האם בתי כנסת בקנדה רשאים לסרב לקבל חברים, או לבטל חברות של חברים קיימים, אם דעותיהם הפוליטיות בנוגע לישראל ולמלחמה בעזה אינן תואמות את עמדת הרוב בקהילה? באיזה שלב הביקורת על ישראל חוצה את הגבול והופכת לאיום על ביטחונם של חברי הקהילה היהודית? ומתי רשאים בתי משפט להתערב בענייניה הפנימיים של מסגרת דתית?
השאלות האלה עומדות במרכז פרשה שסוקרה בהרחבה באתר The Canadian Jewish News. החלטתה של קהילת "עץ חיים" (Etz Chayim) הקונסרבטיבית בוויניפג לבטל את חברותם של בני זוג בקהילה נהפכה למוקד של מאבק משפטי, לאחר שהשניים טענו כי הורחקו שלא כדין. עורכי הדין המייצגים את הצדדים השמיעו את טיעוניהם בדיון שהתקיים בבית המשפט של פרובינציית מניטובה (Court of King's Bench) ונקבע, באופן מקרי, לתאריך סמלי – 7 באוקטובר 2026.
אמת אביתר (Emet Eviatar) ודייוויד הולט (David Hoult) היו חברים פעילים בקהילת "עץ חיים" במשך שלושה עשורים. הם כיהנו בוועד הקהילה, התנדבו, הובילו תפילות וקראו בתורה בבית הכנסת. אבל בעקבות מתקפת הטרור שהוביל חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה ברצועת עזה שבאה בעקבותיה, נוצר קרע בין בני הזוג לקהילה – זאת על רקע התנגדותה הפומבית של אביתר למערכה הצבאית של ישראל, והסתייגותו של הולט מהחמרת אמצעי האבטחה בבית הכנסת.
במהלך המלחמה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, הקימה אביתר בוויניפג את הסניף המקומי של ארגון "עומדים ביחד" (Standing Together) – ארגון המבקר בחריפות את פעולות ישראל ברצועה. היא הופיעה מספר פעמים בתוכנית הבוקר המקומית של רשת CBC יחד עם ראמזי זייד, נשיא "האגודה הקנדית-פלסטינית של מניטובה", שאמר על מתקפת 7 באוקטובר: "כשדוחקים אנשים לפינה, למה אתם מצפים?" ושיתף ברשתות החברתיות תכנים המתייחסים ל"ציונים שטניים".
כמו בתי כנסת רבים לאחר אירועי 7 באוקטובר, ב"עץ חיים" רצו לתגבר את אמצעי האבטחה במקום – בין השאר, למגן את הדלתות ולחייב הרשמה מראש לתפילות בשבת. הסכסוך החריף בעקבות מכתב ששלח הולט להנהלת בית הכנסת, ובו תיאר כיצד תוקף חמוש יוכל, לדבריו, לחדור למקום למרות אמצעי האבטחה החדשים. תוכן המכתב עורר חשש בקרב הנהלת הקהילה, והיא פנתה למשטרת ויניפג והתייעצה עם גורמי אבטחה. בהמשך הגיעו שני שוטרים לביתו של הולט והודיעו לו כי נאסר עליו להיכנס לבית הכנסת. באותו יום הודיעה הנהלת הקהילה על ביטול חברותם של בני הזוג, ואסרה עליהם להשתתף בתפילות ובפעילויות המתקיימות במקום. יש לציין כי בית הכנסת הזהיר את בני הזוג מספר פעמים לפני הצעדים הללו.
מפגינים פרו-פלסטינים מול מפגינים פרו-ישראלים בקנדה, ארכיון
(צילום: REUTERS / Arlyn McAdorey)
במאמר שפרסם ב"וויניפג ג'ואיש פוסט" הסביר הולט את דעותיו על המלחמה בעזה והביע את הסתייגותו מההחלטה על תגבור האבטחה. בין השאר כתב: "אם הייתי יורה בבית הכנסת הזה, אמצעי האבטחה האלה לא היו עושים כלום, ולכן, למה אנחנו עושים את זה? זה לא נכון".
כעת נדרש בית המשפט הקנדי להכריע אם בית הכנסת הפר את חוקי התאגידים הפרובינציאליים, שנועדו בין השאר למנוע קיפוח, כאשר ביטל את חברותם של בני הזוג. בית הכנסת טוען כי מדובר באגודה וולונטרית, וכי צעדיו ננקטו במטרה להגן על ביטחון הקהילה. הוא מדגיש כי הוא מוסד דתי ולא חברה עסקית, וטוען שאין מקום להתערבות משפטית בהחלטות הנוגעות לענייניה הפנימיים של הקהילה.
לדברי נציגי בית הכנסת, עמדותיהם הפוליטיות של בני הזוג, התבטאויותיהם הפומביות וקשריהם עם מנהיגים פלסטינים אנטי-ישראליים בעיר גרמו לחברים אחרים בקהילה לחוש חוסר ביטחון, והתנהלותם אינה תואמת עוד את ייעודו וחזונו של בית הכנסת. השופט צפוי למסור את החלטתו בשבועות הקרובים.
