מה אם היה אפשר ללחוץ על Play ולשמוע את בבל העתיקה? במידה רבה, זה היה החלום שהניע את מפעל חייו של פרופ' שלמה מורג ז"ל: להקליט חכמים יהודים קוראים טקסטים עתיקים, ובאמצעות קולם לגלות איך נשמעו העברית והארמית לפני מאות ואולי אלפי שנים.
גלריה
פרופ' שלמה מורג מקליט את הרבנים התימנים יוסף צדוק ויוסף עמר, במסגרת מפעל מסורות הלשון
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
כעת, חוזרים חוקרים באוניברסיטה העברית אל ההקלטות שאסף פרופ' מורג ומגלים שהן אינן רק מעין מכונת זמן. הן מתעדות דבר מרתק לא פחות: מוח אנושי בפעולה. החכם התימני לא פשוט לחץ על כפתור פנימי ושמע הגייה עתיקה שנצרבה בזיכרונו. מול מילה ארמית לא מנוקדת הוא נדרש לפתור חידה של ממש – הוא זיהה את המילה, השלים את התנועות החסרות והחליט כיצד להגות אותה.
פרופ' מורג, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו (1966) ומחשובי חוקרי העברית ולשונות היהודים, הוא שאִפשר את המפגש הזה עם הקולות. משנות ה-50 של המאה ה-20 הקליטו הוא ועובדי מפעל מסורות הלשון שייסד אלפי שעות של הקלטות מפי יהודים מרחבי העולם. כך נוצר ארכיון קולי עצום של עולם יהודי שברובו כבר כמעט לא נשמע.
ליהודי תימן היה מקום מיוחד בעבודתו. פרופ' מורג סבר שהבידוד היחסי של הקהילה וההקפדה על לימוד מדור לדור הפכו את מסורותיה לגשר אל העבר. כשחכם תימני קרא ארמית בתלמוד, הוא ביקש לשמוע בקולו שרידים של מסורת בבלית קדומה.
הטקסט המנוקד של הרב יוסף עמר
(צילום: מתוך אתר "אוצר החכמה")
בשנתיים האחרונות, קבוצת מחקר בהובלתו של פרופ' אליצור בר-אשר סיגל מהחוג ללשון העברית ומהמרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה באוניברסיטה העברית עומלת על בחינה מחודשת של החומרים הללו. "אנחנו חוזרים לנתונים שאסף פרופ' מורג, אך מוסיפים להם טוויסט קוגניטיבי: במקום לשאול רק אילו צורות עתיקות השתמרו, אנחנו מנסים להבין, מבחינה קוגניטיבית, כיצד ידע לשוני מסורתי נוצר, מאורגן ומועבר מדור לדור", אומר פרופ' בר-אשר סיגל, "האם מדובר ב'מאובן' שנשמר ללא שינוי, או במערכת קוגניטיבית חיה, שיודעת להבחין בין טקסטים, מסורות ורבדים לשוניים שונים?"
עם קבוצת המחקר נמנים גם החוקרים מתן אראל, איתי פלוס ויסכה שלזינגר. במרכז המחקר עומד טקסט של התלמוד הבבלי שניקד החכם התימני הרב יוסף עמר במסגרת מפעל שיזם פרופ' מורג, ולצידו הקלטות השמורות באוסף. החוקרים בנו מהחומרים מאגר, השוו את הצורות לעברית של יהודי תימן, לתרגומים הארמיים ולכתבי יד קדומים, והפעילו מודלים חישוביים שבדקו את שכיחות הצורות ואת הקשרים בין הקריאה, הכתיב ומבנה המילה. את הממצאים בחנו לאור תאוריות קוגניטיביות על קריאת עברית ושפות שמיות ללא ניקוד.
