בשיתוף התנועה הרפורמית
בתקופת חגי תשרי, ישראלים רבים מרגישים רצון להתקרב למסורת ולזהות היהודית. להשתתף בטקסים, בתפילות, בתקיעות השופר או בארוחות החג. יש אלו שבונים ובונות ביחד סוכה משפחתית, וכאלו שמגיעים לתפילת "כל נדרי". יש כל כך הרבה דרכים שונות, ייחודיות ומשמחות למצוא את המקום שלנו ואת המשמעות שאנחנו מחפשים בתוך היהדות. להתחבר למסורת, להעביר את המורשת היהודית ואת המנהגים לילדים, להיות חלק מקהילה, ליצור גם מנהגים חדשים.
"יש יותר מדרך אחת להיות יהודי או יהודייה, והיהדות היא של כולנו", אומרת אנה קיסלנסקי, מנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל, ומזמינה את כל אלו שרוצים אבל לא יודעים איפה להתחיל, להיכנס לשנה החדשה בתחושה חזקה של משמעות, שייכות, התחדשות, שיוויון והחשוב מכל - תקווה.
גלריה
"אנחנו אומרים, 'בואו כמו שאתם ואתן', הקהילות שלנו עוטפות ומקבלות", אנה קיסלנסקי
(צילום: יואב דותן)
קיסלנסקי מסבירה שחגי תשרי הם הזדמנות להתחבר מחדש למסורת, למשפחה, לקהילה ולעצמנו. "אנחנו אומרים, 'בואו כמו שאתם ואתן', הקהילות שלנו עוטפות ומקבלות. אל תתן, או תתני, לזה שלא התפללת כבר חמש עשרה שנה, או אף פעם, למנוע ממך להגיע - זכות הבחירה היא שלך".
עבורה, תחושת השייכות שמעניקה היהדות הרפורמית אינה מובנת מאליה. "אני לא נולדתי בישראל", היא משתפת. "עליתי לארץ בשנות ה-70, לפני 52 שנה, הייתי בת שנתיים, להורים שחיו בתקופה הסובייטית בברית המועצות לשעבר. הם לא יכלו לקיים מנהגים יהודיים באופן גלוי ברוסיה. וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שהם בחרו לעזוב היא כדי להגיע לארץ ולקיים בישראל חיים יהודיים".
"אחת הסיבות העיקריות לכך שהם בחרו לעזוב היא כדי להגיע לארץ ולקיים בישראל חיים יהודיים", אנה קיסלנסקי
(צילום: באדיבות קהילת "הפרדס" בפרדס חנה)
"בבית הכנסת שלנו אין מחיצות"
החיבור העמוק של קיסלנסקי לחגים נטוע בסיפור העלייה המשפחתי. "הרבה מהמנהגים שלנו כיום, הם כאלו שההורים למדו מאיתנו, הילדים", משחזרת קיסלנסקי. היא מתארת כיצד היא ואחיה היו חוזרים מבית הספר ומודיעים להוריהם אילו חגים ומועדים חוגגים עכשיו ומה המנהגים של כל אחד מהם, והמסורת נמשכת עד היום. "אבא שלי מנהל גם את סדר ראש השנה וגם את סדר פסח, במבטא רוסי כבד, אנחנו מבינים איזה מאמץ ואיזו אמירה ציונית ויהודית יש בזה מצד ההורים שלנו".
את אותו רצון לחיבור שהכירה מהבית, היא מזהה היום בקרב הציבור הרחב, שמחפש משמעות לקראת חגי תשרי. "אני חושבת שהם מחפשים בית, ולכן משפחות רבות מוצאות את עצמן אצלנו", היא אומרת. אצלנו, בקהילות התנועה הרפורמית אין הפרדה בין גברים ונשים, גם בזמן התפילה והמשפחה כולה יושבת ביחד.
"משפחה לא צריכה להתפצל, היא יכולה לשבת ביחד. בבית הכנסת שלנו אין מחיצות. הרב או הרַבָּה מזמינים את הילדים והילדות לבמה כשתוקעים בשופר. הכול מאוד מונגש. החברה הישראלית מחפשת את הבית שלה בתוך היהדות, והיא מוצאת אותו אצלנו", מתארת קיסלנסקי. עבור משפחות ישראליות רבות הרצון הזה להישאר יחד הוא הגורם המכריע.
