ועידת "זמן הכרעה: דמוקרטיה וחברה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה עסקה היום (רביעי) בין היתר בשאלה האם ניתן להגיע למודל מוסכם לגיוס חרדים. במוקד הדיון עמדה השאלה כיצד ניתן לשלב חרדים בשירות הצבאי, מבלי להתעלם מהמאפיינים הייחודיים של החברה החרדית ומנגד מהצורך הגובר בכוח אדם בצה"ל.
גיוס חרדים: האם ניתן להגיע למודל מוסכם?
(צילום: אורי דוידוביץ, טל אזולאי וליאור שרון)
ד"ר תהילה אליצור, מיוזמות ומובילות פורום "שותפות לשירות", התייחסה לטענה שלפיה השירות הצבאי עלול להציב בפני הציבור הדתי והחרדי אתגרים רוחניים. "עבר כל כך הרבה מאז שהאיש שלי היה בסדיר וגם אני הייתי בצבא. אין מה להשוות מבחינת הזכויות בתפילה ובכל דבר אחר וההבנה של החייל והחיילת הדתיים השתפרה מאוד", היא אמרה.
לדבריה, הסוגיה המרכזית כיום אינה שאלת הנוחות או התנאים הדתיים בצבא, אלא הצורך הביטחוני. "אנחנו נמצאים בסיטואציה של פיקוח נפש ולא תעמוד על דם רעך, ואני רוצה לומר שאין לנו 30 שנה לחכות", היא אמרה. "היו שלוש שנים שהיו מבחן להנהגה החרדית וגם לאדם ברחוב. אם אנשים היו רוצים לקום ולהתגייס עם כל אלה שלא לומדים, היו להם שלוש שנים לעשות".
גלריה
ד"ר תהילה אליצור, ישראל כהן ושלומית רביציקי טור פז יחד עם שילה פריד בוועידת "זמן הכרעה"
(צילום: יריב כץ)
אליצור תיארה את המציאות שהיא פוגשת בסביבתה, וסיפרה על משפחות ששילמו מחיר כבד בתקופת המלחמה. "הפצע שנפער ואל תתעלמו ממנו הוא כל כך גדול בשבילנו", היא אמרה. "הידיעה שאנחנו עומדים ומבקשים עזרה ברמה של חיים ומי שלא נותן לנו אותה, עושה את זה בשם התורה – המחירים שלה, ייקח המון שנים לרפא את הפצע הזה".
"אנחנו פועלות מכוח הצורך הביטחוני מעבר לדבר הערכי, מעבר לקושי שלנו", היא הוסיפה. "מדינת ישראל לא תוכל שיהיו בה מספיק חיילים בגבול אם היא תחוקק עוד פעם באיזושהי וריאציה את פטור תורתו אומנותו. זה לא אפשרי".
אליצור סיפרה כי יום קודם לכן הושקה "אמנת הגיוס הציונית", שכותרת המשנה שלה היא "יחד שבטי ישראל". לדבריה, "אני חושבת שבסופו של דבר, רוב הציבור החרדי יוכל להשתלב בדבר הזה, אבל אני אומרת בכנות – אנחנו לא מחכים להסכמה הזאת, כי אין לנו זמן ואוויר לחכות להסכמה".
ד"ר תהילה אליצור בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
מנגד, ישראל כהן - פרשן פוליטי ומומחה לענייני חרדים - הדגיש כי ניסיון לכפות את הגיוס על החברה החרדית עלול להעמיק את העימות. "אם רוצים לעשות משהו זה רק בהידברות", הוא אמר. לדבריו, ניתן להגיע לנוסחה שבה "מי שמתחיל ללמוד תורה ממשיך ללמוד תורה ולומד תורה", בעוד מי שאינו לומד יתגייס.
כהן טען כי לצד העימות סביב הגיוס, קיימת גם התפתחות בתוך החברה החרדית עצמה. "אם יהיו יחידות מותאמות, יהיה אפשר ללכת", אמר. הוא הוסיף כי זו הבנתו את המפה החרדית.
בהמשך התייחס כהן גם למחאה החרדית ולסכנה שבהחרפת המאבק. "לקח שלי מ-7 באוקטובר זה כן הידברות, כן פיוס, כן לדבר, ומה שהכי חשוב זה אחדות ואהבת ישראל ולעשות בהסכמה", הוא אמר. "אם נהיה לפני 7 באוקטובר, ראינו לאן הביאו אותנו המחלוקות שהיו אז בעם, כולם זוכרים מה שקרה בדיזנגוף וקפלן. אם אנחנו רוצים להגיע לשם, לדעתי זו לא הדרך".
