תושב ירושלים בן 36 נעצר אתמול (יום ד') בידי המשטרה, בעקבות מכתב שבו פנה לרב יצחק יוסף בבקשה שיכריז "דין רודף" על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ויתיר לו להרוג אותה. על פי החשד הוא כתב לרב הראשי לשעבר: "הערב-רב מחללים שם שמיים בפעילותם נגד עולם התורה, אני מוכן להרוג את היועמ"שית אם אקבל על כך הסכמה משלושה זקני הדור. בלי הסכמה לא אעשה זאת". מהו בעצם דין רודף בהלכה היהודית?
דין רודף הוא למעשה היתר הלכתי לפגוע ואף להרוג אדם שמסכן את חייו של אדם אחר. לפי ההלכה אפשר להרוג את הרודף אם זה מה שנדרש כדי להציל את הנרדף. הגמרא והמקורות ההלכתיים סייגו את ההיתר: במקרה שבו אפשר להציל את הנרדף "באחד מאיבריו" של הרודף, ולא על ידי הריגתו, אין היתר להרוג אותו אלא רק לפגוע בו כך שלא יסכן את האחר. הרמב"ם אף קבע כי במקרה כזה הריגת הרודף היא עבירה על איסור רוצח.
דין רודף נאמר גם על "הבא במחתרת" – גנב שמגיע בלילה בחשכה לחצרו של חברו או לביתו. אף שהוא בא כדי לגנוב ולא לרצוח, יש היתר להורגו, בגלל הסכנה מהאפשרות שהוא ינסה גם לפגוע באנשים במקרה שינסו לעצור אותו.
דין רודף הורחב גם למקרים של סכנת חיים מיידית שנגרמת בשוגג, לדוגמה במקרה שעובר ברחם אימו מסכן את חייה (בשל סיבוך בהיריון). אף שהעובר כמובן לא עושה מרצונו שום דבר רע – ניתן להפילו על פי חלק מהדעות בהלכה, מתוקף דין רודף, היות שהוא מסכן את חייה של האם.
כאשר יגאל עמיר תכנן את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הוא התרוצץ בין רבנים בניסיון לקבל היתר הלכתי למעשה. הטענה הרווחת כלפי רבני הימין בתקופה שקדמה לרצח היא שפוסקי הלכה בכירים השתמשו בביטויים כמו "רודף" ו"מוסר" (כינוי לאדם המלשין על חברו למלכות, וחל עליו דין רודף), ודנו בשאלה האם דינים אלה חלים על ראש הממשלה. גם אם זה נעשה באופן תיאורטי, רעיוני או הצהרתי בלבד, הדבר גרם לטשטוש ההבדלים בין התיאוריה למעשה, ובין הסברה לפסיקה.
רבנים שעמיר פגש הופתעו מהשאלה הישירה בנושא הרגיש, ואף שלא אמרו לו במפורש שיש לו היתר לרצוח את רבין, הם לא התערבו כדי לאסור עליו את ביצוע המעשה, ובסופו של דבר הוא הרגיש שהשיג את מבוקשו. "המבין יבין", נפרד אחד הרבנים מעמיר, אחרי כמה אמירות עמומות.
במפגש הבא עם חברו, דרור עדני, שלימים הורשע בקשירת קשר לרצח רבין, סיכם עמיר את המחקר ההלכתי שערך: "כל רב בדרכו אמר לי שזו מצווה להרוג אותו". גם כאשר מרגלית הר-שפי אמרה לו שרב מוכר אמר כי היא אינה צריכה להסגיר אותו לידי רשויות החוק, הסיק מכך עמיר כי הוא מתיר את הרצח – אף שהרב נימק זאת בכך שלדעתו אין סיכוי או איום ממשי שאדם יהודי יפגע ברבין, ולא חלילה התכוון להתיר את המעשה. הר-שפי עצמה הדגישה בפניו שאין היתר כזה בנוגע לרבין.
אתמול, כאשר הרב יצחק יוסף ראה את המכתב ששלח אליו בדואר לגבי היועמ"שית, הוא לא היסס ומיהר לעדכן בכך את מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן. השניים העבירו את המידע למפכ"ל המשטרה ולראש השב"כ, ובתוך שעות ספורות נעצר החשוד במעשה.
