הגובה של משה רבנו היה 5 מטר, של פרעה 60 ס"מ בלבד, ואת המטה שאיתו נבקע ים סוף חילץ משה מסלע, כמו אקסקליבר – החרב המופלאה מאגדות המלך ארתור (כמה מאות רבות של שנים מאוחר יותר): איל כהן החליט להיאבק בתוכנית הלימודים של הילד הישראלי הממוצע, שכוללת את הסרט "נסיך מצרים" ובחינוך הדתי גם "ספר האגדה" – ואם כבר פרטים מעניינים, אז לאסוף את המדרשים (פרשנויות ואגדתות מהתלמוד) הנוגעים ליציאת מצרים בצורה מסודרת.
התוצאה: ספר שישי בסדרת ספרי התנ"ך שלו, "האוצרות האבודים", המבקשים להנגיש את התנ"ך לקהל הרחב שלא ממש התחבר ללימוד של ספר הספרים בכיתה, על ידי חשיפת "הסודות" שמאחורי סיפורי המקרא – כלומר, מדרשי חז"ל.
כהן (52), חסיד ברסלב, גר היום בצפת עם רעייתו וחמשת ילדיו, אך נולד למשפחה חילונית וגדל כאתאיסט. אחרי השירות הצבאי טס להודו, שם החל לתרגל מדיטציה ו"לחפש את האמת", כדבריו. אחרי שקרא בתנ"ך עשרות פעמים "מבראשית ועד דברי הימים וחוזר חלילה", הוא שב לארץ והחל להתקרב ליהדות.
"ניסיתי לשמור מצוות", הוא מספר בחיוך, "אז בגלל שכתוב בתורה 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', הדלקתי גז ביום שישי וטיגנתי חביתה בשבת, בלי לדעת שבשבת אסור לבשל, כי זה לא היה כתוב בתנ"ך באופן מפורש". אבל המסע הרוחני החל לצבור תאוצה, וכהן אימץ גם את הגותו הרוחנית של רבי נחמן מברסלב. בגיל 27 התחתן עם שושנה, צעירה שנולדה למשפחה דתית ועזבה חלק מהדרך רק כדי לשוב אליה בעוצמה גדולה יותר.
"אמרו לי, תנ"ך זה משעמם"
את סדרת הספרים שלו החל לכתוב לפני כ-13 שנים, לאחר שחברים החלו לצטט תיאורים מספר מלכים. "הם ציטטו לכאורה מידע על דוד המלך, אבל אלה היו דברים מסולפים שלא קשורים ליהדות", מספר כהן. "שאלתי אותם מניין שאבו את המידע, והם השיבו: מהספר 'מלכים ג'' של יוכי ברנדס. הצעתי להם לקרוא את התנ"ך בעצמם, והם השיבו: 'ללמוד תנ"ך זה משעמם, לקרוא ספר זה מרתק'".
3 צפייה בגלריה
שבוע של מכה, ואז שלושה שבועות הפסקה. תחריט המתאר את מכות מצרים
(מציורי התנ"ך של גוסטב דורה)
גם חרדים לא לומדים תנ"ך אחרי שהם נכנסים לישיבה.
"הם מפסידים, כי כל התלמוד וההלכה בנויים על התנ"ך. אם אין לך את היסודות, אתה בעצם בונה בניין באוויר. בגמרא כתוב שתלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרי התנ"ך. אם לא – הוא לא תלמיד חכם. אני זוכר את ההפתעה שלי בתחילת התקופה שבה הייתי אברך. למדתי אז עם חברותא שלמד בישיבות ובכולל יותר מ-30 שנים, ולא הכיר מספיק את התנ"ך".
אז כהן חיבר ספר קריאה עלילתי על תקופת דוד המלך, בשפה המותאמת גם לבני נוער חרדים. הטקסט מבוסס על התנ"ך ועל שלל מדרשי חז"ל שמצוטטים, בין היתר, בתלמוד הבבלי. מכיוון שהספר תאם את הגישה היהודית המסורתית ופרטים אינטימיים נעלמו או עודנו, אנשי ציבור דתיים וחרדים בולטים, כמו הרב הראשי יצחק יוסף והרב שמואל אליהו, תמכו בקניית ספריו.
