כל נדרי - סיור אווירי בפולין, מעל בתי הכנסת שהיו ואינם. שירה: שי אברמסון
(צילם: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

כמעט 3.5 מיליון יהודים חיו בפולין לפני השואה, מהם שרדו רק כ-120-50 אלף איש. כ-90% מיהודי המדינה נרצחו בשואה, ועמם נמחקה היסטוריה בת אלף שנה בפה-לן-יה. כגודל האוכלוסייה – כך מספר בתי הכנסת שעמדו מאות שנים על אדמת פולין, אלפים רבים של בתי כנסת. היו אלה מרכזי החיים של הקהילות היהודיות בעיירות הקטנות ובריכוזים שבערים, והם שימשו לא רק כמרכז רוחני - אלא גם כבית לפעילות הקהילתית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כיום נותרו על תילם רק כמאה בתי כנסת ששרדו את השואה. אותם הבודדים מהווים עדות ניצחת לחיים עשירים בתרבות ויהדות בני מאות בשנים, שחסרונם מורגש גם היום. חלקם שוקמו למרות שהזמן עצר בהם מלכת ממש לפני 80 שנה.
המפורסמים שבהם הם בתי הכנסת נוז'יק שבוורשה או בית הכנסת הרמ"א שבקרקוב, אבל גם בכפרים הנידחים ובעיירות היהודיות הקטנות הם עומדים עדות לתופת שעברה יהדות פולין. חלקם שופץ על ידי המקומיים, והם עושים בהם שימוש אחר - בין אם במוזיאון קטן לזכר יהודי המקום, בין אם אולם לאירועים מקומיים, מסעדה ואפילו מוסך לאוטובוסים.
בפרויקט מרגש וארוך שנים, בסבלנות ובדייקנות, מתעד מאיר בולקה את בתי הכנסת הללו, הפזורים ברחבי פולין. לקראת יום הכיפורים מובא כאן לראשונה תיעוד אווירי של 12 מבתי הכנסת העתיקים ביותר, שנותרו כעדות אילמת לחיים שהיו ואינם, על רקע "כל נדרי" של החזן הצבאי הראשי, שי אברמסון.
"כבר כמה שנים שאני נוסע בכבישי פולין לצורך שימור אתרי מורשת יהודיים", מספר בולקה, יו"ר עמותת J-nerations "דור לדור", העוסקת בשימור זיכרון השואה בפולין. "תמיד אני חמוש במצלמה או ברחפן ומתעד את השרידים האחרונים לקהילות היהודיות המפוארות שהיו במדינה, כי מי יודע, אולי בפעם הבאה מישהו יחליט להרוס. אין בית כנסת שאני לא נכנס אליו בחיל וברעדה, למרות שבפינות השונות עדיין ניתן לשמוע את הוויכוחים הטיפוסיים של היהודים, ואפילו את רחשי הכנת הקידוש של שבת".

בית הכנסת בעיירה וודז'יסלב: עין נושאים לך לשמים

עם פרוץ השואה חיו בעיירה כ-2,400 יהודים, כשליש מסך תושביה. על פי מסמכים עתיקים שנמצאו באזור, יהודי וודז'יסלב (WODZISLAW) התיישבו בה כבר מהמאה ה-14, עסקו בסחר, בייצור קמח ובניהולה של העיר תחת השלטון המקומי.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת וודז'יסלו סלאסקי, פולין
בית הכנסת וודז'יסלו סלאסקי, פולין
בית הכנסת בוודז'יסלב: נותרה רק ה"עין" שהשקיפה על השמים
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
בולקה מספר כי כאשר התרבו היהודים בעיר, בית התפילה שהוקצה להם היה קטן מלהכיל את כמות המתפללים - 200 המשפחות שפקדו את בית הכנסת. המבנה היחידי שהיה פנוי לרכישה, היה בית הכנסייה המקומית שנרכשה בכסף מלא. פלישתם של השוודים לפולין, זירזה את תהליך פינוי מבנה הכנסייה, והוא הושב לבעליה בתמורה לבניית בית כנסת חדש ובית עלמין יהודי לצידו.
בית הכנסת נבנה על שתי קומות – עזרת הגברים בקרקע ועזרת הנשים בקומה שמעל. תקרתו הייתה בנויה מקורות עץ. מעל לארון הקודש ניתן לזהות פתח עגול שכל אחד מהמתפללים יכול היה לראות בלי בעיה. על פי המסופר, הפתח היה במרכזה של עין גדולה עם מגן דוד, שממנה נשקפו השמים כפתח לגן העדן.
כיום בית הכנסת עומד נטוש ומט ליפול, זאת כיוון שלא נרשם בפנקס האנדרטאות לשימור, לאחר שלא נמצא דורש שייקח על עצמו את שיקום המבנה.

