כמה בעלי הון חרדים, התורמים בדרך קבע לישיבות, עתרו לבג"ץ בדרישה להחזיר את סעיף 46 לפקודת מס ההכנסה לעמותות דרכן תרמו לישיבות.
עמותה רשומה בישראל יכולה להגיש לכנסת בקשה לפי סעיף 46 הקובע שמי שתורם לעמותה יוכל להציג למס הכנסה קבלה על כך ולקבל הקלות במס לפי הסכום שתרם. למעשה מדובר בכלי שמעניקה המדינה לעמותות כדי לעודד תרומות אליהן. עם זאת, בשבועות האחרונים, בהוראת היועצת המשפטית לממשלה ובהסכמת בג"ץ, הקפיאה רשות המסים את הסעיף, המאפשר קבלת הקלות מס על תרומות לעמותות המוכרות בו, עבור ישיבות שבהן רשומים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד שוב, נכתב: "השאלה העומדת במרכזה הינה, האם יעד לאומי או חברתי חשוב כמו שוויון בנטל מאפשר לרשות לחרוג מן הכלים שהעמיד לרשותה המחוקק, להרחיבם בדרך פרשנית וליצור באמצעותם אמצעי אכיפה חדשים שלא נקבעו בדין, בבחינת 'עת לעשות לגיוס הפרו משפטיך'. התשובה לכך ברורה, המטרה אינה מקדשת את האמצעים".
עוד נכתב בעתירה: "במשך עשרות שנים, שימש סעיף 46 לפקודה ככלי מרכזי, שבאמצעותו עודדה מדינת ישראל תרבות של נתינה, ערבות הדדית ויוזמה אזרחית... עמדת היועמ"שית משנה מן היסוד תפיסה זו. לראשונה היא מבקשת להשתמש במנגנון שנועד לעודד פילנתרופיה לא כמנגנון פיסקלי המעודד נתינה, אלא ככלי רגולטורי לקידום מדיניות ממשלתית בתחום אחר לחלוטין, כאשר המדינה הופכת ל'שחקן' הקובע את הבחירות הערכיות של האזרח. בענייננו, התכלית שביסוד סעיף 46 לפקודה היא עידוד פעילות פילנתרופית ואילו ההנחיה עושה בו שימוש כאמצעי אכיפה בתחום שירות הביטחון, שאין לו רמז בפקודה".
העתירה תוקפת גם את עצם נטילת הסמכויות הביצועיות על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה: "אין תקדים המעניק ליועץ משפטי 'סמכות שיורית' לנהל משרדי ממשלה. העובדה שעבודת הדרג הביצועי אינה לרוחו, לא מקנה לו סמכות להכריז על 'נבצרות תפקודית' של הממשלה, להפקיע את סמכויות שר האוצר ומנהל רשות המסים ולהקים משרד ביצועי אלטרנטיבי בין כותלי משרד המשפטים. תפקידה של היועמ"שית הוא לבחון את המסגרת המשפטית ולייעץ לממשלה כיצד לפעול בגדרה. אין זה מתפקידה לעצב מדיניות רגולטורית חדשה, או לבחור אמצעי אכיפה".
בנוסף, העתירה שוללת מכול וכול את הקונסטרוקציה המשפטית ששימשה בסיס להחלטה: "בכל הכבוד, 'תמונת מראה' אינה מושג משפטי. בית המשפט מעולם לא קבע שסעיף 46 לפקודה הוא 'תמונת מראה'. הפקודה אינה משתמשת במונח 'תמונת מראה' ואין דוקטרינה בדיני המס או במשפט המנהלי העונה לשם 'תמונת מראה'".
לסיכום מזהירים העותרים מפני הפגיעה ההיקפית: "ההתניה פוגעת גם במי שאינם חייבי הגיוס ואינם שולטים בהתנהגותם: תורמים, תלמידים שמעמדם מוסדר, עובדי המוסדות, הנהנים מפעילות המוסדות מהציבור הרחב. בכך הופכת הטבת מיסוי לכלי להפעלת לחץ רב-שלבי על צדדים שלישיים ורביעיים, שהקשר בינם לבין הפרת חובת הגיוס קלוש עד לא קיים".
אחד העותרים הוא אלי פלאי, מו״ל עיתון משפחה ויו״ר קרן פלאי. הוא אמר ל-ynet: "לצערי, במסגרת מאבקה של היועצת המשפטית בעולם התורה נחצו קווים אדומים. הפגיעה כבר אינה רק במוסדות התורה, אלא גם באלפי תורמים שומרי חוק, כשהפילנתרופיה הופכת לכלי ענישה בהחלטה מנהלית שלא הוסמכה בחוק".
עו"ד דוד שוב, מגיש העתירה, מסר: "החלטת היועמ״שית לשלול זכויות מתורמים פוגעת בכל עולם הפילנתרופיה ומנוגדת לכל הנורמות המשפטיות המוכרות. העתירה באה להזכיר עקרון פשוט - המטרה לא מקדשת את כל האמצעים וחבל שצריך להזכיר זאת ליועמ״ש במדינה מתוקנת. אין לנו ספק שההנחיה הזאת תבוטל ע״י בית המשפט".
בתוך כך לפני כשבועיים ארגון "אמת ליעקב בישראל" בשיתוף משרד רו"ח חני טייטלבוים עתרו לביטול ההקפאה המנהלית של הסעיף. בעתירה כתבו: "משרד המשפטים ורשות המסים מייצרים מנגנון בררני ומפלה. אם מציבים תנאי גיוס לקבלת הטבות מס - יש להחיל אותם באופן שוויוני ומלא על כל האוניברסיטאות, המכללות ומוסדות הספורט והתרבות במדינה".






