סשה סטבסקי, אחד היהודים שהותקף בסוף השבוע על-ידי פרו-פלסטיניים, כשתלה בפרנקפורט כרזות ועליהן תמונות חטופים, סיפר הבוקר (יום א') בריאיון לאולפן ynet על התקיפה, על גל האנטישמיות במדינה וגם על כך שהוא שוקל לעלות לישראל.
(צילום: מיקי שמידט)
סטבסקי, שצבע אדום רוסס עליו ועל שני יהודים נוספים שהיו איתו, סיפר כי הוא תלה תמונות של חטופים בפארק בעיר, שבו פועל מחנה שבו שוהים מאות אנטי-ישראלים. "התוכנית של המחנה אמורה להתמקד בטבע ובשימור טבע באופן תאורטי", הוא אמר. "עם זאת, יש להם גם קבוצות פרו-פלסטיניות, פרו-חמאס שמשתתפות במחנה. התוכנית עצמה היא קיצונית וחד-צדדית".
הוא הוסיף כי הם ביקשו להעביר מסר של שלום. "החלטנו, קבוצה של פעילים, להציף את הנושא של החטופים. במשך מספר ימים עכשיו, אנחנו הולכים לפארק בכל יום ותולים תמונות של החטופים. אבל הפוסטרים נתלשו. כשתליתי תמונות בסוף השבוע נדחפתי על הגדר. צעקו עלינו 'רוצחים, יש לכם דם על הידיים, ואתם כולכם חיילים ישראלים'. הם גם ניסו למנוע מאיתנו לתלות את התמונות. אמרתי להם 'כל מה שאנחנו מנסים לעשות זה להביא תשומת לב ל-50 חטופים חפים מפשע שצריכים לחזור הביתה. מלחמה היא דבר נורא. אנשים חפים מפשע מתים".
סטבסקי סיפר כי בשלב זה הגיעה אישה בריצה מהמחנה וריססה עליו ועל שני יהודים נוספים צבע אדום. "האישה הזו רצה החוצה מהמחנה לעברנו וריססה עם שני בקבוקי פלסטיק. היא ריססה צבע אדום ישירות לתוך הפנים שלי", הוא שיחזר. "הפנים שלי היו מלאות, הבגדים שלי היו מלאים. לא יכולתי לראות שום דבר יותר. היא מיד הסתובבה, ורצה חזרה לתוך המחנה". לדבריו, התקרית אירעה לאחר שהוא דיבר כמה ימים קודם לכן במשך שעות עם מארגני המחנה.
הוא סיפר כי אנשי המחנה הפרו-פלסטיני לא גינו את המעשה. "הם הריעו ושוב קראו לנו רוצחים ומבצעי רצח", סיפר סטבסקי. לדבריו, הוא מאוכזב מפעילות המשטרה, שאמנם הגיעה למקום לאחר התקרית - אך לא נשארה לחקור את המעשה האנטישמי לעומק. "תמיד היה לנו שיתוף פעולה טוב עם המשטרה והם תמיד שם כדי להגן עלינו", הוא אמר. "הפעם, זה היה מאוד, מאוד מאכזב".
הוא סיפר על הקושי להיות יהודי בעיר בימים אלו. "רבים מהיהודים בפרנקפורט עכשיו חושבים כמה זמן עוד נוכל לחיות כאן", אמר סטבסקי. "התחושה היא שאנחנו מותשים ממילים ריקות, ששמענו כל כך הרבה פעמים. אבל כשזה מגיע לפעולה, שום דבר לא קורה".
סטבסקי מתח ביקורת על עיריית פרנקפורט ועל ראש העיר, שלא מיהר לגנות את המעשה. "הסיפור בפארק הוא דבר אחד. זה פארק לשעבר יהודי. זה פארק בעל היסטוריה יהודית, שכיום משמש להפצת שנאה אנטישמית. חברי הקהילה, אני מדבר על עצמי עכשיו, מותקפים פיזית", הוא אמר. "יש עוד בניין בפרנקפורט, שהוא בבעלות העירייה. מול מחנה ריכוז לשעבר. הבניין הזה נכבש על ידי פרו-חמאס לפני שלושה חודשים, אני קורא להם טרוריסטים. עיריית פרנקפורט, במקום לרוקן את הבניין מהאנשים האלה, מספקת להם מים, חשמל, ולא פינתה את הבניין עד עכשיו. לפני כמה ימים הם אמרו שהם עכשיו חושבים על פינוי הבניין. העובדה היא, אם הם לא עושים זאת בתוך שלושה חודשים, הם לא יצליחו לעשות זאת בקלות".
סטבסקי סיפר כי הוא שוקל לעלות לארץ בעקבות גל האנטשימיות בגרמניה. "ההורים שלי כבר חיים בישראל. הבן שלי נמצא בתוכנית נעל"ה בישראל כרגע. כן, אני בהחלט שוקל לעזוב", הוא אמר. "תמיד אמרתי שיהיה צונאמי אנטישמי שבא לעברנו. הצונאמי הזה הגיע הרבה יותר מהר ממה שציפיתי, וקיוויתי שאנשים כמוני, שהיו פעילים במשך כל כך הרבה זמן, יצליחו להאט את הצונאמי קצת יותר ממה שעשינו. עם 7 באוקטובר - הצונאמי פגע במהירות בלתי נתפסת. והדבר העצוב הוא שהצונאמי הזה, גם כשהמלחמה תיגמר, שבתקווה היא תיגמר בקרוב, שבתקווה כל החטופים יחזרו למשפחותיהם, הצונאמי הזה יישאר באירופה – ואף יחמיר. וזה הולך עוד להחמיר. בסופו של דבר אני לא רואה את סוף חיי כאן בגרמניה בכלל. אני אהיה בישראל".