בית הכנסת בשידלוב: היום מוזיאון ליהודי המקום

מדובר באחד מהעתיקים ביותר בפולין, והעתיק ביותר במחוז קיילצה. בית הכנסת נבנה בעיירה בשנת 1534, והוא בנוי כמבצר בסגנון הרנסנס המוקדם. קירותיו עוטרו בציורים בארוקיים. יהודים חיו במקום במשך 500 שנה, ועם פלישת הנאצים היוו רבע מהאוכלוסייה המקומית. לדברי בולקה, הגרמנים חיללו את קדושת בית הכנסת והפכו אותו למחסן נשק עבור הלוחמים הנאצים.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת שידלוב, פולין
בית הכנסת שידלוב, פולין
עיצוב רנסנסי מוקדם - וגדר שעשויה ממצבות יהודיות. בית הכנסת בשידלוב
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
לאחר המלחמה שימש זמן קצר כבית קולנוע, אך ננטש ועמד בשיממונו, כיעד לחסרי בית, עד ששופץ במימון העירייה המקומית והפך לבית תרבות. בשנים האחרונות חזרה העדנה לבית הכנסת, לאחר שהוקם בו מוזיאון להיסטוריה היהודית של שידלוב, ומוצגים בו פריטי יודאיקה שנמצאו באזור. לעיתים עורכת העיריה אירועים מקומיים, וזוגות צעירים מוצאים בו מקום להינשא.

פינצ'וב: בית הכנסת שתרם המלך קאזימיר הגדול

בית הכנסת של פינצ'וב היה מהחשובים והעתיקים בפולין, ממש כמו הקהילה העתיקה שחיה בעיר הקטנה מאז המאה ה-14 (ועל פי מסמכים רשמיים, מאז המאה ה-16 אז הוזכרו לראשונה), ומנתה לאורך ההיסטוריה כמה מחשובי הרבנים שידעה היהדות, ובהם רבי יהונתן אייבשיץ.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת בפינצ'וב, פולין
בית הכנסת בפינצ'וב, פולין
בית הכנסת בפינצ'וב. האגדה על המלך קאזימיר הגדול ואהובתו אסתר היהודייה קשורה לכאן
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
היהודים הגיעו לעיר ככל הנראה כבר במאה ה-14, ועל פי המסורת מסופר כי את המגרש לבניית בית הכנסת קיבלו מהמלך קאזימיר הגדול. לפי האגדה, אסתר, אהובתו היהודייה של המלך, תרמה לבית הכנסת את כיסא אליהו הנביא.
בנייתו בצורת מבצר מעידה כי יכול היה להכיל קבוצה גדולה של אנשים כהגנה מפני האויב. מבחוץ בית הכנסת נראה כמבנה אבן פשוט, אולם מי שייכנס פנימה יגלה מערכת חללים הכוללים את אולם התפילה הגדול, עזרת הנשים ועוד חדרים קטנים.
על פי הכיתוב על הקירות, ניתן לראות כי בחדרים הקטנים שהה בית הדין הרבני שפעל בעקבות חופש הדת שניתן ליהודים באותה העת. חצר בית הכנסת מוקפת בגדר מוזרה, הבנויה כולה משברי מצבות. המראה מצמרר קמעה, שכן ביהדות קיים הבדל מהותי בין קדושת בית הכנסת לקדושת בית העלמין. יחד עם זאת, מדובר בשברי מצבות שנמצאו בשנות ה-60 ברחבי העיר, לאחר שבית העלמין היהודי של פינצ'וב נהרס כליל.
הפולנים שעבדו בשיקום בית הכנסת, ראו לנכון להביא אליו את שרידי המצבות. בשיקום עסקו גם צאצאי יהודי פינצ'וב, ובולקה יודע לספר כי כיום הוא משמש כגלריה וכמוזיאון יהודי.
מרבית הקהילה שמנתה עד לפלישה הגרמנית כ-4,600 אנשים, נרצחה באכזריות ופינצ'וב הוכרזה כ"נקייה מיהודים". בימים כתיקונם, מהווה בית הכנסת של פינצ'וב מוקד עלייה לרגל של קבוצות מישראל ושל תיירים יהודים רבים.

