ביני קמחי, בחור דתי לאומי שרק רוצה ללכת בתלם, מתחתן עם אישה למרות משיכתו הכמוסה לגברים. בסביבה השמרנית שבה הוא חי, הומוסקסואליות מכונה בשם הקוד "נטיות הפוכות". ביני ואשתו האהובה, אסתר, מביאים לעולם שני ילדים – אבל הקשיים צפים והנישואים שלהם מתחילים להתפרק.
זה הסיפור שנמצא במרכז ההצגה "מי שסוכתו נופלת", המתארת את התהליך המייסר שעוברים בני הזוג עד להשלמה עם המציאות השבורה. היא מבוססת על ספרו של צבי בן מאיר, זוכה פרס ברנר לספר ביכורים, שנכתב בהשראת סיפורו האמיתי של המחבר. "בחיים הפרטיים שלי, אני לא יכול ללכת נגד הלב שלי", מעיד שחר נץ, שמגלם את דמותו של ביני בהצגה. "אני לא יכול לחיות חיים של שקר, אני לא יכול להמשיך לשהות במקום שאני מרגיש שמשהו בו לא נכון במהותו, בעצימת עיניים. אולי יש אנשים שכן יכולים, אבל אני מרגיש שגם ביני ואסתר לא יכולים, בסופו של דבר".
7 צפייה בגלריה
שחר נץ בתפקיד ביני, לצד אנה פוגטש שמגלמת את אסתר. "בחיים הפרטיים אני לא יכול ללכת נגד הלב"
(צילום: יעל אילן)
הערב (יום ד', 20:30) תעלה ההצגה בתיאטרון החאן בפעם הראשונה. נץ, השחקן בתפקיד הראשי, אומנם נמשך לגברים וחי עם גברים לאורך השנים, אבל בא מרקע חילוני לגמרי. "אני חושב על זה שיש אנשים שחיים במחשכים עם התשוקות שלהם, ועם הרצונות הלגיטימיים שלהם, שהם לא בחרו מעצמם, ואלה חיים שאני לא יכול לדמיין", הוא אומר. "אני חושב על חיים כאלה ואני מתכווץ, כי עצוב לי. עם כל המורכבות, אני שמח שבסוף ההצגה ביני ואסתר בוחרים בחיים".
כמי שלא בא מרקע דתי, אתה יכול להבין גם את הצד שלי ביני, שמנסה בכל כוחו לשמור על הבית?
"לקח לי זמן להבין. לקח לי זמן לתפוס את הכובד והמשקל של הערך של חתונה, הרצון להתחתן והערך של הבית, בתוך החברה הדתית, ומה זה אומר לפרק בית בחברה הזאת. בחברה הדתית זה סוג של ערך עליון, הקמה של בית עם אישה וילדים. כמי שלא מגיע מהרקע הזה, לקח לי זמן להבין מה המשמעות. הם צעירים, ובא להם ללכת בתלם. יש לביני מחשבה שהוא יהיה בסדר, שהם יהיו בסדר, ושזה משהו שאפשר להתגבר עליו. לאט-לאט נופלת ההבנה שזה לא כאילו יש לו מיגרנה והיא תעבור מתישהו".
7 צפייה בגלריה
מתוך ההצגה "מי שסוכתו נופלת". "לקח לי זמן להבין את הערך של חתונה ובית בחברה הדתית"
(צילום: יעל אילן)
גם בעקבות "טיפולי המרה" שעבר, יש לו תקווה שהוא יצליח לחיות עם אישה.
"אני מניח שחייבת להיות תקווה כזאת כשיש לך כל כך הרבה לאבד, עם ההשלכות של זה, מה שזה יעשה למשפחה שלך ומה שזה יעשה לך בתוך החברה שאתה חי בה. ככל שהעמקנו בתהליך, אני אומר לעצמי: וואו, זה סיפור קשה".
משהו מהייסורים של ביני מחזיר אותך ליציאה שלך מהארון?
"זה מורכב. אני זוכר שלפני היציאה מהארון רציתי קצת שיניחו לי. היה משהו מציק בסביבה, גם חטטני, והרגשתי שרוצים מאוד לשים אותי איפה שהוא, לשייך אותי, לקטלג. רציתי להשתחרר מזה, ולהרגיש שלצד ההגדרה הזאת, שהיא נכונה, יש לי תמיד חופש. ברור שזה בא גם עם ייסורים, בשלבים המוקדמים. תחשוב איזו התמודדות גדולה בחיים בגיל צעיר נורא. יש בזה גם משהו שמעמיק אותך בעל כורחך, כי בגיל צעיר אתה צריך להגדיר את עצמך באופן מסוים, או להתעמת עם כל מיני דברים".
