בשיתוף האיחוד האירופי
בכל שנה ב-27 בינואר, העולם עוצר לרגע כדי לציין ולזכור את קורבנות השואה. אך ככל שחולפות השנים, האתגר הופך למורכב יותר; אנחנו נמצאים כיום בפתחו של מה שמכונה "סוף עידן העד" – המציאות שבה הניצולים האחרונים שחוו את הזוועות כבר אינם יכולים להעביר את המסר באופן אישי. המציאות הזו מטילה אחריות כה כבדה על המוסדות הבינלאומיים, ואלו נדרשים למצוא דרכים חדשות – טכנולוגיות וערכיות – כדי להבטיח שהאמת ההיסטורית תישאר רלוונטית ומובנת גם עבור הדורות הבאים.
7 צפייה בגלריה
החיים היהודיים באירופה חייבים להיות מסוגלים לשגשג, לא להסתתר", אורסולה פון דר ליין
(צילום: AFP)
לאחרונה נרשם רגע משמעותי בדרך למטרה הזו. ביום השנה ה-84 לוועידת ואנזה – התאריך המצמרר שבו תוכנן "הפתרון הסופי" – הובילה משלחת של האיחוד האירופי לישראל קבוצה של עשרות שגרירים ודיפלומטים לסיור במוזיאון בית לוחמי הגטאות. בתוך האולמות, בהם מונצחת רוח ההתנגדות והגבורה לצד מעשי הזוועה, הם ניהלו שיח שהתמקד בצעדים המעשיים שנוקטות מדינות אירופה היום כדי להבטיח "לעולם לא עוד".
מבחינת האיחוד האירופי, שימור זיכרון השואה הוא מעבר למחווה מוסרית, זהו עמוד תווך בביטחון של אירופה בהווה. נשיאת הנציבות האירופית - אורסולה פון דר ליין, הבהירה זאת בהצהרה מיוחדת: "הזיכרון של שישה מיליון נשים, גברים וילדים יהודים שנרצחו בשואה יישאר כצו מוסרי לאנושות ואזהרה קבועה; החיים היהודיים באירופה חייבים להיות מסוגלים לשגשג, לא להסתתר. אירופה חייבת להיות מקום בטוח ליהודים ולאנשים מכל הדתות".
אחד הצעדים הראשונים בנושא מתרחש בהיבטי החקיקה והביטחון; הוא כולל גיבוש תוכנית חדשה למאבק בטרור ובקיצוניות, שמטרתה לספק מעטפת הגנה חוקית ופיזית למוסדות דת ואתרי מורשת. בנציבות האירופית מדגישים כי השמירה על ביטחון הקהילה היהודית היא אינטרס של אירופה כולה, כדי להבטיח את שלמות הדמוקרטיה ושלטון החוק ביבשת.
צעד נוסף הוא בניית אסטרטגיה רחבה, הכוללת לא פחות מ-90 פעולות שונות, המיושמות בכל המדינות החברות. הפעולות בשטח מחולקות לשלושה נתיבים מרכזיים: מניעת כל צורה של אנטישמיות, הגנה וטיפוח על החיים היהודיים ביבשת וקידום חינוך והנצחת השואה. כחלק מהיישום, האיחוד האירופי מקצה משאבים משמעותיים לאבטחת מוסדות קהילתיים, בתי כנסת ואתרי מורשת, מתוך הבנה שביטחון פיזי הוא תנאי בסיסי לשגשוג הקהילה.
חיים יהודיים בביטחון מלא ובגאווה
במהלך הסיור בבית לוחמי הגטאות, שגריר האיחוד האירופי בישראל, מייקל מאן, הדגיש כי המאמץ בעיקר חברתי: "המטרה שלנו היא להבטיח שכל יהודי באירופה יוכל לחיות את חייו בביטחון מלא, ללא חשש ובגאווה בזהותו ובמורשתו. במקום הזה אנחנו רואים איך הזיכרון פוגש את הגבורה; חינוך והנצחה הן הדרכים היחידות להבטיח שהלקחים מהעבר יתורגמו לביטחון עבור הקהילות היהודיות בהווה".
