ארגוני עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מפנים אצבע מאשימה כלפי משרד העלייה והקליטה. לטענתם, רוב התמיכות שהמשרד חילק בשנת 2025 לעמותות ניתנו לגופים חרדים ודתיים, בעוד רוב הבקשות של ארגוני עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר נדחו.
משרד הקליטה חילק בשנה שעברה 8 מליון שקל תמיכות לעמותות, לעומת 3 מליון בלבד בשנת 2024. עמותות חרדיות ודתיות קיבלו יותר מ-50 אחוז מהתמיכות. בין היתר חב"ד (ארבע עמותות) קיבלה כ-640 אלף שקל, פי יותר מ-6 משנת 2024.
אלכס טנצר - פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים, שבדק את רשימת התמיכות - מצא שעמותות שמטפלות בעולים מרוסיה קיבלו רק 192,082 שקל, בעוד עמותות שמטפלות בעולי אתיופיה קיבלו רק 183,109 שקל. לעומת זאת, עמותות חרדיות קיבלו 3,459,864 שקל. עמותות דתיות קיבלו עוד מאות אלפי שקלים.
עמותות עולים מדרום אפריקה קיבלו 114 אלף שקל בלבד. התאחדות עולי אמריקה הלטינית קיבלה 164,638 שקל. . קעליטה לקידום קליטה מיטבית לעולי צרפת קיבל 75,916 שקל בלבד. ע.ז.ר.ה, איגוד דוברי אנגלית, קיבל 119,517 שקל.
בין העמותות החרדיות והדתיות שקיבלו תמיכות ממשרד העליה והקליטה: אגודת בית אברהם ע"ש אדמור"י קופישניץ - 109.363 שקל; מרכז לתורה וחסד גבעת המורה 51,872 שקל; חסדי הקהילה - קהילת בוגרי ישיבת ברכת מרדכי 37,585 שקל; או יו ישראל ע"ש ברוך ושרה פאלק 428,910 שקל (בשנת 2024 קיבלה 190,627 שקל); מכון מאיר המרכז ללימודי היהדות בישראל קיבל 164,638 שקל.
אור חיה - המרכז לאישה היהודיה קיבל 79,270 שקל. בית מנחם נווה צדק קיבלה 235,381 שקל. מי שתוהה מה עושה העמותה? "סיוע לעולים - באמצעות הפצת יהדות, פעילות לילדים ותמיכה בנזקקים, הפצת היהדות. הפצת החסידות. ניהול בית כנסת. אחזקת בית כנסת. סעודות ציבוריות. חלוקת מזון לנזקקים. חלוקת מילגות לאברכים".
והיו גם כאלה שלא קיבלו דבר. הפדרציה הארצית של ישראלים דוברי רוסית ביקשה 182,274 שקל ממשרד העלייה והקליטה, ובפועל קיבלה אפס שקלים.
טנצר הודיע שיגיש תלונה ליועצת המשפטית לממשלה ולמבקר המדינה נגד חלוקת התמיכות של משרד העלייה והקליטה לעמותות. "כסף שהיה אמור להיות למטרת עזרה בקליטת העלייה הפך לצינור פוליטי ורוב תמיכות מוזרמות לעמותות חרדיות ודתיות שאין להם שום קשר לעליייה. החלוקה גורמת לאפליה בין עלייה ועלייה. כמעט כל העולים החילונים ודוברי רוסית לא קיבלו. גם האתיופים קיבלו מעט מאוד. דבר נוסף הזרמת כספי תרומות קפצו תוך שנה כמעט פי שלוש - והגיעו ל-8 מיליון שקל".
אלקס ריף, מנכלית לובי המליון, שבקשתה לקבלת תמיכות ממשרד העליה והקליטה נדחתה, אמרה: "בשורה התחתונה, כ-85% מהעמותות שזכו לתקצוב קשורות בטבורן לעולמות הדת והמסורת. מה שאמור היה להיות מבחן תמיכה מקצועי במיצוי זכויות ובקליטה מיטבית, הולאם לטובת פס ייצור להחזרה בתשובה וחיזוק זהות דתית בקרב העולים. זה קורה דווקא בשנים של גל עלייה אדיר - מעל 130,000 עולים מחבר העמים, שרובם המוחלט חילונים גמורים".
ריף הוסיפה: "אבל האמת? קשה להגיד שאני מופתעת. השר, שהתבטא בעבר בבוז כלפי העלייה הזו על כך שהיא 'עליית דרכונים', עבר משלב העלבונות לשלב המעשים: את מי שהעז להישאר כאן, הוא מנסה 'לתקן' באמצעות כפייה דתית במקום להעניק לו את הכלים הבסיסיים להשתלבות. לחזק חיבור ליהדות ולמסורת זה חשוב, אבל לא על חשבון קליטת עליה. ואז עוד מתפלאים שהעולים בוחרים לעזוב".
לדברי ריף, רוב הארגונים שקיבלו ניקוד גבוה אלה ארגונים עתירי תקציבים מכל מיני כיוונים. היא הסביר שמפני שהמשרד נותן תמיכות בדיעבד, על פעילות שכבר בוצעה, הוא מתעדף ארגונים גדולים שיכולים לממן את הפעילות בעצמם ורק אחר כך לקבל את הכסף מהמשרד.
לעומת זאת, ריף הוסיפה כי ארגונים קטנים יותר, שאין להם גב תקציבי ממשלתי או פילנתרופי - לא יכולים להרשות לעצמם, ואז הם מגישים מעט פעילות ואז הם מקבלים ניקוד נמוך ולא עוברים. המגזר השלישי בקרב עליות כמו יהדות ברית המועצות ואתיופיה - חלש מאוד. יש מעט מאוד עמותות והן לא מתוקצבות מספיק, ולא נתמכות על ידי הממשלה. אז המבחן הזה בעצם פוגע בהן שוב.
ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "מבחן התמיכות של משרד העלייה והקליטה מופעל על-פי קריטריונים אחידים, מקצועיים ואובייקטיביים, המעניקים הזדמנות שווה לכלל העמותות והארגונים – ללא כל קשר לשיוך, זהות או קהל יעד כזה או אחר. בשנים האחרונות אף הוגדל היקף התקציבים במבחן, במטרה לאפשר תמיכה רחבה יותר בפעילות מיטיבה עבור עולים חדשים מכלל המדינות. אחד מתנאי הסף המרכזיים במבחן הוא היקף הפעילות ומספר העולים המקבלים מענה בפועל. עמותות שאינן עומדות בתנאי המבחן – אינן נתמכות, ואין בכך כל חריגה מהכללים או שיקול זר. לטענות בדבר הדרת עמותות דוברות רוסית - מדובר בטענה חסרת בסיס. בפועל, למעלה מ-14 עמותות הפועלות בקרב קהילת דוברי הרוסית נתמכו במסגרת המבחן, לאחר שעמדו בתנאים הנדרשים. עמותות שיבחרו להרחיב את פעילותן, לעמוד בכללי הדיווח ולהעניק מענה רחב יותר לעולים ייבחנו ויתמכו בהתאם, כמו כל גוף אחר".
