סטפן סאנדר-פאס (Stephan Sander-Faes), פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ברגן (UiB), כתב בבלוג פרטי כי הנאצים לא הקימו "מחנות השמדה" ייעודיים. כך עולה מדיווח של כתב העת Khrono, העוסק בהשכלה גבוהה ובמחקר, שהתבסס על כתבה שפורסמה בעיתון האוסטרי Der Standard מוקדם יותר החודש.
פרופ' סאנדר-פאס, יליד אוסטריה, הצטרף לאוניברסיטה בנורבגיה ב-2020 ומונה לפרופסור ב-2024. לפי הדיווחים, בבלוג באנגלית שכתב תחת שם בדוי, טען כי לא היו "מחנות השמדה או מוות" ייעודיים. בפוסט אחר השתמש במונח "מחנות ההשמדה" במרכאות.
גלריה
ילדים ניצולי אושוויץ ביום שחרור המחנה בידי הצבא האדום, 1945
(צילום: Alexander Vorontsov / Keystone / Hulton Archive / Getty Images)
באחד הפוסטים הגיב "Exactly!" (בדיוק) לגולש שטען כי מספר קורבנות השואה, שישה מיליון בני אדם, היה קטן יותר.
במאמר אחר כתב על "שפע של שקרים" בנוגע לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, והביע ציפייה כי האליטות במערב ינטשו את "תעמולת האימים הקשורה ל'שואה'".
סאנדר-פאס דחה את הטענות נגדו בתוקף. לדבריו, Der Standard הוציא את דבריו מהקשרם, והוא פרסם אותם כאדם פרטי וללא קשר למעסיקתו. עוד מסר כי הוא "דוחה בתוקף" כל רמז לקרבה לאידיאולוגיה הנאצית.
בתגובה הרשמית לעיתון האוסטרי, הוא אישר שמדובר בבלוג שלו. הפרופסור טען כי הוא מביע בבלוג את דעותיו האישיות בלבד, ללא קשר למעסיקתו. כשנדרש להסביר אמירות ספציפיות, השיב כי כל קורא רשאי לפרש את הטקסטים כרצונו, אך האחריות לפרשנות מוטלת על הקורא ולא עליו.
ניצולי מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ עוברים בשעריו עם שחרורו ב-1945
(צילום: imago images/Reinhard Schultz/Reuters)
נשיאת אוניברסיטת ברגן, מרגרט האגן, סירבה להתייחס לתוכן הדברים והדגישה כי חופש הביטוי חל על כלל העובדים והסטודנטים. ראש המחלקה, טימו ריימין, מסר כי האוניברסיטה אינה נוהגת לבדוק דברים שעובדיה אומרים במסגרת חייהם הפרטיים.
און אלפלג, ישראלי המתגורר בנורבגיה ועוקב אחר תופעות אנטישמיות במדינה, הגיב לדברים: "מזעזע! פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ברגן שבנורבגיה טוען שמחנות ההשמדה הנאציים כלל לא היו קיימים! לאן הגענו?! או נכון יותר, לאן עוד נגיע עם כל עלילות הדם נגד היהודים, ועכשיו גם הכחשת העבר הרצחני של נורווגיה בתקופת השואה".
אלפלג הזכיר כי ב-26 בנובמבר ימלאו 84 שנים לגירוש יהודי נורבגיה לאושוויץ, אחרי שנעצרו בידי המשטרה המקומית.
