אומנם יש כוונה טובה ביוזמתה של הממשלה לחקיקת חוק "הגשמת הזהות היהודית", אך מי שפועלים למען אחדות בעם חייבים להתנגד להצעת החוק ולהתמקד בהשגת המטרות החשובות הללו בדרכים של הסכמה. אסור להביא את ערכי היהדות בכפייה. הצעת החוק מדברת, בין השאר, על איסור הפרעה ליהודי להניח תפילין או להתפלל במרחב ציבורי ובמוסד שממומן בידי המדינה, היא כוללת גם דרישה להתקנת מזוזה במרחבים ובמוסדות ציבוריים ועוד. אלה מטרות ראויות, אך לא בכפייה.
סקרים שנערכו בישראל בעשור החולף מצאו כי יותר מ-90% מהילדים היהודים בארץ נימולים; 30% מהישראלים החילונים ויותר מ-80% מהישראלים המסורתיים צמים ביום כיפור; 87% מהישראלים החילונים ו-97% מהישראלים המסורתיים משתתפים בסדר פסח. מה המשותף לכל אלה? אף אחד מהם אינו מחויב על פי חוקי מדינת ישראל.
2 צפייה בגלריה
כבישים ריקים ביום הכיפורים בחיפה. דמיינו מה היה קורה אילו הייתה חקיקה בנושא
(צילום: גיל נחושתן)
עכשיו תדמיינו: בכמה יגדל אחוז מי שלא יערכו ברית מילה לילדיהם אם פעולה כזו תיעשה בכפייה חוקית? כמה רבים יהיו כלי הרכב שייסעו ברחובות ערים ביום כיפור אם יחוקק חוק האוסר לנסוע ביום הקדוש הזה? אם הכנסת הייתה מחוקקת חוק שאוסר על נסיעות ביום כיפור, יום כיפור עוד היה נהפך ליום הפקקים הגדול ביותר בשנה.
כפייה דתית בחסות המדינה לא רק רעה לזכויות אדם, אלא גם רעה ליהדות. לפני 7 באוקטובר 2023, ישראל חוותה תקופה של סערה איומה וחוסר אחדות שהגיעה בן השאר לעימותים סביב המרחב הציבורי ביום כיפור בתל אביב. יום כיפור היה השיא של חודשי עימותים הקשורים להצעות ממשלת ישראל לשנות באופן יסודי את מערכת המשפט הישראלית ולהעניק לממשלה סמכויות רבות יותר מול בתי המשפט. המניע המרכזי להצעות הממשלה היה תגובה להחלטות בג"ץ, בין השאר בנוגע ליישום חקיקה ומדיניות בתחום הדת. הייתה בעיה משמעותית בתהליך: לא היה ניסיון לבנות קונצנזוס לאומי סביב נושאים יהודיים-דתיים.
בעוד מגילת העצמאות קובעת באופן מהותי כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אף ממשלה בישראל לא הצליחה להעביר חוקה או חקיקה שמגדירה באופן מקיף את משמעות המושג. כתוצאה מכך, חזונות מתחרים של הממשלה ובית המשפט העליון הובילו למשבר שחילק את ישראל לשניים – "יהודית" מול "דמוקרטית".
2 צפייה בגלריה
חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, יוזמת הצעת החוק. מטרות ראויות, אך לא בכפייה
(צילום: עמית שאבי)
7 באוקטובר 2023 הביא לשינוי. הטבח שבו נרצחו ונפלו כ-1,200 אזרחים וחיילים, גברים נשים וטף, הוביל לכך שרבים מה"שמאל" החלו "לגלות מחדש" את יהדותם, ורבים מה"ימין" הבינו את ההשפעה השלילית של כפייה דתית, הן על האחדות הלאומית והן על תפיסת היהדות עצמה. התפתחויות אלו הואצו עוד יותר בעקבות המלחמה בין ישראל לאיראן. בבחינה מקיפה, אפשר לומר שהאחדות היהודית חשובה כיום להישרדות מדינת ישראל והעם היהודי יותר מכל נקודת זמן אחרת מאז תום מלחמת העולם השנייה.
היו דיונים רבים לאחרונה על המשמעות של מדינה דמוקרטית, אבל עד כה לא היה ניסיון אמיתי להגיע לקונצנזוס לגבי המשמעות של החלק "היהודי" בתוך "מדינה יהודית ודמוקרטית". אם אנחנו רוצים פתרון בר-קיימא שמאחד את המדינה הזו, נצטרך להתייחס לפרמטרים של מדינה יהודית – כזו שמגינה על חופש הדת (וגם מכפייה דתית) וזכויות אדם, ולא להעביר חוקים שאינם בקונצנזוס.
אלן פלדצילום: אוראל כהןמשמעות הדבר היא שלוש פעולות: כתיבת אמנה שתהיה מקובלת על רוב העם סביב עקרונות של מדינה יהודית ודמוקרטית; מאמץ להסרת כפייה דתית בחסות המדינה; וכן חיזוק האיכות והגיוון של החינוך היהודי בכל מערכת החינוך, וקידום תפיסה מכילה יותר שמכבדת את האחר במערכות החינוך, הפורמלית והבלתי-פורמלית.
אם היינו יכולים לקבוע הגדרה של מדינה יהודית ודמוקרטית המקובלת על הרוב המתון, אולי נוכל ליצור את הבסיס לגשר על הקיטוב בעם. לכן, חוקים מעין אלה לא רק שלא יעוררו אחדות בעם, אלא ירחיקו אנשים מהיהדות עוד יותר.
הרב שמואל סלוטקיהרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בפירוש שלו על סידור התפילה ב"עולת ראיה", כתב כי "השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דווקא על ידי הערך של ריבוי השלום... שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו... (ולכן) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
אם הכנסת הייתה מאמצת את התפיסה הזאת – הייתה לנו מדינה מאוחדת יותר.
- אלן פלד הוא יו"ר תנועת "יהדות בהסכמה" והרב שמואל סלוטקי הוא מנכ"ל התנועה. הרב סלוטקי הוא סגן-אלוף במילואים, ובין השאר עסק באיתור חללים בדרום בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר; שניים מבניו, נועם וישי סלוטקי, נפלו בקרבות באותו יום
