סטודנטית יהודייה באוסטרליה העידה כי מה שהחל כ"המיה נמוכה ומתמשכת של אנטישמיות" בקמפוס, הפך לדבריה להתבטאויות קיצוניות יותר, שכללו הצדעות נאציות וכינויים כמו "רוצחת תינוקות". קטעים מהעדות של הסטדונטית ועדויות נוספות של יהודים פורסמו באתר ABC באוסטרליה.
ליאת, סטודנטית באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) בקנברה, מסרה היום (ב') את עדותה בפני הוועדה המלכותית לחקירת אנטישמיות ולכידות חברתית, במסגרת השימועים העוסקים בשנאה שהופגנה כלפי סטודנטים ואנשי סגל יהודים באוניברסיטאות במדינה מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הוועדה הוקמה בעקבות הטבח בבונדי בחנוכה, שבו נרצחו 15 בני אדם.
מחאות פרו-פלסטיניות במלבורן, אוסטרליה
מחאות פרו-פלסטיניות במלבורן, אוסטרליה
הפגנה אנטי ישראלית בסידני
(צילום: Diego Fedele/Getty Images)
ליאת, שבחרה שלא לחשוף את זהותה המלאה מחשש לביטחונה, סיפרה כי גדלה בקהילה יהודית עם זיקה חזקה לציונות, שאותה תיארה כזכותם של יהודים להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית. לדבריה, כאשר החלה ללמוד באוניברסיטה בשנת 2022, היא ניסתה להשתלב בפעילות בקמפוס ופנתה למועדון הסטודנטים למזרח התיכון. "הופתעתי כשאמרו לי: 'את לא מהמזרח התיכון, את יהודייה'", היא סיפרה.
בהמשך, לדבריה, נחשפה להערות אנטישמיות שהוצגו כבדיחות. "היה זמזום נמוך של אנטישמיות", היא אמרה, וציינה דוגמאות כמו בדיחות על אפים גדולים של יהודים ועל הטענה שיהודים "טובים עם כסף". לדבריה, היא לא הרגישה שיש לה יכולת להתעמת עם הדברים באותה תקופה. "לא הרגשתי שאני מסוגלת לדחוף בחזרה, למרות שזה היה בלתי הולם לחלוטין", היא אמרה לחברי הוועדה.
אולם לדבריה, לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 חל שינוי משמעותי באווירה בקמפוס. "הרגשתי אימה קפואה ותחושה נוראה של מה שעומד להגיע", סיפרה. לדבריה, חלק מחבריה הלא יהודים התרחקו ממנה, ואחד מהם אמר לה שאינו יכול להמשיך להיות חבר שלה משום שהיא ציונית. "הייתי מאוד מופתעת ונפגעתי עמוקות", היא אמרה.
לדברי ליאת, מאהל מחאה נגד ישראל שהוקם בקמפוס האוניברסיטה במשך 110 ימים יצר עבור סטודנטים יהודים תחושת מצוקה וחוסר ביטחון. לדבריה, מפגינים במאהל כינו אותה ואת סטודנטים יהודים אחרים "רוצחי תינוקות" ו"תומכי רצח עם".
תיעוד: התפרעויות אלימות נגד יהודים במלבורן, אוסטרליה בנובמבר 2023
(צילום: שני שמעון)


"אני גם אדם די קטן, ובמובן הזה הרגשתי מאוד לא בטוחה מבחינה פיזית", אמרה ליאת לחברי הוועדה. ליאת הדגישה כי עצם השימוש בדגל פלסטין אינו בהכרח אנטישמי, אך לדבריה השימוש הנרחב בסמלים ובסיסמאות מסוימות יצר אווירה שאפשרה ביטויים אנטישמיים.
היא ציינה במיוחד את הסיסמאות "אינתיפאדה, מהפכה" ו"מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית", שלדבריה גרמו לה ולסטודנטים יהודים אחרים תחושת איום.
ליאת הוסיפה כי בתקופת המחאות היא החלה להסתיר את זהותה היהודית בחיי היום יום בקמפוס. "הייתי עושה חישובים קטנים בכל רגע - למשל לא לתת את השם האמיתי שלי כשקניתי קפה. זה מתיש", סיפרה.
ליאת סיפרה כי במהלך הפגנת נגד שערכו סטודנטים יהודים באוניברסיטה, אדם שאינו קשור למוסד הגיע למקום וביצע לעברם הצדעה נאצית. בנוסף, היא העידה כי במהלך פגישת זום של אגודת הסטודנטים, סטודנטים אחרים דיווחו לה כי בזמן שדיברה בוצעו כלפיה הצדעות נאציות ותנועה המדמה שפם של אדולף היטלר.
"פחדתי", אמרה ליאת לאחר העדות. "לחיות לבד זה קשה מספיק. כשאת מתמודדת עם גל של שנאה נגדך ונגד הקהילה שלך, זה קשה מאוד".
המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת סידני
המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת סידני
מפגינים פרו-פלסטינים בתוך אוניברסיטת סידני
(מתוך יוטיוב)
במסגרת השימוע העיד גם חוקר ומרצה לשעבר באוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW), שכונה בשם הבדוי ACJ. הוא סיפר כי במהלך שיעור עסקי שבו לימד, ארבעה סטודנטים ביצעו לעברו הצדעה נאצית. "הייתי בהלם מוחלט, נפגעתי והרגשתי מאוים", הוא סיפר לחברי הוועדה.
לדבריו, העובדה שסבו וסבתו הם ניצולי שואה ושמשפחתו חוותה רדיפות ופוגרומים בפולין הפכה את האירוע עבורו לחוויה עמוקה במיוחד. "כשמישהו עושה לעברי הצדעה נאצית, זה מרגיש כאילו הוא רוצה להרוג אותי", אמר.
לדבריו, תגובת האוניברסיטה הייתה "מקוממת", משום שהסתפקה באזהרה מילולית לסטודנטים ולא התייחסה לאירוע כאל עבירה פלילית. הוא סיפר כי פנה בעצמו למשטרה כדי לדווח על האירוע, ולאחר מכן לא קיבל עוד הצעות לעבודות הוראה זמניות באוניברסיטה.