פרופ' שלמה מורג ז"ל
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
כאן מגיעה התפנית. כשאנחנו קוראים טקסט שמי לא מנוקד, שלד האותיות מפעיל מילים אפשריות מתוך הלקסיקון המחשבתי שלנו. אבל אצל מי שבילה שנים בלימוד טקסטים יהודיים בעברית ובארמית, הלקסיקון אינו מחולק למגירות סגורות שעליהן כתוב "עברית", "ארמית התרגום" ו"ארמית בבלית". מילים ודגמים מכל המקורות האלה נשמרים במאגר משותף בחלקו, מפעילים זה את זה ולעיתים חוצים את הגבולות שהמחקר ההיסטורי מציב בין שפות, דיאלקטים וקורפוסים. לצד אזורי החפיפה נשמרות גם מילים המזוהות במיוחד עם התלמוד או עם התרגום – ובהן אפשר לזהות מסורות ייחודיות.
"כאשר המילה מוכרת, הקורא שולף את הגייתה מן המאגר הזה. כשאין לו ייצוג יציב, הוא נעזר במשקל, במשמעות ובכתיב", מסביר פרופ' בר-אשר סיגל, "ואם גם הם אינם מספקים תשובה ברורה, הוא נוטה לבחור בדגם השכיח והסביר יותר. במילים אחרות: הוא מנחש – אבל זהו ניחוש מושכל, הנשען על כל מה שלמד ועל ההסתברויות שטמונות במערכת הלשונית שלו".
פרופ' מורג מקבל את פרס ביאליק לחכמת ישראל, 1989
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
לדבריו של פרופ' בר-אשר סיגל, החכם התימני אינו מכשיר הקלטה, אבל גם אינו דמות מיסטית שנמצאת מחוץ לטבע: "כשהוא מעניק קול לטקסט הוא מפעיל זיכרון, ידע לשוני, אנלוגיה והערכה הסתברותית – כמו קוראים אחרים, רק על בסיס עולם ידע אחר. המסורת איננה מאובן, שכן היא מערכת קוגניטיבית חיה".
המסקנה אינה שפרופ' מורג טעה, להפך. ללא מפעל התיעוד שלו אי אפשר היה לשאול את השאלות החדשות. ייתכן שבמסורת תימן נשמרו יסודות עתיקים, אך הם שזורים בהשפעות מאוחרות ובהכרעות של דורות קוראים. המסורת נשמרת לא מפני שאנשים משמיעים אותה באופן מכני, אלא מפני שבכל דור הם לומדים, מארגנים ומפעילים אותה מחדש. "גדלתי במשפחה תימנית שורשית, אבל דווקא המחקר שלנו חיבר אותי לשורשים שלי יותר מכל דבר אחר", אומרת שלזינגר. "העבודה המחקרית המדוקדקת אפשרה לי להבין מחדש את הצלילים והקולות מבית הכנסת".
פרופ' אליצור בר-אשר סיגל. "הניחוש המושכל נשען על ההסתברויות שטמונות במערכת הלשונית"
(צילום: נעמה מרינברג)
המחקר מוצג השבוע בכינוס הבינלאומי התשיעי "לשונות היהודים על ציר הזמן ובמרחב", שייערך בין התאריכים 3–6 באוגוסט באוניברסיטה העברית. ב-17 מושבים יעסקו חוקרים מהארץ ומהעולם ביידיש, בלאדינו, בערבית-יהודית, בגאורגית-יהודית ובפרסית-יהודית, וגם במפגשיהן של קהילות יהודיות לאורך ההיסטוריה עם העברית והארמית.
במושב החגיגי לציון מאה שנים להולדתו של פרופ' מורג, שבו יוענק פרס על שמו, תציג הקבוצה את הרצאתה "מסורת תימן לארמית הבבלית על ציר הזמן והמרחב". כעת, ההקלטות של פרופ' מורג זוכות לחיים חדשים. "פעם חיפשו בהן את קולה של בבל העתיקה, אך כיום מצרפים להן סטטיסטיקה, כלים חישוביים ומדע קוגניטיבי – ומגלים בתוכן גם את קולו של האדם שמנסה לקרוא, לזכור ולהכריע בעת שהוא עומד מול טקסט קדום", מסכם פרופ' בר-אשר סיגל.
