במבט ראשון, הטקסט בפסוקי מגילת אסתר שעיצבה הדסה מאשקאוויץ נראה כמו שפה זרה. כשמתבוננים מקרוב מזהים שמדובר בטקסט עברי – שעוצב בהשראת הקליגרפיה הפרסית. הגופן הפרסי-עברי מעניק קריאה מחודשת למגילה מהתנ"ך, שעלילתה ממוקמת בפרס.
מאשקאוויץ, בת 22 ממצפה יריחו, היא סטודנטית שנה ד' במכללה האקדמית "אמונה" לאמנויות ועיצוב. תחת הכותרת "אִשתר", מדובר בפרויקט הגמר שלה בלימודים במחלקה לתקשורת חזותית, בהנחיית שחר ויטונסקי. לנוכח המלחמה בין ישראל לאיראן, והתקווה לעתיד טוב יותר שיביא איתו קשר מחודש בין שני העמים, היצירה הזו נעשתה פתאום רלוונטית ואקטואלית במיוחד.
באמצעות מחקר טיפוגרפי, יצרה מאשקאוויץ מערכת כתב המשלבת בין האותיות העבריות לאמנות הכתיבה הקישוטית הפרסית. הרעיון הוא לתת למגילה לבוש חזותי התואם יותר את הרקע הגיאוגרפי והתרבותי של הסיפור. העיצוב מטשטש את הגבולות בין העברית לפרסית ודורש מהקורא השתהות וקריאה מודעת מחדש. את שם הפרויקט, אִשתר, היא שאבה מהספר "המלכה" של תמר עילם גינדין ומעיין אשכולי – אחד מהספרים שקראה כדי להעמיק את המחקר בשורשי המגילה.
כשמאשקאוויץ נשאלת אם היא רואה בפרויקט משמעות מיוחדת עכשיו, על רקע המלחמה מול איראן, ואם יש לה בימים אלה תקווה לחידוש היחסים בין העמים, היא משיבה: "האמת שלא בחרתי בנושא בעקבות המלחמה עם איראן, אבל ככל שהפרויקט התקדם ואיתו גם המצב, הבנתי שיש פה משהו גדול שקורה ואפילו שליחות מסוימת. ראיתי קשר חדש שנוצר – חיבור המגילה לשורשים הפרסיים וחיבור מחודש של האיראנים לשורשיהם המקוריים. החיבור לימי פורים ולהיסטוריה החוזרת על עצמה יצר עומק נוסף ומיוחד לפרויקט".
למאשקאוויץ אין שורשים פרסיים, והמוצא שלה הוא בכלל מהונגריה, מפולין ומליטא. "הרעיון לפרויקט ננטע עוד בשנה א' בסמסטר הראשון שלי ללימודים, כאשר נחשפתי לעולם הקליגרפיה בקורס של המרצה קולט זיו. היה לי חיבור לתחום והעמקתי בו לאורך התואר כולו", היא מספרת. "כשהגעתי לשנה ד' ולבחירת נושא לפרויקט גמר, ידעתי שאני רוצה לעסוק בקליגרפיה ורק חיפשתי נושא לעסוק בו. מתוך שיחה עם אמא שלי, היא העלתה 'בדרך אגב' את מגילת אסתר, ומתוך זה התחלתי את המחקר".
החיבור שלה למגילת אסתר לא מפתיע. "למעשה, קוראים לי הדסה על שם אסתר המלכה ('הדסה היא אסתר')", היא מגלה. "אמא שלי מלמדת במדרשה, ולפני שנולדתי היא לימדה על דמותה של אסתר והתחברה אליה. היא לא יכלה לקרוא לי אסתר כי כך קוראים לסבתא שלי, ולכן בחרו בהדסה".
התמונות המצורפות לכתבה הן למעשה של סקיצות בלבד, היות שהפרויקט אינו גמור. התוצר הסופי צפוי להיות מוצג בתערוכת הבוגרות של מכללת "אמונה" בחודש יולי.
"העבודה של הדסה מרגשת ומביאה את העיסוק של המחלקה לתקשורת חזותית בטיפוגרפיה לשיאו", מסכמת ד"ר אפרת גרוסמן, ראש המכללה וחוקרת הטיפוגרפיה העברית. "עיצוב הכתב במגילה הזו אינו בחירה אסתטית בלבד. הוא מתכתב עם סיפורה של הקהילה היהודית בפרס, ששמרה על יהדותה ולשונה בתוך מרחב תרבותי אחר. ההתייחסות כאן לאות היא לא רק כאל סמן גרפי פונקציונלי אלא כרכיב זהותי, נושא משמעות, המספר סיפור גם דרך הצורה".
