ברחבי אירופה מוצבות אבני זיכרון, המשובצות במדרכות ליד בתים שבהם התגוררו קורבנות השואה – יהודים, מתנגדי משטר, הומוסקסואלים וקורבנות אחרים של הנאצים. על כל אבן כזו מופיעים שמו של האדם, תאריך לידתו ומידע על מה שעלה בגורלו. בשבועות האחרונים יצאו צעירים יהודים לעשרות ערים ברחבי אירופה כדי לנקות את אותן אבנים – המכונות "אבני נגף".
מנקים אבני נגף בסלוניקי
(ארגון Make Their Memory Shine)
מי שייסד את הארגון "Make Their Memory Shine", שדואג שהאבנים ינוקו, הוא איתי ברגמן. מדובר בארגון של מתנדבים מרקעים שונים, שמתמקד בהנצחת השואה, תוך יצירת אינטראקציה עם המקומיים, העברת הרצאות וסדנאות שמטרתן לזכור ולא לשכוח את מה שעוללו הנאצים, והעברת נושאים נוספים הקשורים לשואה ולזיכרון.
כך, בחלוף השנים, נוצר מראה של קבוצות סטודנטים ואנשי מקצוע אשר כורעים על מדרכות בערים אירופיות שונות, ומנקים את אבני הנגף. מדובר בפרויקט הנצחה שיצר האמן הגרמני גונטר דמניג, של אבנים שקועות במדרכות בערים שונות באירופה, שנועדו להזכיר לעוברים ושבים את הקורבנות ואת ניצולי השואה.
דמניג מכין את אבני הנגף על פי המידע הארכיוני שמגיע לידיו על הנספים. הוא מכין קוביית בטון (בגודל של 10X10 ס"מ), ומחבר אליה לוחית פליז, עליה נחרטים הפרטים הבאים: הכותרת "כאן גר..." או "כאן חי...", שם הנספה, שנת הלידה שלו ומה עלה בגורלו – על פי רוב תאריך המוות או המשלוח למחנות. לאחר מכן, משולבת האבן במדרכה, ממש בפתח הבית שבו התגורר הנרצח.
ניקיון אבני נגף באוסלו
(ארגון Make Their Memory Shine)
עד כה, חברי הארגון ערכו אירועי ניקיון כאלה ביותר מ-92 ערים, הפזורות ב-23 מדינות ברחבי אירופה – משבדיה בצפון ועד איטליה בדרום, מספרד במערב ועד מולדובה במזרח. במבצעי הניקיון השתתפו יותר מ-1,200 מתנדבים. הסטודנטים מגיעים עם חומרי ניקוי, סמרטוטים, ספוגים ומים, ודואגים שהשמות של הנרצחים ייראו היטב.
"בדרך כלל אנו יוצרים אירוע ניקיון, שבו עשרות מתנדבים מכל הרקעים מתכנסים לטקס ולאחר מכן משוטטים ברחובות הערים בקבוצות, כדי לנקות את אבני הנגף וליצור אינטראקציה עם המקומיים", אומר ברגמן. "מלבד אירוע הניקיון, אנחנו משתדלים לארגן גם הרצאות או סדנאות הקשורות לחינוך בנושא השואה. לאחר שגדלתי אך ורק סביב יהודים באנטוורפן שבבלגיה, הייתי בהלם לגלות את הבורות לגבי יהודים והשואה. אני יודע שבורות מובילה לשנאה ודמוניזציה. איש מסביב לא דיבר או ידע על השואה פרט לסיפורה של אנה פרנק ומחנה אושוויץ".
ברגמן הוסיף על המיזם שלו, שהחל ב-2021: "לרגל יום השואה בתקופת הקורונה, רציתי שיהודים ולא-יהודים יתאחדו כדי ליצור עתיד טוב יותר ולמצוא דרך פרו-אקטיבית ייחודית להנציח את השואה, במקום רק לצפות בסרט עצוב". לדבריו, הוא רואה ביוזמה שלקח על עצמו דרך להילחם בשנאה ולקדם את החינוך בנושא השואה, בעידן שבו מספר ניצולי השואה החיים הולך ופוחת.