השמועה עברה מפה לאוזן, וחנויות ספרים בריכוזים חרדיים, ובהם ירושלים, יצרו קשר וביקשו לבצע הזמנות. זה הוביל לכתיבה של חמישה ספרים נוספים, שהאחרון שבהם – "שתי הממלכות" – רואה אור בימים אלה, ומתאר את התקופה שבה עם ישראל התפצל לממלכת ישראל ולממלכת יהודה.
מי התחיל את שושלת הפרעונים
בכל הנוגע ליציאת מצרים, מספק כהן שלל פרטים שהיו מביכים את הגננת, שהתרגלה ללמד דברים אחרים לגמרי. למשל, שמתוך הזמן שבו היו בני ישראל במצרים, ארכה תקופת השעבוד 86 שנים בלבד, ולא 430 שנה כמו שכתוב בתורה – או 210 שנה כמו שמסבירים רוב הפרשנים.
הראשון בשושלת הפרעונים לא היה מצרי, אלא בנו של נמרוד, הצייד האגדי מספר בראשית, שהפך למלך. לאחר שהאב איבד את כתרו, הבן ברח למצרים. הוא הפך לשליט והטיל מס קבורה. לכן המצרים קראו לו פרעה – "שנפרע מהמתים ומהחיים", כלומר הציק למצרים גם אחרי מותם.
המדרשים גם מספרים כי צרותיהם של בני ישראל החלו לאחר שאחד מצאצאיו של נמרוד, שגם הוא כונה פרעה, סבל ממחלת עור נדירה. יועציו המליצו לו לרחוץ בדמם של תינוקות יהודים, ולשם כך נטבחו יותר מ-750 אלף עוללים.
אסור לבלבל כמובן את מות התינוקות האלה עם הגזירה של השלכת תינוקות ליאור. המדרש מסביר כי יועצי פרעה חזו שלעם ישראל צפוי להיוולד מושיע, ולכן גזר פרעה להשליך את כל הבנים ליאור. אלא שכהן גילה כי על פי אחד המדרשים, הגזרה הייתה גם על המצרים, ולא רק על היהודים, מיום לידת משה ולמשך שלושה חודשים, עד שהוא הונח ביאור.
מתי הונח משה בתיבה
סיפור "משה בתיבה" שמוזכר בתורה במשפט וחצי, כולל לפי המדרשים פרטים נוספים שלא נכללו בתורה, כמו למשל התאריך שבו אירע האירוע. על פי המסורת היהודית אנחנו חיים בשנת 5,782 (התשפ"ב) לאחר בריאת העולם. יציאת מצרים הייתה בדיוק לפני 3,334 שנים, וזמן קצר אחריה, בתאריך ו' בסיוון, היה מעמד הר סיני.
באותו יום ממש, 80 שנים שנים קודם לכן, הונח משה ביאור בתוך תיבה ועליו שמרה מרים, אשר זכתה לשם הזה בגלל מרירות השעבוד, שהחל ממש ביום שבו נולדה. מי שהצילה את משה וגידלה אותו היא בתיה, בתו של פרעה, אשר סבלה ממחלת העור הידועה "צרעת". לאחר שהגיעה ליאור כדי לרחוץ, הצילה את משה ונרפאה.
חז"ל מספרים עוד כי הקשר בין מרים לבתיה נשמר גם בהמשך. כלב בן יפונה, אחד המרגלים שנשלחו לתור את ארץ ישראל, התחתן עם שתיהן, הגם שהיה צעיר מהן ב-40 שנים. הסיבה לכך שהן היו רווקות מבוגרות היא שאיש לא רצה להתחתן עם בתו של פרעה הרשע, וגם לא עם מרים. מתברר שאחותם של משה ואהרון זכתה לכינוי "עזובה", מפני שהייתה צנומה ורזה עד שאיש לא רצה בה. זה גם מלמד אותנו על מודל היופי בתקופה ההיא, שבה התנ"ך מכנה אדם שמן כ"בריא".
