"אירופה הפכה למומחית בהנצחת זכרם של היהודים שנרצחו בשואה, אבל כשמדובר בהגנה על היהודים שחיים בה היום, היא נכשלת פעם אחר פעם". כך הזהיר היום (ב') הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), בפתיחת כנס בינלאומי שנערך בקרקוב. על רקע התגברות האלימות, התחזקות התנועות הקיצוניות והקיטוב הפוליטי ברחבי היבשת, האשים הרב מרגולין את ממשלות אירופה בפער הבלתי נסבל שבין ההבטחות שהן משמיעות בטקסי הזיכרון לשואה לבין נכונותן לפעול נגד מי שמאיימים על יהודים בהווה.
"די להצהרות. די לתירוצים. הגיע הזמן למעשים", קרא הרב מרגולין למנהיגים באירופה. "אנחנו לא מבקשים זכויות יתר. אנחנו דורשים הגנה שווה. את הזכות ללכת ברחוב בלי פחד, ללמוד בלי לספוג איומים, לקיים את אמונתנו בגלוי ולחיות כיהודים באירופה בלי להסתיר את זהותנו. אלה אינן פריבילגיות, אלא זכויות יסוד שמדינה דמוקרטית מחויבת להבטיח לכל אזרחיה".
דבריו נאמרו בכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה, המתקיים בקרקוב ובאושוויץ בהשתתפות יותר מ-120 שרים, חברי פרלמנט, דיפלומטים ומנהיגים יהודים מרחבי אירופה. הכנס, המתקיים תחת הכותרת "זוכרים את העבר, מגינים על העתיד", מתמקד באיום הגובר על הקהילות היהודיות באירופה, בהתגברות הקיצוניות הפוליטית ובאופן שבו צריכות החברות המפעילות את הרשתות החברתית להיאבק בהפצת אנטישמיות על גבי הפלטפורמות שלהן. בדיונים משתתפים גם בכירים מחברות הטכנולוגיה מיקרוסופט ומטא.
בנאומו תקף הרב מרגולין את הפער בין טקסי הזיכרון המרשימים שמקיימות מדינות אירופה לבין המציאות שבה יהודים חוששים להסתובב ברחובות עם סממנים יהודיים. "איך יכולה אירופה לטעון שלמדה את לקחי אושוויץ, כאשר יהודים שוב מפחדים להזדהות כיהודים בעריה? אסור לאפשר לשנאה להתחפש לאקטיביזם, לאיומים להיחשב למחאה לגיטימית ולאלימות לקבל הכשר בשם מאבק פוליטי. ביטחונם של היהודים אינו יכול להיות נתון למשא ומתן, לא כשהרחובות שקטים ולא כשהם בוערים".
הרב מרגולין דרש מממשלות אירופה להעניק גיבוי מלא למשטרה, למערכת המשפט ולאוניברסיטאות באכיפת החוק נגד אנטישמיות, ללא קשר למקורה – בימין הקיצוני, בשמאל הקיצוני או בקבוצות דתיות קיצוניות. לדבריו, ביקורת על ישראל יכולה להיות לגיטימית כל אינה נעשית בסטנדרט כפול, אך בשום אופן אינה יכולה לשמש הצדקה לאיומים על יהודים. כך, גם הזכות להפגין אינה מעניקה חסינות למי שמסיתים לאלימות או מטילים אימה על קהילות יהודיות.
מימין לשמאל: הרב מרגולין, יורש העצר האיראני וטל רבינא
(צילום: יואב דודקביץ')
אחד המשתתפים הבולטים בכנס הוא יורש העצר האיראני, הנסיך רזא פהלווי, שדיבר במסיבת עיתונאים משותפת עם הרב מרגולין ומנהל האסטרטגיה של הארגון, טל רבינא. בהתייחסו לאיום הנשקף מהמשטר האיראני, אמר נסיך הכתר האיראני הגולה כי "המשטר האיראני מכחיש את השואה, ובאותה נשימה מאיים על העם היהודי. הוא מממן טרור ברחבי העולם ובמקביל מדכא באכזריות את אזרחיו שלו. אבל אסור להתבלבל: המשטר הזה אינו איראן. העם האיראני הוא הקורבן הראשון שלו, והוא עומד לצד העם היהודי במאבק נגד אויב משותף. בשעה שהאנטישמיות מרימה שוב את ראשה באירופה, העולם חייב להבין שהמאבק לחירותו של העם האיראני הוא גם מאבק בכוחות שמייצאים שנאה וטרור הרבה מעבר לגבולות איראן".
פהלווי הזהיר כי: "המשטר האיראני הפך לאיום ישיר על ביטחונה של אירופה. מדיניות הפיוס מולו נכשלה. תם עידן הגינויים וההצהרות. ממשלות אירופה חייבות לסגור את שגרירויות המשטר האיראני, לגרש את הדיפלומטים שלו ולפעול נגד הכספים הבלתי חוקיים שבשליטתו".
שגריר ישראל בפולין, יעקב פינקלשטיין, הדגיש בדבריו את האחריות המוטלת על ממשלות אירופה: "אושוויץ היא תזכורת מצמררת למחיר הנורא של השנאה. את העבר איננו יכולים לשנות, אבל העתיד נמצא בידינו. המאבק באנטישמיות ובשנאת זרים מחייב לא רק זיכרון והנצחה, אלא גם חינוך, חקיקה אפקטיבית ואכיפה נחושה. רק כך נוכל להבטיח שלקחי ההיסטוריה לא יישכחו".
עדות אישית על מציאות החיים של יהודי אירופה סיפקה אלן ואן פראח, יו"ר הרבנות הבין-מחוזית בהולנד (IPOR), שתיארה את תחושת חוסר הביטחון הגוברת בקרב הקהילה היהודית במדינה. "מאז 7 באוקטובר אני כבר לא מרגישה בטוחה כיהודייה בהולנד", היא סיפרה. "בעיר שבה אני מתגוררת ביטלו תערוכה יהודית בגלל האירועים בישראל. סטודנטים ישראלים סובלים מהדרה, והאנטישמיות הופכת גלויה יותר ויותר ברחובות. זו המציאות של יהודי אירופה היום. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לחיות כאן כיהודים בגאווה ובגלוי, בלי לפחד".
המשלחת תבקר במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו
(צילום: AP)
מחר תגיע המשלחת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם תשתתף בטקס זיכרון שיכלול תפילות, הדלקת נרות והנחת זרים לזכר קורבנות השואה.
לקראת הביקור פנה הרב מרגולין למשתתפים בדרישה שלא להסתפק בעוד טקס זיכרון ובהצהרות הזדהות, אלא לחזור למדינותיהם ולפעול לשינוי ממשי: "אירופה חייבת להפסיק לדרוש מהיהודים ללמוד לחיות עם הפחד, ולהתחיל לדאוג לכך שמי שמאיימים עליהם ישלמו מחיר על מעשיהם. 'לעולם לא עוד' אינה סיסמה שנועדה להישמע בטקסי זיכרון. זו אחריות של ממשלות, והגיע הזמן שהן ימלאו אותה".