8 צפייה בגלריה
אבני נגף בהאג, ולצידן הכיתוב "לעולם לא עוד"
(צילום: באדיבות ארגון Make Their Memory Shine)
חלק מסיפורן של הערים
תחילה, פרויקט ניקיון אבני הנגף הונע בעזרת הארגון StandWithUs והקונגרס היהודי העולמי. לדברי ברגמן, שמשתדל להיות מעורב ככל האפשר בתכנון האירועים, יש אבני נגף בכמעט 2,000 ערים באירופה, עם מספרים גדולים בגרמניה, באוסטריה, בהולנד ובאיטליה.
ברגמן עצמו, שמסיים בימים אלו את התזה שלו בלימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטת ליידן בהולנד, אמון על החינוך וההסברה בנושא ברשתות החברתיות, וכן מפקח על תיאום כל הניקיונות.
עבודות ניקוי בגנואה
(ארגון Make Their Memory Shine)
"אנחנו בדרך כלל עובדים ביוזמת הקהילות היהודיות המקומיות ולרוב מערבים את הציבור הלא-יהודי הגדול יותר. עבדנו עם קהילות ברומא, עובדי עירייה, היסטוריונים, אגודות פליטים, בתי ספר תיכוניים, ניצולי שואה, ארגונים מוסלמים ונוצרים א-פוליטיים, אוניברסיטאות וסטודנטים. אנחנו באמת מנסים לערב את כל הרבדים בחברה האירופית, שכן האבנים הללו מוצבות בערים רבות והשואה היא חלק מהסיפורים של אותן ערים", מסביר ברגמן.
באופן כללי, כל אחד יכול להשתתף באירועים הללו. המוטו של חברי הארגון: "עלינו ללמוד מהעבר, ללמוד לכבד זה איש את רעהו וללמוד אחד מהשני, כדי ליצור עתיד טוב יותר שבו אירועים כמו השואה לא יתרחשו שוב". מידע על האירועים מתפרסם בקבוצות וואטסאפ, ברשתות החברתיות, בקהילות סטודנטים, באמצעות פליירים, הזמנות מפה לאוזן ובתפוצת דואר אלקטרוני לארגונים שונים.
אנשים יכולים להירשם באמצעות טופס מקוון ויכולים לציין כמה אבנים הם רוצים לנקות, מהי מידת הניידות שלהם והאם הם רוצים ללמוד עוד על השואה. המתנדבים נוהגים להקדיש לפעילות שעה או שעתיים מלוח הזמנים היומי שלהם, בהן הם לא רק מנקים את אבני הנגף הפזורות בכתובות השונות באמצעות קופסת הניקיון שהם מקבלים לידיהם, אלא כאמור יוצרים אינטראקציות חיוניות עם המקומיים, במטרה לפתח עימם שיח פורה ומעשיר בנושא השואה. הם מלמדים גם על קורבנות אחרים של השואה ועל תהליך הדה-הומניזציה והשנאה בעידן המודרני.
אבני נגף הושחתו
מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, צצו שלוש בעיות גדולות בפרויקט. ראשית, פחות מתנדבים לא יהודים בחרו להשתתף בפעילות, בשל החשש שיסמנו אותם ככאלה שרוקמים קשרים עם יהודים, או מכיוון שהשואה נתפסת בעיני חלק מהם כלא-חשובה בהשוואה למתרחש ברצועת עזה.
שנית, מתנדבים יהודים נרתעים מהשתתפות באירועים מכיוון שהם חוששים שהאירוע הציבורי מושך אליו פעילים אנטישמים, מה שעלול להוביל לגילויי אלימות פיזית ומילולית. "מאז 7 באוקטובר השנאה כלפי יהודים הפכה למנורמלת ולציבורית באירופה. נאלצנו לבטל 6-5 אירועים בגלל החשש הגובר, לרבות שני מקרים שבהם בתי הכנסת ששיתפנו פעולה איתם קיבלו איומים להנחת מטען בתוכם. כמו כן, מאז אותה 'שבת שחורה' הושחתו או הושמדו מספר אבני נגף", אומר ברגמן.
