בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ביטל לאחרונה החלטה של משרד החינוך לקזז 715,612 שקל מהתקציב של סמינר "פרי חכמה". הסמינר הוא תיכון לחינוך מיוחד בירושלים המיועד לנערות חרדיות עם קשיים רגשיים והתנהגותיים. השופט אלי אברבנאל קבע שהמשרד קיבל את ההחלטה בלי לנמק אותה כנדרש. משרד החינוך גם חויב לשלם לעמותה המפעילה את הסמינר הוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
הפרשה החלה בשתי ביקורות שערך מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך בדצמבר 2024 ובמרץ 2025. המבקרים מצאו נוכחות דלה מאוד במוסד החינוכי. בכיתה אחת של שכבת י"ב לא נכחה אף תלמידה, וצוות הסמינר מסר שהתלמידות מגיעות רק אחר הצהריים. בעקבות זאת החליט המשרד לקזז את התקציב שהעביר עבור 14 תלמידות בשתי כיתות י"ב, בטענה שהסמינר דיווח עליהן שלא כדין.
העמותה שמפעילה את הסמינר, באמצעות עו"ד יעל טישלר שמשרדה מתמחה בדיני חינוך, טענה שמשרד החינוך בחן את הנוכחות באופן טכני והתעלם מכך שמדובר בחינוך מיוחד. לדבריה, הסמינר דיווח לקב"סית (קצינת ביקור סדיר של משרד החינוך) בזמן אמת על תלמידות שנשרו, אבל לפי הנהלים לא יכול היה למחוק אותן מהרישום כל עוד לא נמצאה להן מסגרת חלופית.
עוד טענה שכיתה י"ב 2 פעלה אחר הצהריים בתוכנית אישית שנועדה למנוע נשירה, ושהמפקחת אישרה אותה בטלפון. לטענתה, חמש תלמידות נוספות למדו בסמינר בלי שהמוסד קיבל עליהן תקציב, והקיזוז הרטרואקטיבי מסכן את המשך קיומו.
מנגד, משרד החינוך טען שההחלטה מקצועית ומבוססת על שתי ביקורות. לדבריו, הסמינר לא פעל לפי חוזרי המנכ"ל, והמפקחת מעולם לא אישרה את הכיתה ואף הורתה לסגור אותה. המשרד הוסיף שבסמינר נמצאו ליקויים נוספים, ושבכל זאת הוחלט לקבל חלק מטענות העמותה.
בסופו של דבר קיבל השופט את העתירה. הוא קבע שהמשרד הסתפק בנימוק כללי, "שלכאורה הוא אומר הכול אך בפועל אין הוא אומר כלום", ולא בחן את עניינה של כל תלמידה בנפרד. לגבי כיתה י"ב 1 ציין השופט שהוצגו דיווחים מתחילת השנה על שתי תלמידות שלא הגיעו, ושהקב"סית עצמה השיבה שאי-אפשר למחוק אותן. לדבריו, המשרד הממשלתי לא הסביר מה עוד היה הסמינר אמור לעשות. כמו כן, המשרד לא בירר טענות לגבי תלמידות שעזבו או שלמדו בפועל, ולא הסביר איך חושב סכום הקיזוז.
תלמידות חרדיות בחלוקת מזון, ארכיון
(צילום: אליעזר היון)
לגבי כיתה י"ב 2 קיבל השופט את עמדת המשרד שהמפקחת לא אישרה את הכיתה. עם זאת, הוא ציין שהמייל על סגירת הכיתה לא נשלח לסמינר, ושהמשרד התעלם מראיות שהתקיימה בה למידה. לדבריו, היקף ההפרה צריך להשפיע על גובה הסנקציה. השופט הוסיף שהמשרד לא התייחס לחמש התלמידות שלמדו בסמינר ללא תקציב.
"בתקופה האחרונה עורך משרד החינוך ביקורות במוסדות מוכרים שאינם רשמיים, ובהן ביקורות נוכחות תלמידים, כדי לוודא שהתקציב שניתן לבעלויות שימש לייעודו", אמרה עו"ד יעל טישלר, "פעמים רבות, אף שהבעלויות מציגות טענות וראיות כבדות משקל, המשרד מחליט לקזז סכומים משמעותיים, לעיתים מיליוני שקלים. מהחלטותיו ניכר כי טענות הבעלויות אינן זוכות להתייחסות עניינית, והשימוע נעשה מן השפה ולחוץ. חשיבות פסק הדין היא בהבהרה כי משרד החינוך מחויב לבחון את טענות הבעלויות ואת הראיות שהן מציגות, ולהתמודד באופן פרטני וענייני עם כל טענה בטרם יקבל החלטה סופית. אין די במתן האפשרות להשמיע טענות; נדרשת התייחסות ממשית אליהן. החלטה שאינה עומדת בדרישה הזו לא תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית".
ממשרד החינוך נמסר: "פסק הדין התקבל במשרד היום, והוא נלמד כעת".