באבוב: מהחסידים שנרצחו נותר בית כנסת

בית הכנסת של החסידות הנקראת על שם העיר בובובה, ולעיתים רחוקות הוא משמש קבוצות של תלמידים המבקרים בעיר. המקום שנוסד בשנת 1778 נמצא בבעלות הקהילה היהודית של קרקוב, וניתן לבקר בו בתיאום מראש.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת בובובה בפולין
בית הכנסת בובובה בפולין
ניתן לבקר במקום בתיאום מראש. בית הכנסת באבוב
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
חסידי באבוב עוד פוקדים את העיירה, כשהם עולים לקברי אבותיהם בבית העלמין ששוקם לאחר המלחמה על ידי פולנים, ואלה נעצרים בבית הכנסת לתפילה כדי להמשיך ולשמר את המסורת של בית הכנסת.
חסידות באבוב נכחדה כמעט כולה במלחמת העולם השנייה, אולם היא שוקמה מחדש בעזרת מספר מועט של חסידים ששרדו את השואה והיגרו לארצות הברית, שם מונה החסידות כמה אלפי משפחות הממשיכות את המסורת של חצרו של הרב שלמה הלברשטאם, מייסד החסידות. גם בישראל ישנו מרכז של החסידות.

שצ'בז'שין: הפרוכת העתיקה וארון הקודש עוד שם

אחד מבתי הכנסת המרהיבים שנשתמרו כיום הוא זה שבעיירה שצ'בז'שין. היה זה בית הכנסת היחיד, שהוקם בשנת 1600 – ועד לפרוץ השואה הוא הכיל בתוכו את 2,600 היהודים, שמנו כשלישי מאוכלוסייתה של העיירה השקטה.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת בעיר שצ'בז'שין בפולין
בית הכנסת בעיר שצ'בז'שין בפולין
לא נותר זכר ליהודים. בית הכנסת בעיר שצ'בז'שין
בית הכנסת עבר שיקום בשנות ה-60, ומאז הוא משמש כמרכז תרבות וכמוזיאון עירוני. יש בו מספר חללים ואולם תפילה גדול אחד, מה שמעיד כי ייתכן שנערכו בו מספר תפילות בו-זמנית כדי לתת מענה לקהילה הגדולה שבאה בשעריו.
מרבית הנוכחים במקום כיום הם עובדי המוזיאון, ולא נותר זכר לאלפי היהודים שהתפללו בו לאורך כמעט 400 שנה, לבד מארון הקודש והפרוכת העתיקה שמוצגות בו. מיקומו של המבנה - באזור הקניות המקומי של העיר - גורם לעתים לסקרנים מקומיים לבוא ולבקר, אולם הם מעטים מאוד.

חלם: בית הכנסת של החכמים הפך למסעדה

אחת הערים הידועות ביותר בפולין - גם בזכות אדמו"ריה, אך בעיקר בזכות חכמיה - היא חלם. שני בתי כנסת היו בחלם. אחד מהם הוא בניין מגורים גדול, שלא נותר בו כל זכר לבית הכנסת - ואילו השני הפך בשנים האחרונות למסעדת בשר.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת בובובה בפולין
בית הכנסת בובובה בפולין
חלם. למרות החובה לשמר את בית הכנסת, פועלת בו מסעדת בשר פרטית
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
בבית הכנסת הזה, שנבנה בשנת 1912 והכיל מאות מתושביה של חלם, פעל גם בית מדרש, חיידר ללימודי הקודש ושטיבעל פעיל. בשואה נהרס על ידי הנאצים, ולאחריה הוקם מחדש על ידי שורדי שואה. לדברי בולקה, החל משנת 1984 עבר גלגולים רבים, עד שנרכש בדרכים לא ברורות, למרות חובת המדינה לשמר אותו.
כ-15 אלף יהודים חיו בחלם לפני המלחמה, כמחצית מאוכלוסייתה של העיר, ומרביתם נספו בשואה. מאז שנת 1950 לא ידוע על יהודים החיים בחלם.