כמו מים שעולים על גדותיהם
עוד יותר מהמתח בין האמונה הדתית לנטייה המינית, הספר וההצגה מדגישים את המתח בין החברה לפרט, בין הציפיות מהסביבה לנטיית הנפש הפרטית של האדם.
7 צפייה בגלריה
שחר נץ בתפקיד ביני בהצגה, לצד טל פלג בלנקשטיין שמשחקת את אחותו, בת ציון
(צילום: יעל אילן)
נועה שכטר אחראית על העיבוד של הספר למחזה ועל בימוי ההצגה. "העיבוד נאמן לספר, אבל יש גם כל מיני שינויים, כי זה צריך להיות מותאם לבמה", מספר שחר נץ. "בראנו עולם שמבוסס על הספר, אבל הדיאלוגים לא זהים אחד לאחד. זה נתן לנו חופש מסוים. אני חושב שבהצגה יש תהליך הדרגתי, כמו מים שעולים על גדותיהם. יש תחושה כאילו אפשר להמשיך ככה, אבל אי אפשר באמת להמשיך ככה, גם כי ביני לא לבד במערכה. נמצאת מולו מישהי".
השחקנית אנה פוגטש נכנסת לנעליה של אסתר בהצגה. הקשר בין ביני לאסתר מיוחד מאוד, ואולי בגלגול אחר הם היו יכולים להיות פשוט חברים טובים, אבל משהו כל הזמן חסר במערכת היחסים שלהם. ביני לא באמת מצליח להשתוקק אליה. "חוץ מההתמודדות המורכבת בתוך החברה הדתית עם המשיכה לגברים, יש בהצגה מאבק לשמור על הבית הזה, להצליח לממש את הפוטנציאל שיש בין שני האנשים האלה, שבאמת אוהבים מאוד אחד את השני", אומר נץ. "אני חושב שכמה שהוא אוהב את אסתר והיחסים ביניהם טובים, זה רק מעצים את הטרגדיה. זה מה שעושה את זה עוד יותר קשה".
אם יבוא להצגה הומו דתי, שנקרע בין הציפיות של החברה ממנו ובין המשיכה והרצון שלו לחיות עם גברים, איזו תובנה היית רוצה שהוא ייקח איתו מההצגה?
"אני חושב שיש באופן כללי הרבה משמעות להצגה של הנושא הזה בירושלים. הייתי רוצה לגרום לאנשים להרגיש שהם לא לבד בעולם. הייתי רוצה לעורר את הקהל ברמה הרגשית, האנושית. עוד לא היה לנו מפגש עם הקהל, הייתה לנו רק חזרה גנרלית מוזרה עם מעט אנשים בגלל המלחמה".
7 צפייה בגלריה
"הם אוהבים, וזה עושה את זה עוד יותר טרגי". מתוך ההצגה "מי שסוכתו נופלת" בתיאטרון החאן
(צילום: יעל אילן)
צבי בן מאיר, מחבר הספר "מי שסוכתו נופלת" שעליו התבססה ההצגה, מעיד שהתרגש מהעיבוד של ספרו למחזה. "זה מרגש מאוד ולא מובן מאליו. אני בהודיה על זה, עצם הפנייה של המנהל האמנותי של החאן, אודי בן משה, הייתה מחמיאה", הוא אומר.
הספקת לצפות בחזרות?
"צפיתי ברוב ההצגה בחזרות והתרגשתי מאוד. היה גם חשש, בסוף זו יצירה ספרותית וזה הכוח שלה, לא ידעתי לאן היא תלך כשהיא על במה וכשהיא כבר לא שלי. הרגשתי שאני צופה בסיפור מוכר, אבל גם אחר, וזה ריגש אותי יותר ממה שחשבתי. הספר מבוסס על הרבה מהאמת, מהסיפור שלי. השחקנים וואו, ומשהו שם נגע בי מאוד".
הזדמן לך לדבר עם שחר נץ, שמשחק את בן דמותך, ביני?
"בסוף החזרה קמתי ובאתי לחבק אותו. כל ההצגה הוא על הבמה, שזה אתגר מטורף, והוא עובר שם הרבה – הומור, בכי והמון רגשות. התרשמתי ממנו מאוד, הוא שחקן מדהים. אני חושב שהוא ברא ביני קצת אחר מהספר, וזה בסדר. יש בדמות של ביני חן ושבריריות. הוא לא אקטיבי, הדברים פשוט קורים לו. מבחינה מסוימת גיבורת הסיפור היא אסתר. הגיבור מצליח לעבור תהליך, אבל היא זו שדופקת על השולחן ולא מוכנה להמשיך".
