הנשיא יצחק הרצוג הגיע בשבוע שעבר לביקור בזק של 12 שעות בבודפשט. הוא פגש שם את מקבילו ההונגרי אנדראש באקה, ואת ראש הממשלה ההונגרי החדש פטר מדיאר, שהחליף בתפקיד את ויקטור אורבן. אבל עם כל הכבוד למדינאים ההונגרים, הרצוג הגיע לבודפשט בעיקר כדי להשתתף בכנס של ארגון "קול העם" ("Voice of the People"), שהוא עצמו יזם את הקמתו.
"הרעיון לייסד את 'קול העם' מלווה אותי כבר שנים רבות, עוד מימיי כיו"ר הסוכנות היהודית", אמר הנשיא בשיחה עם ynet. "תמיד האמנתי שהעוצמה הגדולה ביותר של העם היהודי טמונה ביכולת שלנו להיפגש, להקשיב זה לזה גם כשאנחנו חלוקים בדעותינו, ולפעול יחד למען עתידנו המשותף".
הוא מסביר את מהות היוזמה: "חלמתי ליצור מקום שבו יהודים מכל רחבי העולם, מכל הזרמים והרקעים, יוכלו לשבת סביב שולחן אחד, להשמיע את קולם, להתמודד יחד עם סוגיות השעה ולהצמיח דור חדש של מנהיגות יהודית. הקשר העמוק והחשוב בין יהדות התפוצות לישראל הוא חלק בלתי נפרד מהזהות והחוסן שלנו כעם".
מה התחושה שלך אחרי שפגשת את מסיימי המחזור הראשון, שגם הציגו בפניך את הפרויקטים שלהם?
"אני מתמלא גאווה והתרגשות. מה שהחל כחזון הפך לקהילה חיה ופועלת, שמוכיחה כי גם בתקופה של מחלוקות עמוקות ומשברים חסרי תקדים – רב המשותף על המפריד. בעיניי, זו אינה רק הגשמת חלום אישי, אלא השקעה בעתידו של העם היהודי כולו – בדור חדש של מנהיגות שימשיך לעצב את הסיפור היהודי, לתרום לעולם ולפעול למען תיקונו.
"הסיפור היהודי מתחדש ומשתנה תמיד, והיכולת שלנו להמשיך לכתוב אותו יחד, מתוך שיח ואחריות משותפת, היא אחת מנקודות החוזק הגדולות שלנו. לאורך ההיסטוריה ניצבה האומה היהודית בפני אתגרים עצומים, ותמיד ידענו לצמוח מתוכם. אף שאנחנו עם קטן, תרומתנו לאנושות כולה היא כבירה".
כלי בינה מלאכותית בשירות הקהילות
"ביוזמת הנשיא הקמנו רשת עולמית של 150 מנהיגים ויזמים יהודים, שמחברים ידע, ניסיון וקשרים כדי לפתח פתרונות לאתגרים הבוערים של העם היהודי", אמרה שיראל דגן-לוי, מנכ"לית "קול העם", "מאחורי היוזמות עומדים אנשים מכל העולם שהקדישו ימים ולילות. חלקם אף עזבו את עבודתם כדי להתמסר ליוזמות שהם מפתחים למען העם היהודי. מה שנותן לי אופטימיות הוא לראות אנשים שמחזיקים בעמדות שונות מאוד, ובכל זאת בוחרים להקשיב, לעבוד יחד ולקחת אחריות. החיבור בין ישראל לתפוצות מחייב אותנו להכיר מציאויות חיים שונות ולהיות מוכנים לשמוע גם את מה שקשה לנו לשמוע".
נשיא המדינה הרצוג בשיחה בבודפשט עם מנכ"לית ארגון "קול העם" שיראל דגן-לוי
(צילום: יצחק טסלר)
דגן-לוי מציינת כי הקבוצה כוללת 50 יהודים מישראל, 50 יהודים מארצות הברית ועוד 50 יהודים משאר מדינות העולם. הם נפגשו לראשונה לפני כשנה וחצי לסוף שבוע במלון חיפאי והתחלקו לעשר קבוצות, שקיימו מדי חודש מפגשים ב"זום", בניסיון לקדם יוזמות שונות.
"חברי הרשת בנו שותפויות ופיתחו יוזמות למאבק באנטישמיות ובקיטוב, לחיזוק הזהות היהודית ולהעמקת הקשרים בין ישראל לתפוצות ובין יהודים ללא-יהודים", ממשיכה דגן-לוי. "בין היוזמות שפותחו – כלי בינה מלאכותית לגישור על מחלוקות בקהילות יהודיות ולצמצום הטיות אנטישמיות, פלטפורמה המחברת מטיילים ישראלים למארחים יהודים לארוחות שבת, ורשת מנהיגים צעירים לקידום שיתופי פעולה במזרח התיכון".