המאמץ הזה אינו מוגבל רק למרחב הפיזי ומתקיים גם בזירה הדיגיטלית, שם סילוף זיכרון השואה והפצת מידע כוזב הפכו לאתגר יומיומי משמעותי. נשיאת הנציבות, פון דר ליין, התייחסה לכך בחומרה וציינה כי אין מקום לשימוש ציני בהיסטוריה לצורך פילוג קהילות: "אין שום קונפליקט וטיעון פוליטי שיכולים להצדיק עיוות, מזעור או שימוש אינטרסנטי באחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של אירופה", אומר מאן.
7 צפייה בגלריה
"חינוך והנצחה הן הדרכים היחידות להבטיח שהלקחים מהעבר יתורגמו לביטחון עבור הקהילות היהודיות בהווה", מייקל מאן
(צילום: נמרוד ארונוב)
כמענה לכך, האיחוד האירופי מפתח רשת של "מדווחים מהימנים", שתפקידם לזהות ולהסיר במהירות תכנים אנטישמיים בכל השפות האירופיות המדוברות. במקביל, מושקע מאמץ רב בפרויקטים ארוכי טווח כמו רשת "אתרי זיכרון השואה האירופיים" (ESHEM), שמטרתה להפוך אתרי הנצחה פיזיים, למוקדי חינוך דיגיטליים נגישים, הכל במטרה להבטיח שהעובדות ההיסטוריות יונגשו בצורה מבוססת ואמינה גם לדורות הצעירים, שצורכים את מרבית המידע שלהם במרחב המקוון.
מהנצחה בסלוניקי ועד לשינוי מערכתי
המחויבות הזו באה לידי ביטוי בפרויקטים מוחשיים שכבר קורמים עור וגידים ברחבי היבשת. כך למשל, הוקם מוזיאון הנצחה חדש בסלוניקי לזכר קהילה ש-90% מחבריה נרצחו בשואה ובליטא נחנך "מוזיאון השטייטל", המשיב לחיים את זכר הקהילות ששגשגו במדינה לפני המלחמה. המהלכים הללו מגובים בתקציבי עתק: לשנת 2026 לבדה, הקצה האיחוד האירופי למעלה מ-28 מיליון אירו לתמיכה בפרויקטים של הנצחה, מחקר וחינוך.
אחת היוזמות הייחודיות של האיחוד האירופי היא פיתוח "רשת המקומות שבהם השואה קרתה". יוזמה זו שמה דגש על שימור והנגשה של אתרים פיזיים – מחנות, אתרי בורות ירי ומקומות שבהם התקיימו קהילות יהודיות שנמחקו – והפיכתם למוקדי חינוך והנצחה בשטח.
הרשת נועדה להבטיח שגם אותם אתרים, שאינם "מוזיאונים רשמיים" יזכו להגנה ולנראות, כך שהעובדות ההיסטוריות יהיו חקוקות בנוף האירופי וישמשו עדות חיה גם עבור אלו שלא יזכו עוד לשמוע עדות ממקור ראשון.
דגש מיוחד מושם על הכשרת אנשי הוראה; בשיתוף עם אונסק"ו, הושק סקר מקיף לבחינת הידע של מורים בנושא אנטישמיות, הכל במטרה לספק להם כלים פדגוגיים להתמודד עם הכחשת שואה ועיוות עובדות בכיתות הלימוד.
כאן בארץ, האיחוד האירופי תמך בהקמת מיזם הנצחה ייחודי בבקעת הקהילות שביד ושם. המיזם, שזכה לתמיכה של 10 מיליון אירו, פועל במתכונת דו-שלבית: השלב הראשון הוא מופע אור-קולי המפיח חיים באבני הזיכרון ומציג את עושרן של הקהילות לפני החורבן. השלב הבא יכלול הקמת מרכז חינוכי שיוקדש לערכי הקהילות שהושמדו באירופה ובצפון אפריקה. ד"ר קתרינה פון שנורביין, מתאמת האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות, הדגישה כי "הזיכרון לבדו אינו מספיק", וכי התמיכה בפרויקט משקפת את המחויבות האירופית לשימור העבר ככלי לביצור עתיד בטוח ומשגשג עבור העם היהודי.
יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות, סיכם את חשיבות הביקור וציין כי המקום שבו הזיכרון פוגש את סיפורי ההתנגדות הוא המפתח לחינוך הדור הבא. כפי שציינה פון דר ליין, ככל שהזיכרון הופך לאחריות קולקטיבית, המטרה היא להבטיח שהוא יישאר "מדויק, רלוונטי ובעל משמעות" עבור כולם.