ויסלביצ'ה: הפולנים המקומיים שימרו ושיקמו

בוויסלוביץ (ויסלאביצה בשמה הפולני) שבמחוז חלם, חיה קהילה שוקקת במשך מאות בשנים, ופעלו בה מסגרות דתיות, חינוכיות וציוניות. מי שיבקר באזור, מומלץ לו שלא להחמיץ את בית הכנסת של הכפר, שהוקם בשנת 1890, ומהווה דוגמה ליחסים מצויינים בין ישראלים לפולנים, תודות לראש העיר ולמספר תושבים שלקחו על עצמם לשקם אותו - מהמסד ועד הטפחות.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת וויסלוויצה , פולין
בית הכנסת וויסלוויצה , פולין
הבימה ואורן הקודש עוד שם. בית הכנסת בוויסלוביץ
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
לאחר ששופץ בית הכנסת, החלו תושבי העיר להשתמש בו לצורך חתונות ואירועים פרטיים, אולם ביוזמתו של ראש העיר, הובאו אליו חפצי יודאיקה שהיו מאוחסנים אצל אנשים פרטיים - ובמקום הותקנה מזוזה בטקס מרשים, עם חזן ורב מקומי. הידיעה כי בית הכנסת מחזיר עטרה ליושנה, הביאה אליו קבוצות של ישראלים רבים - ולא מזמן פקדה את המקום גם קבוצת מדריכי פולין.
כ-900 יהודים חיו בכפר לפני השואה, כמחצית מתושביה של העיר. עם פלישת הנאצים בשנת 1939 הוקם בעיירה "גטו פתוח" שהתנהל כגטו לכל דבר, אך היה נפתח ונסגר בשעות מסוימות לצרכים מוגדרים. היהודים נלקחו לעבודות כפייה קשות ומשפילות, נכסיהם הוחרמו וכבר בשבועות הראשונים נספו כמאה תושבים.
בשנת 1941 כבר רוכזו היהודים בגטו סגור, וב-1942 גורשו למחנות עבודה והשמדה. במקביל נכרו שני בורות בעיירה, ששימשו כקבר אחים בכל פעם שהנאצים הוציאו להורג משפחה יהודית מקומית או יהודים בודדים. בשלהי המלחמה הוצעדו היהודים שנותרו בעיירה למחנות השמדה, ונרצחו על גדת הנהר בוג.
אלפי היהודים שחיו בעיירה נרצחו תוך זמן קצר, ובכך נגדעה שושלת המשפחות וזכר העיירה. רק בודדים שרדו. מאז ועד היום, לאורך השנים, ידועה ויסלוביץ כעיירה שנכחדה בתקופת השואה וכמעט שלא נותר ממנה זכר, מלבד בית הכנסת היחיד בעיירה. הנאצים השתמשו בו כמחסן מספוא לסוסים, אך כאמור הוא עבר שימור ומשמש כמעין מוזיאון, עם הבימה המקורית וארון הקודש.
לאחרונה עלה שמה לכותרות, בעקבות גילוי של קבר אחים בן 79 שנים, שלא היה ידוע על קיומו, בחצר אחורית של בית מקומי. במקום נמצאו שרידיהם של 60 יהודים שנרצחו בשואה - 20 מהם ילדים. שלוש משפחות שנכחדו לגמרי, זוהו ותוקם להם מצבה.

אופצ'נו: בית הכנסת הוא מוסך של אוטובוסים

כמו תמונת מראה עצובה לוויסלוביץ', עומד בית הכנסת של העיר אופצ'נו (אופוצ'נה ביידיש) עצוב ומוזנח, ללא זכר לזהות המקורית של המבנה. מסכת הגלגולים של בית הכנסת של אופצ'נו היא דוגמה אחת מני רבות ליחס הרשויות לבתי תפילה, ובמיוחד של יהודים.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת אופוצ'נו בפולין
בית הכנסת אופוצ'נו בפולין
מה נותר מהקהילה בת ה-700 שנים? בית הכנסת אופוצ'נו שהוסב למוסך
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
הקהילה היהודית של אופצ'נו הגיע למקום עם היווסדה של העיר, במאה ה-13. חברי הקהילה עתיקת היומין ושומרת המסורת נהרו לבית כנסת כולם, והקהילה שמרה על חיים שוקקים שנגדעו עם הפלישה הנאצית.
הנאצים הרסו את בית הכנסת, ולאחר המלחמה הוא הפך למחסן והוזנח, מה שאיפשר להקים בו אולם קולנוע מקומי. עם התפתחותה של העיר, בית הכנסת כבר לא היה בטבורה ובית הקולנוע נסגר והמבנה הוסב למפעל לחלונות. מסיבה לא ידועה, גם מפעל החלונות נטש, ובמקום שבו התפללו יהודים במשך מאות שנים, פועל מוסך של אוטובוסים.

