הרב יהודה קפלון, המועמד להיות השגריר המיוחד למאבק באנטישמיות מטעם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עבר בסוף השבוע שימוע מיוחד בוועדת יחסי החוץ של ארצות הברית, לצד חמישה מועמדים נוספים לתפקידי שגריר חדשים מטעם הממשל החדש. מדובר בהליך מורכב, שאותו עוברים המועמדים להיות שגרירים או אנשי ממשל בכירים, והוא כולל כמה שעות של "חקירות" בידי סנאטורים משני צידי הבית.
בתחילת דבריו, הרב קפלון סיפר על חוויותיו בארה"ב בנוגע לאנטישמיות - כולל זיכרון ילדות של קריאות "יהודי מלוכלך" לעברו כשהלך כילד לבית כנסת בקונטיקט, וכן של אובדן בן דודו במהלך מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
הרב קפלון אמר לחברי הוועדה כי "זוהי משימה לא פשוטה. אנטישמיות היא סמל לשנאה גדולה יותר. ההיסטוריה הוכיחה שכאשר מדינה מתחילה לאפשר אנטישמיות, התוצאות אינן טובות למדינה זו כיוון שאנטישמיות היא אנטי-אמריקניות. אלה שקוראים 'מוות ליהודים' קוראים לעתים קרובות מדי 'מוות לאמריקה'".
בתגובה לדברי יו"ר הוועדה, ג'יימס ריש, על עליית האנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם מאז 7 באוקטובר הדגיש קפלון את חשיבות החינוך - בתגובה לאמריקנים שעסקו באנטישמיות. הוא הילל את עקרון חופש הביטוי ואמר שהדרך להילחם באנטישמיות היא באמצעות הוראת היסטוריה. "אלו המכחישים את השואה צריכים להתעמת עם דבריהם של חיילים אמריקנים ששחררו את מחנות הריכוז", הוא אמר.
סנאטורית מהמפלגה הדמוקרטית שאלה את קפלון אם זה אנטישמי לבקר את ממשלת ישראל. השגריר המיועד השיב כי ביטויי שנאה ייחודיים נגד ישראל ושימוש בסטנדרטים כפולים מתקרבים לאנטישמיות. הוא גם הצהיר כי נשיא ארה"ב טראמפ ומזכיר המדינה רוביו הבהירו כי לאנטישמיות אין מקום באמריקה וכי "אנטישמיות אינה רק בעיה אמריקנית".
למרות שמדובר בתפקיד חשוב והכרחי, הדמוקרטים ניסו כמובן להתנגד למינוי והגישו מכתב התנגדות חריף, שנכתב על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר ואשר נתמך על ידי 17 חברי קונגרס דמוקרטים אחרים. נדלר ועמיתיו טענו כי קפלון, בעל ברית ותיק של טראמפ, היה בחירה מפלגתית שהתעלמה מאנטישמיות במחנה הרפובליקני. הדמוקרטים טענו שהם לא סומכים עליו כיוון שבעבר התבטא נגדם.
הם ציטטו ריאיון לעיתון יהודי בשפה האנגלית, שבו קרא למנהיגים יהודים אמריקנים להצביע לטראמפ משום ש"הדמוקרטים מסרבים אפילו להכיר באנסים של נשים ובחוטפי ילדים כטרוריסטים" ואמרו כי מדובר ב"הצהרות מפלגתיות ביותר".
הדמוקרטים התעלמו מהצורך הדחוף למנות שגריר מיוחד, שיאבק באנטישמיות מטעם הממשל האמריקני וכתבו: "האשמה כה גורפת ושקרית נגד אלו האחראים על שיקול דעתו של מר קפלון מעוררת חששות כבדים לגבי שיקול דעתו, מזגו ויכולתו לעבוד ביעילות מעבר לקווי מפלגה".
במקום להתייחס לגופו של עניין – לאנטישמיות המתפשטת בארה"ב ובעולם, הם אף טענו כי קפלון הוא "שעיר לעזאזל אנטישמי של טראמפ". קפלון לא התייחס להערותיהם בנושא.
קפלון, יליד כפר חב"ד, היגר לארה"ב עם הוריו כשהיה פעוט ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס החב"דית שבברוקלין, בסמיכות לבית מדרשו של הרבי מילובביץ'.
עם השנים התבלט כתומך פוליטי של דונלד טראמפ. הוא התקרב למעגל התומכים שלו עוד בתקופת מגורי טראמפ בניו יורק, והקשרים ביניהם התהדקו הודות לשותפו העסקי של קפלון, אד רוסו, ששימש כיועץ לטראמפ בנושאי איכות הסביבה, וכן בשל היכרותו עם אנשי עסקים יהודים בולטים כמו משפחת אדלסון שהיו במעגל הקרוב של הנשיא האמריקני.
במהלך מסע הבחירות של טראמפ לפני שנה, שימש הרב קפלון אחראי תחום ההסברה וגיוס המצביעים היהודים, קישר בין טראמפ לרבנים ומנהיגים יהודים בולטים, ולפני כחצי שנה גמל לו טראמפ בחזרה כשהציע לו את התפקיד הרם.
לשימוע בסנאט קדמו חודשים ארוכים של בדיקות פנימיות שערכו האמריקנים באשר לקפלון, כפי שהם עושים לכל מועמד בכיר. בבדיקות הם בדקו את יושרו, עברו ודעותיו במגוון נושאים.
בתקשורת היהודית בארה"ב הדגישו כי כסגולה להצלחה, הביא עימו קפלון לסנאט דולרים לברכה שקיבל מהרבי מילובביץ' לפני 35 שנה, אותם הכניס בקלסר עם החומרים הרלוונטיים לצורך השימוע.
התקופה להגשת מכתבי תמיכה או התנגדות לקפלון ולמועמדים האחרים תישאר פתוחה עד יום חמישי בבוקר, והצפי הוא שבסוף השבוע הקרוב יושבע קפלון לתפקיד. במשרד החוץ האמריקני הכינו עבורו בינתיים לשכה מיוחדת והם ממתינים לאישור הרשמי כדי שיחל בתפקיד ויאבק באנטישמיות הגואה.
