מאירוע אנטישמי אחד בחצי שנה, לתקריות מדי שבועיים־שלושה, ובשיא אף לכמה אירועים ביום. כך מתאר ג'רמי סטואו לינדר, מנהל בית הספר היהודי Bialik College במלבורן, את השינוי שעבר על בית הספר מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
לינדר והרב דיוויד מאייר, מנכ"ל ארגון בתי הספר היהודיים בבריטניה PaJeS, ישתתפו היום (ב') ומחר ב-Edunation, כנס החינוך הבינלאומי הראשון בישראל, שיתקיים בירושלים ביוזמת העירייה ויהיה פתוח לקהל הרחב ללא עלות. השניים יגיעו לכנס עם נקודת מבט אישית ומקצועית על האתגרים שעמם מתמודדות הקהילות היהודיות בתפוצות, ובפרט מערכות החינוך שלהן, מאז פרוץ המלחמה.
מאייר הוא חבר דירקטוריון Ofsted, רשות הפיקוח על החינוך בבריטניה, ועומד בראש ארגון הפועל עם יותר מ-90 בתי ספר. הוא חבר בקבוצת הייחוס של הבדיקה העצמאית בנושא אנטישמיות בבתי ספר ובמכללות בבריטניה, ולאחרונה מונה גם לקבוצה המפקחת על יישום המלצותיה.
הפער בין תחושת הביטחון בישראל לזו שהוא חווה בבריטניה מורגש מבחינתו כבר בפעולה פשוטה כמו הליכה ברחוב. "כשאני מגיע לישראל, וכשאני יוצא להסתובב ברחובות כשאני חובש כיפה, אני לא צריך לשאול את עצמי: 'האם זה דבר מסוכן? האם מישהו יצעק לעברי ברחוב או יעשה משהו כזה'", הוא אומר.
דיוויד מאייר
(צילום: גיל יוחנן)
לשאלה אם הוא חש איום ממשי על חייו, מאייר משיב בשלילה: "האנשים האלה הם פחדנים. הם מסתתרים מאחורי מקלדות". עם זאת, הוא מצביע על קשר ישיר בין המתרחש בישראל ובעזה לבין מצב הקהילות היהודיות ברחבי העולם. "אני חושב שבחודשים האחרונים המצב נרגע, משום שגם מה שקורה בישראל ובעזה נרגע. כשישראל מתעטשת, אנחנו מצטננים. לכן, כשהעימות בעזה שקט יותר, גם המצב בתפוצות נעשה שקט יותר. וכאשר יש הסלמה בין ישראל לחמאס, המצב מסלים מחדש גם עבורנו".
בכנס ידון מאייר בהשפעת האנטישמיות על תלמידים, מורים ומשפחות יהודיות, ובאחריות מערכת החינוך הבריטית להתמודד עם התופעה.
אבטחה של יותר ממיליון דולר אוסטרלי בשנה
ב-Bialik College, בית ספר יהודי-ציוני במלבורן שבאוסטרליה, לומדים יותר מ-1,100 תלמידים. לינדר הביא עמו לירושלים 60 פתקים שכתבו תלמידיו, שאותם יטמין בכותל. אלא שבבית הספר שהוא מנהל, המציאות היומיומית כוללת גם היערכות ביטחונית נרחבת.
"רמת האבטחה אצלנו גבוהה מאוד. אנחנו גם מתרגלים מצבי חירום, כולל תרגילי הסתגרות וסגר בתוך בית הספר. הוצאות האבטחה של בית הספר שלנו בלבד מסתכמות ביותר ממיליון דולר בשנה, רק עבור בית הספר שלנו, כך שהביטחון הוא בהחלט חלק משמעותי מאוד מהחיים שלנו", הוא מספר.
ג'רמי לינדר
(צילום: גיל יוחנן)
מדובר בכ-1.1 מיליון דולר אוסטרלי בשנה, סכום הכולל גם מאבטחים חמושים. עבור קהילת בית הספר, האבטחה אינה רק אמצעי הגנה, אלא חלק בלתי נפרד מהשגרה החינוכית.
לאחרונה העיד לינדר בפני הוועדה המלכותית של אוסטרליה בנושא אנטישמיות ולכידות חברתית, ופרסם מאמר דעה בעיתון The Age. לדבריו, העיסוק הפומבי בנושא האנטישמיות וההתקפות נגד יהודים אף הפך אותו בעצמו למטרה. "האירוניה היא שדווקא העדות שלי על אנטי-ציונות, אנטישמיות והתקפות מילוליות הובילה לעלייה בהתקפות נגדי", הוא אומר.
למרות המציאות הזאת, לינדר מסרב לתת לפחד להכתיב את סדר היום של הקהילה היהודית. "חשוב מאוד שלא נהפוך את האנטישמיות ואת נושא הביטחון למוקד המרכזי של החיים היהודיים שלנו", הוא מדגיש.
גם האפשרות לעלות לישראל בעקבות האנטישמיות אינה נראית לו פתרון. "הפתרון אינו לברוח. ישראל היא מולדתנו, אך אוסטרליה היא ביתי. מתוקף היותנו אזרחים, מוטלת עלינו האחריות לפעול לשיפור המדינות שבהן אנו חיים. אם עלינו להיות 'אור לגויים', הרי שעלינו להפיץ אור מכל עבר – ולא רק מירושלים".
דיוויד מאייר וג'רמי לינדר
(צילום: גיל יוחנן)
אלפי אנשי חינוך, חוקרים, מקבלי החלטות ויזמים מישראל ומעשרות מדינות צפויים להשתתף בכנס. על סדר היום יעמדו, בין היתר, השפעת הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות על הלמידה, מעמד המורה והשחיקה במקצוע, חינוך בשגרת משבר, זהות ושייכות והקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.
לצד הכנס תתקיים תערוכת חדשנות חינוכית, ובערב הראשון ייערך אירוע TEDxJerusalem בתשלום, תחת הכותרת "צמיחה באי-ודאות".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר: "הוועידה הבינלאומית לחינוך היא ביטוי נוסף למעמדה של ירושלים כעיר המקדמת שיח חינוכי פתוח ומחברת בין ערכים, תרבות, זהות וחדשנות". סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, חגית משה, הוסיפה: "אני גאה להוביל את כנס החינוך הבינלאומי הראשון מסוגו בירושלים, שיפגיש עשרות שרי חינוך, מנהיגים, חוקרים ואנשי חינוך מהארץ ומהעולם לדיון באתגרי השעה ולעיצוב עתיד הלמידה".
