מציאות החיים תחת המשטר הנאצי ערערה קשות את התא המשפחתי היהודי, אך רבים ניסו לשמר ולאסוף את רסיסי המשפחה כמקור לנחמה ושייכות. השואה הביאה לרצח כשישה מיליון יהודים והותירה קהילות שלמות הרוסות, כך שכמעט לא נותרה משפחה יהודית שלא נפגעה, ושורדים רבים שבו למקומותיהם וגילו כי נותרו לבדם. תחרות "מעצבים זיכרון" לעיצוב הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה מבקשת לבטא השנה בעוצמה את סיפור המשפחה היהודית בשואה.
מתוך עשרות עבודות שהוגשו לתחרות, המתקיימת זו השנה ה-16, נבחרה הכרזה שעיצב יואב כהנא, ככרזה הממלכתית לשנת תשפ"ו אשר עומדת השנה בסימן ״המשפחה היהודית בשואה״. צוות השופטים בתחרות כלל את בכירי המרצים לתקשורת חזותית בישראל.
באירוע שנערך השבוע ביד ושם העניק יו"ר יד ושם דני דיין את הפרס לעיצוב הכרזה הממלכתית. "מדי שנה, יוצרים מוכשרים מכל רחבי הארץ מבטאים ביצירתיות את היבטיו השונים של זכרון השואה ומנגישים אותה לדור הבא", ציין דיין. "הכרזה הנבחרת שבמרכזה עומדת ׳המשפחה היהודית בשואה׳, מהווה דימוי חזותי עוצמתי שמנציח לא רק את האובדן, אלא גם את האנושיות, הגעגוע והמאמץ להיאחז בזיכרון ולהמשיך לחיות על אף הקושי".
בכרזה שנבחרה מוצגת דמות אדם בוגר החובקת קווי מתאר של דמות נוספת – נעדרת. הדמות מסמלת ניצול שואה ששרד את התופת, ובמחוות ידיים רחבות מחבקת את הריק, את מי שאיננו עוד. דימוי זה יוצר מתח בין נוכחות פיזית מדומיינת לבין היעדר מוחלט, ומנכיח חוויה של געגוע, אובדן וכמיהה למגע שלא ישוב.
במרכז הכרזה מופיע טלאי צהוב, ספק פרח בעל עלי כותרת צהובים. הטלאי מתכתב עם חובת ענידת הטלאי הצהוב בתקופת השואה כסימן היכר ליהדותם של העונדים אותו, ובה בעת נטען במשמעות סמלית של זיכרון, פגיעות אנושית ועדות היסטורית.
זוכה התחרות, יואב כהנא (40) מעצב גרפי במקצועו מרמת גן, בוגר תואר ראשון והנדסאי תקשורת חזותית מטעם אוניברסיטת אריאל ומכללת "תילתן" בחיפה. ״מילדות גיליתי את סיפור הצלתו המרגש של סבי, יליד גרמניה, על ידי חסיד אומות עולם״, מספר כהנא. ״מתוך כך נפתח עבורי הקשר הכללי לשואה וחיבורה ליהדות. לכן הדימוי שבחרתי לכרזה, מתאר את ה"אין" בתוך ה"יש", את השבר הפרטי והכללי שפקד את היהודים בשואה והניצולים אחריה. למרות החיפוש אחר קרבה משפחתית, תמיד פגשו מתחת גם דמות חסרה״.
השופטים בתחרות נימקו את הזכייה: ״הכרזה מבטאת בעוצמה ובאיפוק את שברה של החברה היהודית לצד שברו של התא המשפחתי, באמצעות שפה חזותית הנשענת על דימוי של חוסר, כאב ואובדן. בד בבד היא מציעה מרחב של זיכרון, חמלה וגעגוע, ומצביעה על מבט אנושי אל עבר שיקום, המשכיות וחזרה לחיים״.
הכרזה הזוכה מופצת בכל בתי הספר בארץ, בתנועות הנוער ובבסיסי צה"ל בליווי מערך שיעור שנכתב על ידי אנשי המרכז הבין-לאומי לחינוך והוראת השואה ביד ושם, בנציגויות ישראל בחו"ל וכן בארגונים ציבוריים ופרטיים.
