ארצות הברית חוגגת בימים אלה 250 שנות עצמאות, ולרגל המאורע נעלה מתהום הנשייה שמות אחרים שנתכנתה בהם בעברית.
הבלשן המנוח ראובן מירקין הראה שארצות הברית מוכרת בעיתונות העברית בשמה זה כבר משנת 1861, ואולם עיון בעיתונים שבאתר "עיתונות יהודית היסטורית" מעלה היקרות של הצירוף "ארצות הברית אשר באמעריקא" אף לפני כן (המגיד, 3.9.1857). מעניין לציין שבעיתונים בני התקופה עולה השימוש בצירוף "ארצות הברית" גם לציון ישויות מדיניות אחרות, למשל התַּאֲחִיד (קונפדרציה) השוויצרי – "ארצות הברית בשווייץ" (הכרמל, 12.9.1860).
ארצות הברית. המליץ 1904
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
מכל מקום בעיתונות העברית המוקדמת, שנדפסה במזרח אירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים, נקראה ארצות הברית גם בשמות נוספים. להלן נביא כמה מהם.
נתחיל דווקא בעיתון מאוחר יחסית – דֹאר היום, שהחל לצאת לאור בעריכתו של איתמר בן־אב"י בקיץ 1919. בגיליונו הראשון (8.8.1919) נמצא את השם "המדינות המאוחדות של אמריקה", תרגום מילולי של שמה האנגלי המלא של ארצות הברית – The United States of America. באותו הגיליון נמצא גם את הצירוף "מדינות הברית". צירוף זה מתרגם את שמה של ארצות הברית גם במילונם הגרמני–עברי של שמעון מנחם לזר והארי טורטשינר (הוא נפתלי הרץ טור-סיני) משנת 1927.
המדינות המאוחדות - הצבי 1900
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
המדינות המאוחדות של אמריקה, דאר היום 1919
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
מדינות הברית. דאר היום 1919
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
עוד לפני כן נמצא בעיתון הצבי, שערך אליעזר בן־יהודה, את השם הקצר יותר "המדינות המאוחדות" (9.1.1900) וכן את הצירוף "ארצות ממשלת הברית" (5.1.1900).
לעומת זאת בעיתון הצפירה שימש הצירוף "כנסיות הברית", לעיתים לבדו (1.1.1900) ולעיתים בהרחבה: "ובכנסיות הברית באמעריקא נצחה כת הדעמאקראטים ונבחר ה' קלעוועלאנד לפרעזידענט" (5.1.1885; על בחירת גרובר קליוולנד לנשיא ארצות הברית בבחירות שנערכו בחודש נובמבר 1884). כמו כן נמצא בעיתון הצפירה גם את הצירוף "כנסיות הברית האמעריקאניות" (1.1.1895) וכן כנסת לציון מדינה בודדת בארצות הברית: "שרפות היערים בכנסת מינניסוטה באמריקה פשטו על שטח גדול" (14.10.1910).[1]
כנסיות הברית. הצפירה 1900
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
כנסת. הצפירה 1910
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
עוד נמצאו צירופים דוגמת "ארצות הברית הצפוניות" (המליץ, 1.1.1890) ו"אמעריקא הצפונית" (המליץ, 7.1.1904; דֹאר היום, 8.8.1919) וכן שם היבשת "אמעריקא" לבדו (המגיד, 8.1.1885; המליץ, 7.1.1904), כולם במשמעות 'ארצות הברית'. השם "אמריקה" ככינוי לארצות הברית מוכר מן הלעז, והשימוש בו מצוי גם כיום הן בלשון הדיבור הן בטקסטים ספרותיים. למשל: "אמריקה, ורסנו, אמריקה" (במערכון "השליח בבנק" שכתב יוסי בנאי לשלישיית "הגשש החיוור"), "כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה" (בשיר "אמריקה" מאת רמי פורטיס וברי סחרוף ובביצועם).
אמעריקא. הצפירה 1885
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
ארצות ברית אמעריקא. חבצלת 1890
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
ארצות ברית אמעריקא. חבצלת 1890
(צילום: אתר העיתונות ההיסטורית, הספרייה הלאומית ואונ' תל אביב)
נסיים במילה נוספת לציון המשמעות 'מדינה בארצות הברית' – גליל: "שלוש מושבות עודן עומדות וקיימות עד היום הזה ונקובות בשמותן אלליאנס, כרמל וראזענהאין, כֻלן בגליל ניו־זשערסייא בקרבת הערים ווינעלענד, מיללעווילל וברידזשטאן" (המגיד, 9.1.1890).
דורון רובינשטיין, האקדמיה ללשון העברית