"הסכמי אברהם שרדו את המלחמה"
מי שעומד מאחורי המיזם של שיתופי פעולה במזרח התיכון הוא נועם מאירוב בן ה-30, שכיהן בשנתיים האחרונות כמנכ"ל של ארגון שמטרתו חיזוק שיתוף הפעולה האזורי בין ישראל למדינות ערביות, כפועל יוצא של "הסכמי אברהם". בשנתיים האחרונות, במהלך הפעילות בארגון "קול העם", הוא הבין כי נוסף על הדיאלוג החשוב כשלעצמו, אפשר גם להרוויח כסף, ולכן הוא הקים ארגון חדש שנועד ליצור תשתית עסקית בין ישראל למדינות ערביות.
"כדי להצליח להוציא לפועל פרויקט כזה במזרח התיכון, צריך לפעול על בסיס כמה עקרונות מרכזיים", לדבריו. "הראשון הוא זיהוי מדויק של האינטרסים של הצד השני ויצירת מפגש בין האינטרסים הללו לאינטרסים שלנו. 'הסכמי אברהם' שרדו את המלחמה, בראש ובראשונה, בזכות האינטרסים המשותפים שעומדים בבסיסם.
שיראל דגן-לוי. "חלקם עזבו את עבודתם כדי להתמסר ליוזמות שהם מפתחים למען העם היהודי"
"עיקרון נוסף שזיהינו הוא שהדרך להשפיע באופן המשמעותי ביותר היא להגיע למקבלי ההחלטות של המחר כבר בגיל צעיר. בחלק מהמדינות שבהן פעלנו, מסלולי הקריירה של מי שעתידים להגיע לעמדות השפעה נקבעים בגיל צעיר יחסית, לעיתים במסגרת מערכות שלטוניות ריכוזיות. השילוב בין הבנה עמוקה של האינטרסים המשותפים לבניית קשרים אישיים עם דור העתיד של מקבלי ההחלטות מאפשר ליצור תשתית של אמון, שממנה יכולים לצמוח שיתופי פעולה משמעותיים וארוכי טווח".
מאירוב מסביר כי היתרון היחסי שהעניק לו פרויקט "קול העם" הוא נטוורקינג, כלומר קשר עם מנהיגים ויזמים יהודים בישראל ובעולם, שמוכנים לתרום מהידע והניסיון שלהם לכל יוזמה חיובית שמקדמים בני עמם.
"7 באוקטובר חשף שאין מחקר משמעותי על ישראל"
גם ברק סלע (41), עמית מחקר בכיר בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, מסביר איך הנטוורקינג של "קול העם" סייע לו במיזם שלו, שנולד בעקבות המלחמה. "ב-7 באוקטובר הייתי בהרווארד בעיצומם של לימודי תואר שני במנהל ציבורי, וראיתי שם אנטישמיות, אבל בעיקר בורות. היה מחסור די משמעותי במחקר ובתכנים איכותיים על ישראל, ורוב הסטודנטים לא היו בין המפגינים, אלא בעיקר היו מבולבלים. 7 באוקטובר חשף, בין היתר, שאין מחקר מספיק רציני ומשמעותי על ישראל באוניברסיטאות העילית. המיזם שלי נקרא The Israel Program ואנחנו מקימים תוכנית מחקרית חדשה על ישראל, שהקמנו כחלק ממחלקת המזרח התיכון בבית הספר לממשל".
ברק סלע. "ראיתי אנטישמיות, אבל בעיקר בורות"
(צילום: Joshua Jessiman)
מה היה המצב עד עכשיו?
"במרבית האוניברסיטאות הלימודים על ישראל היו נפרדים מהלימודים על המזרח התיכון. לרוב הם נכללו ב-Israel Studies או Jewish Studies. הלכה למעשה, רוב 'מחלקות המזרח התיכון' באוניברסיטאות בארה"ב מייבאות את הסכסוכים של המזרח התיכון לתוך החברה האמריקאית, כשמה שהן אמורות היו לעשות זה לייצר פתרונות.