המלך ארתור? משה היה לפניך
כהן מספר שחז"ל מתארים כיצד הפך משה למנהיג. על פי המדרשים, בלעם – יועץ המלך ולימים הנביא שניסה לקלל את ישראל – נאלץ לברוח ממצרים, והפך למלך מדינת כוש למשך 40 שנים. משה הפך ליועץ של פרעה בגיל 13, ועצתו הראשונה הייתה לתת לעם העבדים את שבת כיום המנוחה השבועי. אחרי שמשה הרג מצרי וברח, הוא הגיע לכוש, הביס את בלעם והפך למלך כוש. אלא שבהמשך משה נאלץ לוותר על כסאו לאחר שסירב לדרישת העם – להתחתן עם אשתו של המלך שבלעם נישל מכיסאו.
למשה היה מטה קסמים, שהיה שייך במקור לאדם הראשון שלקח אותו מגן עדן. בהמשך עבר המטה מאב לבן – ושימש את אברהם, יצחק, יעקב ויוסף. לאחר מותו של יוסף נגנב המטה בידי יתרו, ונתקע בסלע במדיין. כל הגיבורים לא הצליחו לחלץ את אותו מהסלע, ורק משה עשה זאת. מזכיר לכם משהו? אולי את המלך האנגלי ארתור, שחילץ מהסלע את אקסקליבר, החרב האגדית, שנים רבות אחר כך?
מדרשי חז"ל מעשירים את הפרטים על עשר המכות ועל יציאת מצרים. מתברר שכל מכה נמשכה שבוע, ולאחריה היה לפרעה, שגובהו היה לפי המדרש רק 60 ס"מ, שלושה שבועות להתאוששות. זאת למעט מכת דבר, שבה הבהמות של מצרים, שהושארו מחוץ למחסות, מתו ברגע אחד.
במכת הערוב לא רק טורפים פגעו במצרים, אלא גם בעלי חיים ימיים, ובהם תמנונים. במכת חושך לא רק אור השמש הוסתר; גם כשהמצרים ניסו להדליק אש, הם לא הצליחו לראות דבר. לפני המכה האחרונה, הבכורות, ביקשו המצרים, שחששו לחייהם, לשחרר את בני ישראל – ולכן ניהלו קרב שבו רבים מהם נטבחו בידי הצבא המצרי.
במכת בכורות עצמה היו מקרים שבהם מתו כמה ילדים, אם לאישה היו כמה ילדים בכורים, כל אחד מאב אחר, מה שגם גרם לבעיה בשלום הבית של המצרים.
"זה לא תיאור עובדתי"
בקריעת ים סוף נחצו המים ל-12 שבילים – וכל אחד משבטי בני ישראל עבר במסלול משלו, אבל הם ראו את שאר השבטים דרך קירות המים השקופים. נוסף על כך, באופן ניסי גדלו על קרקעית ים סוף שנבקע עצי פרי שמיד הבשילו, ובני ישראל אכלו מהפירות.
האוצרות האבודים – כריכת הספרהשאלה המתבקשת היא כיצד מתמודד כהן עם כל אותן אגדות חז"ל, שלעיתים סותרות זו את זו ולפעמים נשמעות בלתי הגיוניות אפילו באוזני הרבנים הבכירים שפירשו את התנ"ך בצורה מסורתית.
"במדרש כתוב שמשה רבנו היה בגובה 10 אמות, שהן כחמישה מטרים, ושרוחב הכתפיים של שמשון הגיבור היה 30 מטרים", אומר כהן. "חלק מהפרשנים מתייחסים למדרשים כאל תיאור עובדתי של המציאות. לעומת זאת, פרשנים אחרים מסבירים כי מה שכתוב 10 האמות הן משל ל-10 הספירות הקבליות שבהן ה' ברא את העולם. גם שמשון לא היה בגובה 60 אמה, אלא בעל כוח של 60 איש".