"משפחה לא צריכה להתפצל, היא יכולה לשבת ביחד. בבית הכנסת שלנו אין מחיצות", אנה קיסלנסקי
(צילום: באדיבות התנועה הרפורמית)
"משפחות שלמות שותפות בטקס היפה הזה"
העיקרון המנחה של התנועה הרפורמית הוא שאין רק דרך אחת נכונה לחגוג, מתוך אמונה שיש לאפשר לכל אחת ואחד למצוא את החיבור למסורת היהודית בתוך מרחב שוויוני, פתוח, משפחתי וקהילתי. מתוך הגישה הזו, גם המציאות המוכרת בבתי הכנסת, שיש בהם עזרת נשים בחגי תשרי – בה משפחות נאלצות להתפצל כשאחד ההורים מתפלל והשני נשאר בחוץ עם הילדים – שונה לחלוטין בקהילות התנועה.
"יש פעילויות ספציפיות לילדים במהלך ימי ראש השנה ויום כיפור, כך שההורים יכולים להשתתף בתפילה בזמן שהילדים והילדות במקביל בתפילה שמונגשת להם. גם לנשים ולילדים יש בית בתוך בית הכנסת שלנו", מסבירה קיסלנסקי. "גם אירועי ה'תשליך' המיועדים לכל המשפחה; אנחנו אומרים עם מה אנחנו ממשיכים, ומביעים משאלות לדברים טובים שיהיו בשנה הקרובה. משפחות שלמות לוקחות חלק בטקס היפה הזה".
"יש פעילויות ספציפיות לילדים במהלך ימי ראש השנה ויום כיפור", אנה קיסלנסקי
(צילום: באדיבות התנועה הרפורמית)
רצף חגי תשרי יוצר הזדמנות לחיבור מחודש או עמוק יותר לדת ולמסורת - בראש השנה וביום כיפור משפחות מגיעות יחד לתפילות המשלבות שירה לצד הפיוטים המסורתיים, לתקיעת השופר המסורתית, לברכת הכוהנים - כאשר כל המשפחה תחת אותה טלית ויש קהילות בהן לילדים מוצעת תפילה מונגשת במקביל. בסוכות, פעולת הבנייה המשותפת של הסוכה הופכת להזדמנות לארח ולפגוש חברים. בשמחת תורה, נוצרים מעגלים משותפים של רוקדים ורוקדות עם התורה, וגם הילדים זוכים לראות מקרוב את סיום הקריאה בחומש דברים ותחילת הקריאה מחדש בספר בראשית.
עבור אלו שמעדיפים להתחבר למסורת בדרך שתיצור את המסורת המשפחתית - גם טיול משפחתי בטבע יכול להפוך לרגע בעל משמעות. לדוגמה, ביצוע טקס תשליך פרטי ליד מקור מים. "יש הרבה דלתות שדרכן אפשר להיכנס", אומרת קיסלינסקי ומזמינה לבקר באתר התנועה בו מפורטות כל האפשרויות. "החגים הם לא מוצר מוגמר אלא מערכת יחסים מתפתחת. הרעיון הוא לאמץ את מה שמתאים, ליצור מסורת משפחתית חדשה".
"החגים הם לא מוצר מוגמר אלא מערכת יחסים מתפתחת", אנה קיסלנסקי
(צילום: באדיבות מרכזי דניאל בתל אביב)
מצפן רוחני לאורך כל השנה
"אנשים זקוקים למצפן רוחני. התפילה היא מקום מחבר, אבל הם גם רוצים להיות ביחד. לשיר יחד שירה ישראלית, לבכות יחד על מה שעברנו בשלוש השנים האחרונות, להתחזק יחד", אומרת קיסלנסקי.
הצורך הזה בחיבור מקבל משמעות עמוקה עוד יותר בימי אלול וחשבון הנפש. "יש משהו בלילה שלפני יום כיפור שבאמת מאפשר להתחיל מחדש", משתפת קיסלנסקי.
עבורה, המשמעות של שנה חדשה היא סוג של התחלה חדשה היא גם ברמה האישית וגם ברמה הקהילתית והלאומית. "היהדות הרפורמית, השיוויונית והליברלית מלמדת אותנו שתמיד אפשר להתחיל מחדש, ואני בוחרת להיות בקרב אלה שמתקנים ובונים היא מסכמת.
בשיתוף התנועה הרפורמית
