בשיתוף יד ושם
איך נראה שיעור על השואה בבתי הספר היסודיים מחוץ לישראל? איך מתמודדים עם סרטוני "דיפ-פייק", כאלה שמנסים לשכתב את ההיסטוריה בעזרת בינה מלאכותית ומה עושים כשאחרוני השורדים הולכים ונאלמים? אלו חלק מהשאלות הבוערות שעלו בכנס IHRA (הברית הבינלאומית לזיכרון השואה), שנערך השבוע בירושלים.
הכנס, שנערך בשיתוף משרד החוץ ויד ושם, יצר חיבורים בין מעל 200 נציגים מכ-40 מדינות בתקופה טעונה במיוחד. תחילתו, הוקדשה לזכר קורבנות הפיגוע האנטישמי בסידני, דקת הדומייה הבהירה למשתתפי הכנס שהמאבק בגזענות ובשנאה מצריך תגובה מיידית ואפקטיבית . "הגל האנטישמי הפרוע מלמד כי באנטישמיות, צריכים להילחם בעוצמה ואת האנטישמים צריך לחשוף ולהגדירם כפי שהם", ציינה סגנית שר החוץ, שרן השכל בדבריה לנציגים.
3 צפייה בגלריה
"הגל האנטישמי הפרוע מלמד כי באנטישמיות, צריכים להילחם בעוצמה ואת האנטישמים צריך לחשוף ולהגדירם כפי שהם", סגנית שר החוץ, שרן השכל
(צילום: רון שלף )
דני דיין, יו"ר יד ושם, המכהן גם כנשיא IHRA, הביע הזדהות עמוקה והשתתפות בצערן של משפחות ההרוגים, הנפגעים, הקהילה היהודית ואזרחי אוסטרליה בכלל והוסיף כי "האחריות למאבק באנטישמיות ולהנצחת זיכרון השואה מוטלת לא רק עלינו היום, אלא גם על אלה שיבואו אחרינו. הכלים והשיטות שאנו מפתחים היום יעצבו את האופן שבו צעירים יבינו בעתיד את השואה ואת משמעויותיה המוסריות".
במסגרת הכנס אושר המדריך המעודכן של IHRA להוראת השואה ברחבי העולם, במטרה לסייע למחנכים ומעצבי מדיניות חינוכית להתמודד עם המציאות העכשווית, בעידן ה-AI וה"פייק ניוז". ההמלצות הפדגוגיות שבמדריך יעזרו למורים ללמד את הנושא במדינות שונות, תוך התמקדות באנטישמיות כמרכיב מרכזי בהבנת השואה, הסכנות שהיא מביאה איתה תוך חיבור לימינו אנו, באתגרים ובהזדמנויות שמציבות טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, דגשים על הנגשת הוראת השואה לחינוך המיוחד וכלים לביקור באתרים אותנטיים הקשורים בשואה.
3 צפייה בגלריה
"האחריות למאבק באנטישמיות ולהנצחת זיכרון השואה מוטלת לא רק עלינו היום, אלא גם על אלה שיבואו אחרינו", דני דיין, יו"ר יד ושם
(צילום: רון שלף )
רלוונטי, אולי יותר מאי פעם
"ידענו שיגיע היום שבו קולותיהם של מי שהיו שם כבר לא יהיו נוכחים פיזית בכיתה. ידענו גם שהמעבר הזה יחייב מחנכים לחשוב מחדש על שיטות, כלים ואופני מעורבות", אומרת ד״ר יעל ריצ'לר פרידמן, המנהלת הפדגוגית של המרכז הבין-לאומי לחינוך והוראת השואה ביד ושם. "מה שלא צפינו, היה הספק הגובר בעולם – המושרש עמוק באנטישמיות – כלפי עצם הלגיטימיות של הוראת השואה מלכתחילה".
לדבריה, המעבר לעידן ללא עדות חיה מפי השורדים, מחייב אנשי חינוך לחשוב מחדש על יצירת החיבור לנושא, במיוחד מול גלי השנאה הנוכחיים. "השנים האחרונות חשפו עד כמה מהר האנטישמיות הופכת לנורמה. יש קשר ישיר בין הכחשת פשעי העבר לבין הניסיון להצדיק פשעים בהווה. הוראת השואה הופכת במובן הזה לכלי למאבק על האמת ועל ערכי אנוש בסיסיים".
3 צפייה בגלריה
"יש קשר ישיר בין הכחשת פשעי העבר לבין הניסיון להצדיק פשעים בהווה", ד״ר יעל ריצ'לר פרידמן, המנהלת הפדגוגית של המרכז הבין-לאומי לחינוך והוראת השואה ביד ושם
(צילום: רון שלף )
במדריך, שהוצג בהתכנסות של מליאת הארגון, מודגשת ההתייחסות המיוחדת שיש לפתח עבור הגילאים הצעירים, לשם טיפוח מודעות והזדהות עם מורשת השואה. "במדינות רבות מתחילים ללמד על השואה כבר ביסודי. לפיכך היינו צריכים ליצור כלים שיאפשרו הוראה רגישה, מותאמת גיל ושלא תגרום לטראומה אלא תבנה מצפן מוסרי", מסבירה ד"ר ריצ'לר פרידמן. "אי אפשר להבין את השואה בלי להבין את השנאה שקדמה לה ואי אפשר להילחם באנטישמיות היום מבלי להכיר את ההיסטוריה".
במהלך הכנס בירושלים, נערכו סדנאות ופאנלים שעסקו בין היתר בשילוב עדויות דיגיטליות וכלים אינטראקטיביים. המומחים הדגישו כי בעולם שבו האמת הופכת למוצר נזיל, המפגש עם האתרים האותנטיים והמסמכים המקוריים הופך לחשוב מאי פעם.
"ארגון ה-IHRA נושא מחויבות גלובלית להנצחה, למחקר ולחינוך אודות השואה. אך מחויבות בלבד איננה מספיקה. עבודתנו צריכה להיתרגם למעשים. מעשים הם שיבטיחו את זיכרון השואה גם בעתיד", מסכם דיין.
כנס ה-IHRA יד ושם (צילום: רון שלף )
בשיתוף יד ושם
