קרנבל החורף "FASCHING", שהתקיים השבוע בדיסלדורף, סיפק הצצה לעמדות הביקורתיות של הציבור כלפי תנועות קיצוניות בגרמניה. אחד המיצגים המרכזיים השנה בקרנבל הדגים באופן בולט את מפלגת ה-AfD (אלטרנטיבה לגרמניה) לצד רשתות חברתיות מובילות כמו טיקטוק, יוטיוב ואינסטגרם, והמחיש כיצד פלטפורמות אלו משמשות, לדעת המארגנים, להעברת תכנים נאציים לילדים. המארגנים לא חסכו והשתמשו במאפה בצורת צלב קרס כדי להעביר את הביקורת – שנאה המחולקת כממתקים לילדים.
מדובר באקט מחאתי, שאינו חדש לקרנבל, שבו הופיעו בעבר מיצגים נגד אנטישמיות ועוד מגמות מדאיגות בגרמניה. השנה, המארגנים שוב הציבו מראה ביקורתית בפני החברה הגרמנית, והדגישו את הסכנות הכרוכות בהפצת תכנים קיצוניים ברשתות החברתיות.
1 צפייה בגלריה
אחד המיצגים - הרשתות החברתיות מפתות ילדים ובייגל בצורת צלב קרס
אחד המיצגים - הרשתות החברתיות מפתות ילדים ובייגל בצורת צלב קרס
אחד המיצגים – הרשתות החברתיות מפתות ילדים ובייגל בצורת צלב קרס
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
אולם, לצד ההצהרה הנוקבת של המיצג, נראה כי התגובות אליו בטיקטוק מעוררות דאגה. לא מעט מהמשתמשים מצדיקים ואף מקדמים את עמדות הימין הקיצוני. סרטון שהופץ בפלטפורמה מדגים כיצד שיח בעייתי זה מוצא לעצמו במה רחבה, אך מנגד הוא גם מצית דיון חשוב על תפקידן של הרשתות החברתיות במאבק נגד הסתה.
"המיצג בפסטיבל ה'פשינג' הוא נדבך חשוב במאמץ הכולל של ממשלת גרמניה להיאבק באנטישמיות הגואה", אמרה ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית. "אנו רואים שינוי משמעותי בגישה הגרמנית, המשולבת במאמצים ברמה החברתית, התרבותית והמשפטית כדי להתמודד עם תופעות השנאה".
לדבריה, גרמניה מפגינה מחויבות גוברת למאבק בשנאת יהודים ובהכחשת השואה, במיוחד כאשר אלה מתחפשות לביקורת פוליטית. מאמץ זה מקבל ביטוי הן בפעולות סמליות כמו הקרנבל והן בצעדים משפטיים ממשיים.
דוגמה בולטת לכך היא הפסיקה התקדימית של בית המשפט המחוזי בברלין מאוגוסט האחרון, שבה הורשעה צעירה גרמנית-איראנית, אווה מואהיירי, בהסתה לשנאה בעקבות קריאתה "מהנהר ועד הים, פלסטין תשוחרר" בהפגנה. בית המשפט קבע חד-משמעית כי הסיסמה מערערת על זכות קיומה של מדינת ישראל והטיל על מואהיירי קנס של 600 אירו.
החלטה זו משרטטת קו ברור בין חופש הביטוי לבין הסתה, ומסמנת שינוי במדיניות המשפטית הגרמנית. בחלק מהמדינות הפדרליות, כמו ברלין ובוואריה, עבירות כאלה כבר עלולות לגרור עונשי מאסר של עד שלוש שנים.