הוא מעיד על כך שתקריות הוונדליזם גברו בבירור מאז פרוץ המלחמה. אבנים נגנבו בהולנד ובגרמניה, בעוד אחרות כוסו בצבע, כפי שאירע באוסטריה. "בכל פעם שאבן מושחתת או נגנבת, אנחנו תמיד מפרסמים ברשתות החברתיות שלנו את סיפורם של קורבנות השואה שהופיעו על אותה האבן, כדי לוודא ששמותיהם לעולם לא יישכחו. במילים אחרות, אנחנו מדגישים את סיפוריהם של קורבנות, מכיוון שהאבנים הן לרוב המורשת היחידה שלהם. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, ולעולם לא נוותר על התקווה לעתיד טוב יותר ולחינוך הקהילה האירופית בנושא שואת היהודים", מוסיף ברגמן.
המציאות המורכבת הזו מסבירה את העובדה שמאז הקמת הארגון, חוו מתנדביו חוויות נהדרות וחיוביות אבל גם מספר רגעים שליליים. בזמן אחד מאירועי הניקיון בסלוניקי, ירקו שני צעירים על המתנדבים. כמו כן, היו פעמים בודדות שמתנדבי הארגון נאלצו לספוג עלבונות מצד מכחישי שואה. גם בבריסל ובשטוקהולם הוטחו במתנדבים דברי שנאה, מצד מספר צעירים שאמרו כי צאצאי קורבנות וניצולי השואה גורמים כעת לשואה נוספת במזרח התיכון.
ניקיון בדורטמונד
( ארגון Make Their Memory Shine)
"הם כעסו והתחילו להאשים אותנו ברצח עם, תוך שהם גוררים את המתנדבים לוויכוח פוליטי של ממש. אני בדרך כלל אומר למתנדבים שעלינו לבחור באור ושחיפוש אחר עימות במהלך אירוע לשימור זכר השואה לא יעזור. האפשרות הטובה ביותר היא לנסות ולהסביר בדרכי נועם שאין כל קשר בין שואת היהודים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ויכוח במהלך אירועי הארגון הוא חסר כבוד, חסר תועלת ומסוכן", אומר ברגמן.
בראייה עתידית, מקווה מייסד ומנהל הארגון, שאביו נולד ביפו ואימו נולדה באנטוורפן, שהפרויקט יהיה גשר עבור הקהילה האירופית, שבאמצעותו יעניקו ליהודים חיבוק חם, מתוך רצון ללמוד על ההיסטוריה של הקהילה היהודית. לדבריו, מדובר בהזדמנות של ממש ליצירת שיח פורה ומעשיר, שממנו כל הצדדים יצאו נשכרים.
"אני מאמין ששינוי דעתו והשקפתו של אדם אחד יכול לשנות את העולם. מאז תחילת המלחמה מדובר בתקופה לא פשוטה כלל, ולכן עלינו למצוא דרכים שימנעו מהפחד להשתלט עלינו, בייעוד שלנו להמשיך ולאחד אנשים", מסכם ברגמן. "אני מקווה שקהילות יהודיות יפרחו באירופה, ויש בי רצון עז שאירועי הניקיון יחזרו על עצמם שוב ושוב. יש כ-100 אלף אבני נגף באירופה. למען זכרם של סבי וסבתי, אני רוצה להוביל לכך שאירופה תהיה בטוחה ליהודים ושהשואה לא תישכח לעולם. הפרויקט הזה, המתמקד בסיפורים בודדים, יעזור בתקווה לאנשים – יהודים ולא יהודים כאחד – להתייחס איש לרעהו בכבוד. בסופו של דבר, לכל אדם ולכל קהילה מגיע סיפור משלהם".
