ברקע העלייה באנטישמיות והמדיניות האנטי-ישראלית של ממשלת נורבגיה, חבר פרלמנט מקומי מציא להעניק את פרס נובל לשלום ל"יד ושם". בין הנימוקים המרכזיים הם תפקידו של המוסד במאבק באנטישמיות, בתיעוד השואה ובחינוך בינלאומי, במיוחד על רקע העלייה באנטישמיות בעולם מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
ג'ואל יסטבו, המכהן כיו"ר אגודת הידידות ישראל-נורבגיה, כתב לוועדת פרס נובל: "'יד ושם' הוא אחד המוסדות המשמעותיים ביותר בעולם במאבק באנטישמיות, באידיאולוגיות של שנאה ובסילוף היסטורי. באמצעות תיעוד השואה, מחקר מקיף ומאמצים חינוכיים בינלאומיים, המוסד מסייע בשימור הידע ההיסטורי ומחזק את הכבוד לכבוד האדם".
חבר פרלמנט נורבגי ממליץ על יד ושם כזוכה בפרס נובל
בהמשך המכתב, כתב חבר הפרלמנט באוסלו: "לאורך ההיסטוריה, האנטישמיות הוכחה כאחת מצורות השנאה המתמשכות וההרסניות ביותר. היא לא פגעה רק בקהילות יהודיות, אלא גם ערערה חברות דמוקרטיות ותרמה לאלימות, לטרור ולמלחמות. כיום, איום זה קיבל דחיפות מחודשת ודרמטית. בעקבות מתקפות הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, העולם היה עד לעלייה משמעותית ברגשות ובפעולות אנטישמיות. קהילות יהודיות במדינות רבות נפגעו ממתקפות טרור, אלימות, איומים והטרדה שיטתית, בעוד שבתי כנסת, בתי ספר ומוסדות נאלצו לפעול תחת איומים ביטחוניים מתמידים".
חבר הפרלמנט פירט את חשיבות פועלו של "יד ושם": "בד בבד, מחקרים בינלאומיים מצביעים על עלייה מדאיגה בהכחשת שואה ובזילות השואה. התפשטות הדיסאינפורמציה ותיאוריות הקונספירציה, במיוחד באמצעות המדיה הדיגיטלית, מערערת את הידע על השואה ומנרמלת רעיונות אנטישמיים. בנוף זה, 'יד ושם' ניצב כנקודת ייחוס חיונית לאמת, לידע ולבהירות מוסרית. על ידי חינוך מורים, חוקרים, קובעי מדיניות וצעירים ברחבי העולם, 'יד ושם' מחזק את יכולתה של החברה לזהות ולהילחם בשנאה לפני שהיא מסלימה לאלימות. על ידי הדגשת סיפוריהם של הקורבנות ושל אלו שבחרו להתנגד, 'חסידי אומות העולם', המוסד מעביר מסר של אחריות, אומץ וסולידריות. מסר זה הוא אבן יסוד לשלום מתמשך".
יסטבו הוא דמות מרתקת בפוליטיקה הנורבגית, בעיקר בשל גילו הצעיר (24) והרקע האידיאולוגי המובהק שלו. הוא מייצג את מפלגת KrF (מפלגת העם הנוצרית - Kristelig Folkeparti). מדובר במפלגת מרכז-ימין שמרנית, שבסיס התמיכה שלה הוא נוצרי-אוונגליסטי. המפלגה ידועה באופן מסורתי כתומכת מובהקת של ישראל בנורבגיה, בניגוד לקו הביקורתי יותר של מפלגות השמאל והלייבור.
ג'ואל הוא בנו של ביארטה יסטבו, עיתונאי ופעיל נוצרי בולט בנורבגיה, ששימש שנים רבות כעורך העיתון הנוצרי-שמרני Norge IDAG. אביו הוא מארגן "סימפוזיון אוסלו", כנס שנתי של הימין הנוצרי התומך בישראל. ג'ואל גדל למעשה בתוך האקו-סיסטם של התמיכה הנוצרית-ציונית בישראל.
בהקשר הישראלי, הוא פועל באופן אקטיבי נגד אנטישמיות ונגד הדה-לגיטימציה של ישראל בנורבגיה. רק לאחרונה הוא איתגר את ראש ממשלת נורבגיה בשאילתה לגבי אמנית פלסטינית, שהועסקה על ידי המדינה והביעה תמיכה בטבח 7 באוקטובר.
הגשת "יד ושם" לוועדת הפרס באוסלו היא סוג של הטרלה - הצבת מראה מול הממסד המקומי וניסיון להסיט את השיח הציבורי מעיסוק בכיבוש הישראלי לעיסוק באנטישמיות. בשנים האחרונות מוביל הממשל באוסלו קו עוין כלפי ישראל, כולל הכרה במדינה פלסטינית. מדובר באחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל באירופה. לישראל אין כיום שגריר במקום, ואף נשקלת סגירת השגרירות הישראלית בעיר.
הגשת המועמדות לקראת הדד ליין ב-1 בפברואר מבטיחה שהנושא יישאר על סדר היום התקשורתי בנורבגיה בחודשים הקרובים, בדיוק בזמן שישראל זקוקה לחיזוק הלגיטימציה באירופה.