ישראל כהן בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
עו"ד שלומית רביציקי טור- פז, מנהלת מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה - הציגה עמדה שונה, שלפיה יש ליצור חובת שירות כללית ולשנות את מערכת התמריצים של המדינה. "מעולם לא הייתה בעולם היהודי חברת לומדים כמו שקיימת היום", היא אמרה. לדבריה, המבנה הנוכחי של החברה החרדית הוא במידה רבה תוצאה של מדיניות המדינה ושל התמריצים שניתנו לאורך השנים.
"אני בעד הדמוקרטיה, בעד דחייה לתקופה מוגבלת, בעד קבוצה מסוימת של מתמידים, של מצטיינים, שהמדינה תממן", היא אמרה. "אבל כל האחרים צריכים באופן משמעותי" להתגייס.
רביציקי טור-פז הציעה מודל שבו תופסק לתקופה מוגבלת מדיניות המעצרים, אך במקביל תוטל חובת גיוס כללית ויופעלו סנקציות ארוכות טווח, בעיקר באמצעות שלילת הטבות. היא הדגישה כי מבחינתה השירות צריך להיות משמעותי, ובפרט נוכח המחסור בחיילים קרביים.
כהן הקשה עליה בנוגע לדרישה לשירות קרבי, ושאל מדוע מי שמתגייס צריך דווקא לשרת כלוחם ולא יכול להשתלב במודיעין, בטכנולוגיה או בחיל האוויר. רביציקי טור-פז השיבה: "אתה צודק שזה לא לכולם, אבל האתגר הגדול של ישראל היום הוא הסיפור הקרבי".
עו"ד שלומית רביציקי טור- פז בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
בשלב אחר של הדיון התפתח עימות סביב השאלה אם הדרישה לשירות בגיל צעיר מתעלמת מהמבנה של החברה החרדית. כהן אמר: "תפיסה חרדית, מתחתנים בגיל 18, מה לעשות? זה כבר אחרת. את רוצה לשנות את התפיסות ואת ה-DNA החרדי?"
רביציקי טור-פז השיבה כי המטרה אינה לשנות את החרדיות, אלא להבטיח את צורכי הביטחון. "הרצון שלנו שיהיו מספיק חיילים. ... כדי שלא יקרה שוב 7 באוקטובר. צה"ל לא יכול, הוא לא לשכת תעסוקה. אין דבר כזה. אי אפשר להחליט שיש קבוצה כל כך גדולה באוכלוסייה שתגיע בגיל 26 עם ארבעה ילדים".
בהמשך הציגה את העיקרון שלפיו "אין שבט בעם ישראל שפטור מחובת שירות". לדבריה, "על בסיס זה שכולם יהיו חייבים וצה"ל יהיה הגורם הממיין ולא רבנים שיושבים בישיבות".
"אני בוחר לשרת ולקבל חבילת הטבות. אני בוחר לא לשרת ומוותר על חבילת ההטבות", היא אמרה. "מדינת ישראל מחייבת. מי שלא מתגייס – הוא נגד החוק".
ד"ר תהילה אליצור, ישראל כהן ושלומית רביציקי טור- פז בועידת זמן הכרעה
(צילום: יריב כץ)
בסיום חזרה ד"ר אליצור לפער שהיא רואה בין הקבוצות בחברה הישראלית. "איך יהודי יכול לצפות מיהודי אחר לשלוח את הילדים שלו להילחם והשני לא? אני לא יכולה להבין את זה".
כהן, מנגד, המשיך להזהיר מפני פתרון שאינו מבוסס על הסכמה. אליצור הסכימה עמו בחלק מהטיעון, אך הדגישה את הפער שהיא רואה בין מי שנכנס למערכת הצבאית ומנסה להתמודד עם הבעיות מתוכה לבין מי שנשאר מחוצה לה. "אני לא רוצה שהחרדים יהיו לא חרדים", אמרה רביציקי טור-פז בסיום, "אבל הציפייה של חברה חרדית שהמדינה – שהם לא יהיו כפופים לחובות, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה צבאית, אבל מצד שני יתנו להם אוטונומיה מלאה להמשיך להתקדם – והדבר הזה לא עובד ביחד".
