חנוכה בפתח, מה שמביא לזרם של שאלות הלכתיות סביב החג. אחת מהן היא מה עושים כאשר מתארחים בבתי מלון ונתקעים ללא חנוכייה. הרב יוסף צבי רימון, מחבר הספר "חנוכה: ההלכה ממקורה – מן המקורות ועד להלכה למעשה", מציין כי אין שום חובה להשתמש בחנוכייה ואפשר פשוט להניח נרות אחד ליד השני, רצוי במרחק של כשני ס"מ זה מזה. עם זאת, הן כדי שהנרות יודלקו בצורה בטוחה והן כדי שהמצווה תתבצע בהידור – נהוג לקנות חנוכייה, אפילו פשוטה.
סוגיה נוספת היא האם נשים צריכות להדליק נרות חנוכה. לדבריו, על פי ההלכה חובת ההדלקה היא על הגברים, אולם מכיוון שגם נשים היו בסכנה בתקופת החשמונאים, הן חייבות במצווה – ולכן רווקות אשכנזיות צריכות מצד הדין להדליק נרות חנוכה בברכה; ולמי שנוהגת לא להדליק, יש על מה לסמוך.
4 צפייה בגלריה
למעשה אין חיוב הלכתי להשתמש בחנוכייה. נרות חנוכה בסידני, אוסטרליה
(צילום: Lisa Maree Williams / Getty Images)
מקובל שנשים נשואות לא מדליקות נרות חנוכה, אלא יוצאות ידי חובה בהדלקה של הבעל (וכך דעת המשנה ברורה), אבל אישה נשואה שרוצה בכך יכולה לקיים את המצווה (אלא שעליה לזכור להתכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקה של הבעל). עם זאת, אצל הספרדים רק בעל הבית מדליק חנוכייה.
אפשר להדליק גם בשמן מנועים
בעקבות הפריסה של כוחות צה"ל בגזרות השונות, נוצר מבול של שאלות הלכתיות לקראת חנוכה. ברבנות הצבאית מציינים שהם מפעילים "קו הלכתי" הפועל 24 שעות בטלפון שמספרו 052-9414-414. בין השאר הם נשאלו מה עושים חיילים שלא מצליחים להדליק נרות היות שהרוח מכבה את האש.
בסרטון שהופק השנה לקראת חנוכה, משיב הרב הצבאי דניאל קינד: "אם מדליקים נרות חנוכה במקום שיש רוח מצויה, והרוח כיבתה את הנרות, זה נחשב שיש פגם בהדלקה. לפי ה'משנה ברורה', זה כמו שאדם מדליק נרות חנוכה שאין בהם כמות שמספיקה כדי לדלוק חצי שעה, ויצטרך להדליק את הנרות שוב אבל בלי ברכה. לכן חייבים להבטיח שהנר יישאר דולק חצי שעה".
(סרטון שהפיקה הרבנות הצבאית לקראת חנוכה)
זה המקום להזכיר שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" המציאו ברבנות הצבאית "חנוכייה טקטית". מדובר באקווריום פלסטי שאפשר להרכיב בקלות, ובתוכו מדליקים את החנוכייה, בצורה שתאפשר לנרות לדלוק חצי שעה וגם תקטין את הסיכוי לשריפה חלילה.
ומה עושים אם הדלקת נרות חנוכה עלולה לחשוף מיקום של לוחמים? לדברי הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צֹהר, ברור שאסור להדליק נרות במקרה כזה. הוא מסביר שלמרות החובה ההלכתית להדליק את נרות חנוכה בחלון הבית או בחצר, כדי לפרסם את הנס, "כבר בתלמוד הבבלי נקבע 'ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו'. כלומר, במקרה כזה יש להדליק את הנרות בתוך הבית".
הרב סתיו מזכיר כי על פי ההלכה מותר להדליק נרות חנוכה לא רק באמצעות נרות פרפין או שמן זית, אלא בכל סוגי השמנים, כולל בשמן מנועים צבאי.
הדלקת נרות בסורוקה לפני שנה, עם אורי מגידיש ופצועים שטופלו בביה"ח
(צילום: הרצל יוסף)
לדברי הרב רימון, סוגיה אחרת המעסיקה צעירים רבים הלומדים בפנימייה היא האם הם אמורים להדליק חנוכייה במקום שבו הם לומדים, או לסמוך על ההדלקה עבורם בבית ההורים. מתברר שגם במקרה זה, יש הבדל בין אשכנזים לספרדים. "אשכנזים בוודאי יכולים להדליק, שהרי אף באותו בית נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק, ואם כן ודאי שיכול להדליק גם כשנמצא בפנימייה", אומר הרב רימון. "אשר לספרדים הנוהגים שרק בעל הבית מדליק, יש מקום להסתפק בדבר, והרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק שלא ידליקו נרות חנוכה, ואם ירצו להדליק – ידליקו ללא ברכה. נראה שטוב הדבר שידליקו נרות ויצאו ידי חובה בברכתו של אשכנזי, או שישתתפו איתו בפרוטה בנרות, וכך יצאו לכל הדעות".
לגבי מיקום ההדלקה בפנימייה שבה לומדים הצעירים הוא מוסיף: "אם אפשר להדליק בחלון, ועוברים שם אנשים – עדיף לנהוג כך – אך הדבר החשוב ביותר הוא הבטיחות, ואם אין זה בטוח, לא ידליק בחלון".
בחזרה לשאלות שמעסיקות את החיילים הרבים שנמצאים בימים אלה בשירות סדיר או במילואים. הרב סתיו מציין כי "עקרונית, חיילים שלא נמצאים בבסיס קבוע פטורים מהדלקה ויכולים לבקש מהוריהם או בנות זוגם שידליקו עבורם".
