טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו טלטלו את החברה הישראלית, אך אם מחבלי חמאס קיוו לגרום ליהודים בישראל לברוח מזהותם היהודית, נראה שמתקפת הטרור הנרחבת ב-2023 הובילה דווקא למגמה הפוכה. מנתוני "מדד צהר ליהדות ומסורת", מחקר מתמשך שעורך ערוץ "משב" מבית ארגון רבני צהר, עולה שכמעט מחצית מהיהודים בישראל (48%) מדווחים על התחזקות תחושת החיבור לזהותם היהודית מאז פרוץ המלחמה. 27% אף ציינו כי זהותם "התחזקה מאוד".
לאומיות לפני פרקטיקה דתית
מנתוני הסקר, שנערך בקרב יותר מאלף משיבים, עולה תמונה מעניינת לגבי אופי ההתחזקות בחיבור לזהות היהודית. מדובר בראש ובראשונה בחיבור לאומי, יותר מאשר חזרה בתשובה במובן הקלאסי או קיום טקסים. 65% מהמשיבים ציינו כי הקשר שלהם למדינה ולארץ התחזק, ו-60% חשים שהחיבור שלהם לעם היהודי התחזק. שיעורים נמוכים יותר הצביעו על התחזקות האמונה באלוהים (43%) או על התקרבות למסורת היהודית (41%).
יותר יהודים מישראלים
המלחמה השפיעה גם על שאלת ההגדרה העצמית של אזרחי ישראל. רוב היהודים בישראל (60%) מרגישים כיום יותר יהודים מאשר ישראלים. מתוך 11% שהעידו כי שינו את תשובתם בסוגיה זו מאז 7 באוקטובר, רוב מוחלט (75%) עבר מהגדרה של "ישראלי" להגדרה של "יהודי". הקבוצה היחידה שבה הרוב עדיין מגדיר את עצמו כיותר ישראלי מיהודי היא הציבור החילוני (75% מול 25% בהתאמה).
עם זאת, ההתעוררות היהודית חוצה מגזרים. בעוד הציבור המסורתי מוביל את מגמת ההתחזקות בזהות היהודית (68%), גם בקרב הציבור החילוני יותר מרבע מהמשיבים (26%) דיווחו שחיזקו את החיבור לזהותם היהודית. מבחינה עדתית, קיים פער בולט: 71% מהמשיבים המזרחים דיווחו על חיזוק בזהותם, לעומת 34% בלבד בקרב האשכנזים.
בשעת משבר, המסורת נחשבת עוגן משמעותי: 44% מהיהודים בישראל ציינו כי נעזרו במסורת ובאמונה כדי להתמודד עם אתגרי המלחמה (בהם 89% מהחרדים ו-61% מהמסורתיים). רוב ברור של 68% אף תומך בנוכחות של יהדות ומסורת במרחב הציבורי (רק 10% שינו את עמדתם בנושא, לכאן או לכאן, לאחר 7 באוקטובר). 63% רואים בהתעוררות היהודית תופעה חיובית בסך הכול.
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר המפעיל את ערוץ "משב", ניתח את משמעות הנתונים: "הסקר מלמד שההתעוררות היהודית בעקבות שבעה באוקטובר חוצת מגזרים ואינה פוסחת גם על הציבור החילוני, שרבע ממנו התחבר יותר לזהותו היהודית. הסקר והמציאות מראים שהחיבור הזה אינו מעיד על תהליך של חזרה מעשית בתשובה, אלא על חיבור תרבותי, זהותי וטבעי ליהדות שמתרחש באופן ספונטני".
פרופ' נסים ליאון, שליווה את המחקר, הצביע על המורכבות שבממצאים: "הממצאים מלמדים שהמסורת משמשת בידי ציבור רחב בישראל משאב לחיזוק החוסן האישי והקולקטיבי, נוכח המלחמה המתמשכת ואי-הוודאות. מנגד, בולט החשש והפחד באוכלוסיות המגדירות עצמן כחילוניות לנוכח האפשרות שההישענות על המסורת תהיה פלטפורמה שתנוצל לחיזוק הכוח הפוליטי הדתי והלאומני לטווח הארוך".
לדברי ליאון, "המסקנה היא שאי-ההבנה של משמעות ההישענות על המסורת כאקט אישי, ועדיין לא כאקט פוליטי, מטעינה את החרדה המלווה את צמיחתה של גישה חילונית מתגוננת, ההופכת למה שאפשר לתאר כסקטור 'חרדי חדש'. במישור התרבותי אנו לומדים על עמידות הדפוס המסורתי בחברה הישראלית ואף התחדשותו הדורית לאורך השנים, וזאת למרות הנבואות האורתודוקסיות והחילוניות הקבועות בדבר שחיקתו הצפויה".
המדגם הנוכחי של "מדד צהר ליהדות ומסורת" נערך בקרב 1,078 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיוּת וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%.