"לשמחתי קיבלתי מהנהלת בית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד רוח גבית להקמה של תוכנית מחקרית על ישראל במחלקת המזרח התיכון. במחלקה שלנו אני יושב ליד חוקרים מסוריה, סעודיה, מצרים ותוניסיה. אנחנו לא צריכים להסכים, אנחנו צריכים לעבוד ביחד. אנחנו גם מנסים לשנות את הגישה כלפי ישראל ולהבין שזו מדינה שהיא חלק אינטגרלי מהמזרח התיכון, ולכן צריך לחקור אותה. אגב, לא רק את הסכסוך הישראלי-ערבי, יש עוד דברים שצריך לחקור. בישראל יש דמוקרטיה, יש יחסים בין קבוצות אתניות, יש אתגרים של טכנולוגיה ומים שמשותפים לאזור, ועוד".
ראש ממשלת הונגריה, פטר מדיאר, עם הנשיא הרצוג במהלך הביקור בבודפשט
(צילום: יצחק טסלר)
אבל את זה יכולת להקים גם לגמרי לבד.
"נכון, 'קול העם' היא רשת בינלאומית של מנהיגים יהודים, ובשבילי היא קודם כול מקום של תמיכה. היא חיברה אותי למדינות ולגישות שלא הייתי רגיל לשמוע עליהן. כשאתה מקים מיזם כזה, זה מאבק נגד הזרם. זה לא משהו שעושים לבד. חשוב לדעת שיש לך שותפים שמתמודדים עם אותם אתגרים, כל אחד בדרך שלו ובמדינה שלו, וחותרים לאותה מטרה – לחזק את החיבור בתוך העם היהודי, לקדם את מעמדה של ישראל, להיאבק באנטישמיות ובקיצוניות. יש לי שם חברים מאיטליה, מלונדון, מאורוגוואי ומאיפה לא. זה נטוורקינג משמעותי. אנשים שמחברים אותך למי שיכול לעזור למיזם, שנותנים לך פידבק ושיודעים להיות כנים איתך, גם כשלא נעים לשמוע.
"ויש גם תוכן – השנה הקמנו ברשת קבוצה שעסקה בגאופוליטיקה עם עוד חברים שמתמודדים עם אתגרים של ממשל ומדיניות בכל העולם. אנחנו מקיימים דיונים ושולחים אחד לשני מאמרים. 'קול העם' הייתה מהמקומות שהכי קידמו את המאמרים שכתבתי. הם הפיצו אותם ונתנו להם במה משמעותית".
המהפך של יהודי 8 באוקטובר
ארין שרודי בת ה-35 היא פעילה סביבתית מקליפורניה שהקימה עמותה בתחום האקלים. היא חלק מקבוצת "יהודי 8 באוקטובר", כלומר יהודים שהמלחמה גרמה להם לחזק את הקשר שלהם ליהדות, ליהודים ולישראל. הרעיון של שרודי הוא לייצר משחקים המיועדים לתינוקות ומחברים אותם ליהדות.
Tiny Tribe – היוזמה של ארין שרודי
"הרעיון נולד ממש על רצפת חדר המשחקים שלנו", היא אומרת, "רציתי להקיף את הילד בדברים הטובים ביותר להתפתחות שלו – למוטוריקה, למערכת העצבים ולכל היבטי ההתפתחות שלו. אבל הצעצועים שמצאתי פשוט לא סיפקו מענה שלם מהסוג שחיפשתי.
"ב-7 באוקטובר הוא היה בן 21 ימים ואני, כמו רבים אחרים, הרגשתי צורך עמוק להתחבר ל'מסע היהודי שלי'. חשבתי איך אפשר להנחיל זהות יהודית חיובית, ערכים יהודיים ושמחה לילדים הקטנים מרגע הלידה. כך נולד הרעיון שלי – Tiny Tribe הם משחקים לתינוקות המבוססים על עקרונות מונטסוריים. המשחקים נועדו לתת מענה לצרכים שלנו, ההורים, שרוצים להעניק לילדים שלהם את הדברים הטובים ביותר, אבל גם רוצים שהם יהיו ספוגים בערכים יהודיים, בסמלים יהודיים ובשפה היהודית".
אבל בכל חנות בבני ברק תוכלי למצוא בובת ספר תורה, או צעצועים שעליהם סמלים יהודיים מחגי ישראל.
"נכון, אבל היוזמה שלי היא שהמשחקים יהיו גם יפים, גם בני קיימא מבחינה סביבתית, גם תואמים את צורכי ההתפתחות של ילדים, מבוססים על עקרונות מונטסוריים, וגם עם תכנים יהודיים".
אני רוצה לקנות לנכדים שלי, איפה אפשר לקנות?
"עוד אי אפשר", היא אומרת ופורצת בצחוק, "המחזור הראשון של 'קול העם' התחיל לפני כשנה וחצי, אז רק עכשיו המשחקים נמצאים על פס הייצור ובקרוב נתחיל למכור".
הכותב היה אורח ארגון "קול העם" – "Voice of the People"
