ובקרדיף, ותגיע ככל הנראה גם למנצ'סטר. מרכז ההנצחה והלימוד הלאומי לשואה בלונדון טרם קיבל מועד פתיחה סופי.
אין זו הפעם הראשונה שבה נטען כי בריטניה ומדינות נוספות ידעו על רצח היהודים ולא פעלו. מחבר הספר "זכויות אדם לאחר היטלר", דן פלש, שהשיג מסמכים סודיים, סיפר ב-2017 לעיתון הבריטי "אינדפנדנט" כי כבר בשנת 1942 ידעו ארה"ב, בריטניה ומדינות הגוש הסובייטי על הרצח השיטתי של יהודי אירופה.