ומה יעשו מי שנמצאים בבסיס קבוע? בחוברת הלכות שהפיקו במדור ציוד דת ולוגיסטיקה של הרבנות הצבאית נכתב: "חיילים רווקים אשכנזים הלנים בבסיס מוגדרים כדיירים שם, ומחויבים בהדלקת נרות חנוכה, ואילו חיילים ספרדים יוצאים בהדלקת החנוכייה שמדליקים עליהם בבית משפחתם, ואף אינם רשאים להדר ולברך על הדלקת חנוכייה במקום לינתם. חייל אשכנזי שלן בבסיס באופן ארעי, כגון שנשאר לשמור בלילה ב'בסיס פתוח', אף שגם למנהג האשכנזים יוצא בהדלקת הוריו, מכל מקום נכון שידליק בעצמו בברכה.
"למרות שחייל נשוי יוצא בהדלקה של אשתו בביתם, אם מדובר בחייל אשכנזי-נשוי ראוי שיתכוון שלא לצאת בהדלקת אשתו ולברך על הדלקת חנוכייה במקום לינתו, אך ראוי שידליק זמן מה לפני הדלקת אשתו, או שישמע את הברכות מאחר. אם אשתו אינה שוהה בביתם, למנהג הספרדים יש אומרים שהבעל ואשתו יוצאים ידי חובה בהדלקת חמיו, אך מכיוון שהבעל אינו סמוך בפועל על שולחן חמיו, טוב שתיתן מעט מעות לאביה".
ברבנות הצבאית גם מדגישים שחיילים הלנים בשטח, תחת כיפת השמיים, וגם חיילים שמפליגים בספינה קטנה שאינה מקורה ואין בה תנאי מגורים בסיסיים, פטורים מהדלקת נרות חנוכה, ולכן עליהם לבקש מההורים להדליק עבורם בבית.
לא חייבים לאכול סופגנייה
לסיום, הגיע הזמן להזכיר: אין חובה הלכתית לאכול בחנוכה סופגניות או לביבות, אבל אכן יש מנהג יהודי עתיק לאכול מאכלים עם שמן, לזכר נס פך השמן. כמה עתיק המנהג? במאה ה-12 כתב רבי מימון, אביו של הרמב"ם, כי "אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל, ויתחייב כל נכון לו לעשות שמחה ושמחה ומאכל פרסום לנס שעשה ה' ברוך הוא עמנו באותם הימים, ופשט המנהג לעשות סופגנין בערבי אל-ספינג (ספינג', י"ט) והם הצפיחיות בדבש".
בשורה התחתונה, אם אכלתם ביס קטן של סופגנייה או לביבה, או טיגנתם חביתה בשמן זית, יצאתם ידי המנהג.
אגב, במאה ה-14 תיעד רבי נסים בן רבי ראובן גִירוֹנְדִי מנהג אכילת גבינה בחנוכה, כזכר לגיבורה בשם יהודית שלפי המסורת פיתתה בעזרת גבינה את אחד משונאי היהודים ואחר כך קיפדה את ראשו. משום מה, המנהג של אכילת סופגניות וספינג' עדיין קיים בחנוכה, אבל מנהג אכילת מאכלי חלב נשאר רק בשבועות.
מה עושים בחו"ל?
חג החנוכה הקרוב מביא איתו דילמה הלכתית ובטיחותית מורכבת עבור ישראלים רבים הבוחרים לטוס לאירופה במהלך חנוכה. השילוב בין החשש הגובר מהפגנת סממנים יהודיים במרחב הציבורי ובין נהלי בטיחות נוקשים בבתי המלון האוסרים על אש גלויה הוביל לפנייה דחופה למכון צֹמת, בבקשה לפתרון הלכתי מעשי.
הרב מנחם פרל, ראש מכון צֹמת, התייחס לסוגיה וקבע כי המציאות הנוכחית באירופה משנה את כללי המשחק ההלכתיים. "את החשש לאנטישמיות בחו"ל בימינו בהחלט אפשר להגדיר כמי שחש סכנה להדליק במקום מגוריו", פסק הרב פרל. לדבריו, המצב הופך מורכב עוד יותר כאשר נהלי בית המלון מתנגשים עם הצורך ההלכתי: "קל וחומר אם המלון אוסר להדליק נרות בחדר. יש לנו מספיק שונאים בעולם, לא צריך 'להדליק' גם את עובדי המלון".
4 צפייה בגלריה
החנוכייה ליד שער ברנדנבורג בברלין. לא יוצאים ידי חובה בהדלקות הציבוריות
(צילום: באדיבות חב"ד)
בתשובתו, שלל הרב את האפשרות להסתמך על ההדלקות המרכזיות הנערכות בכיכרות הערים כפתרון הלכתי מלא. הוא הבהיר כי למרות החשיבות הסמלית של אירועים אלה, "ההדלקה הציבורית לא נועדה להוציא ידי חובת התקנה, אלא להגדיל את פרסום הנס", ולכן אינה תחליף להדלקה האישית או המשפחתית.
הפתרון שמציע הרב פרל למטיילים הלכודים בין איסורי בתי המלון לחשש הביטחוני הוא מעבר לשימוש בטכנולוגיה, תוך הסתמכות על עקרון "שעת הדחק". "כשלא ניתן להדליק נר רגיל, רצוי בשעת הדחק להדליק נרות חנוכה באמצעות פנסים חשמליים העובדים על נורות להט או אפילו עם ה'לינר' של מכון צמת", קבע, ואף הוסיף פסיקה משמעותית: "אפשר אף לברך עליהם".