בית הכנסת של שידלובייץ: בית מלאכה לייצור שלטים

שלושה בתי כנסת היו בשידלובייץ, עיירה יהודית, אולם רק אחד שרד את התופת. בית הכנסת הקטן של שידלובייץ נבנה למעשה לטובת היהודים שעבדו בתעשיית העורות באזור התעשייה בעיירה, ש-75% מתושביה, כ-7,200 איש, היו יהודים.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת שידלובייץ, פולין
בית הכנסת שידלובייץ, פולין
בפנים נותרו עיטורים עתיקים. בית הכנסת שידלובייץ
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
לשידלובייץ היסטוריה יהודית-חסידית ענפה. היהודים הראשונים התיישבו בה כבר לפני למעלה מ-400 שנה, ובין רבניה של העיר היה האדמו"ר בעל "הפנים מאירות", רבי מאיר אייזנשטט, שפעל במקביל לפעילות החסידית של האדמו"רים לבית פשיסחה.
בית הכנסת הקטן של שידלובייץ שרד את השואה מכיוון שהפך להיות למסעדה עבור אחד המפעלים בסביבה, ולאחריו שימש גם כבית קולנוע להקרנות פרטיות. בשנים האחרונות שימש המבנה כבית מלאכה לייצור שלטים. העובדים שם יודעים להצביע על העיטורים העתיקים המעטרים את קירות ותקרת בית בית הכנסת, ואין הם מסתירים כי המקום, למעשה, קדוש לעם היהודי.

בית הכנסת בקושיצה: כל זכר נמחק

בית הכנסת שהוקם בשנת 1935 היה סמל לדו-קיום בין יהודים לפולנים קתוליים. מסיבה לא ברורה, הם נהגו להשתמש במקווה הטהרה של בית הכנסת, מה שתרם לאווירה החיובית בין השכנים. האווירה הזו לא עזרה ל-900 היהודים בכפר, שהיוו מחצית מאוכלוסייתו ותרמו רבות לפיתוחו. עם הפלישה הנאצית הם ניצודו עד שחוסלו כמעט לחלוטין.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת בקושיצה
בית הכנסת בקושיצה
כל סימני בית הכנסת הוסרו לחלוטין. קושיצה
כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון וספרייה, לאחר שמשקיע רכש את המבנה ושיפץ אותו מהיסוד. כל סימני בית הכנסת, כמו הבימה וארון הקודש, הוסרו לחלוטין עד כי לא ניתן לזהות שמדובר בבית כנסת.

בית הכנסת של מודליבוז'יצה: בית תרבות מקומי

בית הכנסת של מודליבוז'יצה נבנה בשנת 1760, והיה למוקד המרכזי של הקהילה היהודית הקטנה שחיה במקום. בולקה יודע לספר כי במשך שנים הייתה מעוז של חסידי גור, שהיוו את רוב תושביה של העיירה הקטנטנה. כשהגיעו הגרמנים הם החריבו את המבנה כמעט עד היסוד.
11 צפייה בגלריה
בית הכנסת modliborzyce  בפולין
בית הכנסת modliborzyce  בפולין
מודליבוז'יצה: המקומיים שיקמו, אבל איש לא מתעניין
(צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)
בניין זה נשתמר על ידי העירייה המקומית, וזאת לאחר שלא נמצא מי שייקח את בית הכנסת על אחריותו כדי לשפצו. יוזמה של תושבי העיר הביאה להחלטה לשקם מחדש את בית הכנסת, כדי שלא יהווה מוקד משיכה לשיכורים ולהומלסים. המבנה שוקם במימון ממשלתי - וכיום הוא משמש כמרכז תרבות קהילתית עירונית, ולא מושך עניין רב.
בעבר היו נסיונות להקים בבית הכנסת תערוכה בנושא יהודי מודליבוז'יצה, אולם התוכנית לא צלחה בשל בעיות מימון.