יותר ממחצית מהמדינות שהתחייבו לפעול להשבת פריטי אמנות שנשדדו מיהודים במהלך השואה – לא עשו כמעט דבר בנידון. כך עולה מדוח חדש שהוכן על ידי ועידת התביעות והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר). הדוח נחשף באירוע מיוחד שמתקיים היום (ג') בוושינגטון, בהשתתפות בכירים ממחלקת המדינה האמריקנית – בהם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שדיבר באמצעות שיחת וידאו.
הדוח, שכותרתו "נכסי תרבות שנבזזו מתקופת השואה: סקירה עולמית עכשווית", מראה שבזמן ששבע מדינות הציגו התקדמות גדולה בסוגיה (בהן אוסטריה, צ'כיה, גרמניה, הולנד וארה"ב), בקרב 21 מדינות מבין 47 הנסקרות בדוח נרשמה רק התקדמות מינימלית או שלא הייתה שום התקדמות (ובהן אירלנד, פינלנד, דנמרק, רומניה וספרד). מדובר ב-47 מדינות שאימצו את עקרונות וושינגטון בשנת 1998 לפעול להשבת יצירות אמנות שהוחרמו על ידי הנאצים.
בין הממצאים המרכזיים המוזכרים בדוח: הליכי תביעה קיימים כעת במדינות רבות. אולם, יש עדיין רק מעט תיקים שטופלו והסתיימו במתן פיצוי; חמש מתוך 47 המדינות הקימו ועדות פיצויים כדי להקל על תביעות, אבל ברוב המכריע של המדינות טרם הוקמו ועדות כאלה; באוספים הציבוריים חלה התקדמות, אבל הייתה הרבה פחות התקדמות בכל הנוגע לפריטים שהיו בעבר בבעלות פרטית ונמצאים כיום בידיים פרטיות. כמו כן, יש עוד הרבה מה לעשות בכל הקשור למחקר מקורות, שקיפות רשומות והקלות בתביעות של פריטים המוחזקים היום באופן פרטי.
הדוח מדגיש את הצורך הקריטי להפנות את תשומת הלב ליצירות אמנות ולקניין תרבותי, הנמצאים באוספים פרטיים, ובכך הוא מסמן תחום שבו יש להתמקד בעתיד.
בנאום מוקלט, אמר מזכיר המדינה האמריקני: "השואה לא הייתה רק רצח העם הגדול ביותר בהיסטוריה, זו הייתה הגניבה הגדולה בהיסטוריה. למרות שהושגה התקדמות במאמצי ההשבה במהלך 25 השנים האחרונות, נותרה עבודה רבה". בלינקן ציין כי רכוש רב שנבזז טרם הוחזר לבעליו וכי ממשלות, מוזיאונים, סוחרים, ויחידים עדיין מתנגדים לשתף פעולה עם מאמצי ההשבה. "היורשים נאלצים להתמודד עם מאבק משפטי ארוך כאשר הם מוגבלים במשאבים העומדים בפניהם", הוא אמר.
בדבריו, בלינקן התייחס לתופעת הכחשת השואה, שהולכת ונעשית שכיחה. הוא ציין כי השבת הרכוש משמשת ככלי חיוני בשימור האמת ההיסטורית ובמאבק באנטישמיות. "השבת רכוש, על אף שהיא מוגבלת בהיקפה, היא צעד חיוני לקראת הכרה בעוולות העבר ומתן מידה מסוימת של צדק למשפחות ולקהילות שנפגעו. המחויבות לתמוך במאמצי ההשבה נותרה איתנה", סיכם בלינקן את נאומו.
גדעון טיילור, נשיא איל"ר, נאם גם הוא בכנס: "דוח זה מדגיש את הצורך הקריטי בקידום השבת יצירות אמנות ונכסי תרבות. כאשר משיבים רכוש ממוסדות ציבוריים או מאנשים פרטיים, לא רק מחזירים את מה שנלקח; מדובר בחיבור מחדש של משפחות וקהילות למורשת שלהן. במהלך 25 השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית, אבל לפנינו עוד עבודה רבה. התמיכה של 14 מדינות בשיטות הפעולה המומלצות היא בעלת חשיבות אדירה, מכיוון שהיא משרטטת מפת דרכים לעתיד. אנו קוראים למדינות אחרות, כמו גם למוזיאונים, בתי מכירות פומביות, סוחרים ובעלי אוספים פרטיים, שיצטרפו אלינו במאבק לעשיית צדק כדי לדאוג לכך שהבעלים החוקיים ויורשיהם יקבלו חזרה את אוצרות התרבות שלהם".
סטיוארט אייזנשטט, היועץ המיוחד של מזכיר המדינה האמריקני בנושאי שואה, הדגיש את חשיבות השקיפות במאמצי ההשבה ואמר כי "שקיפות היא המפתח להשבה צודקת והוגנת של חפצי אמנות ותרבות שנבזזו על ידי הנאצים לניצולים ויורשיהם. שיטות העבודה המומלצות שאושרו באחרונה מיישמות לקחים שנלמדו, כולל החשיבות של ניהול ופרסום מחקר מקורות, הסרת מחסומים משפטיים להשבה, והכרה בכך שבהגדרה של יצירות אמנות שנבזזו נכללות גם יצירות שנמכרו בכפייה".
אלן ז'רמן, שליחה מיוחדת לענייני השואה במחלקת המדינה האמריקנית, הוסיפה: "אנו קוראים למדינות אחרות להצטרף לארה"ב בתמיכה בשיטות העבודה הטובות ביותר, אשר פותחו באמצעות שיתוף פעולה אינטנסיבי על ידי רשת בינלאומית של שליחים מיוחדים ונציגים האחראים על נושאי השואה. שיטות העבודה הטובות ביותר יסייעו ביישום של עקרונות וושינגטון ובעשיית צדק נוסף עם ניצולי השואה ויורשיהם".
ואילו השגרירה קולט אביטל, ניצולת שואה ויו"ר מרכז ארגוני ניצולי השואה בישראל, אמרה: "בעת שדור הניצולים שלנו מתפוגג לאיטו, הזמן הוא מהותי. הזמן לתקן עיוות היסטורי הוא עכשיו. עבורנו, ניצולי השואה, יצירות האמנות הללו הן חלק מהמורשת התרבותית שלנו, חלק מחיינו, מהעבר שלנו. הם העדים האילמים לחייהם ואהבותיהם של יחידים, משפחות וקהילות, שנרצחו באכזריות ושאנחנו מוקירים את זכרם".
