חלקו השני של מבצע "צור ישראל" הושלם הערב (יום ד') עם נחיתתם של כ-130 עולים חדשים מאתיופיה בטיסה מיוחדת של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. במהלך המבצע עלו כ-5,000 עולים מאתיופיה, מהם כ-70% צעירים מתחת לגיל 35.
המבצע שהחל בתקופתה של שרת העלייה והקליטה הקודמת, פנינה תמנו שטה, לא צפוי להמשיך בשלב זה לקבוצת ממתינים נוספת תחת פיקודו של השר אופיר סופר. מעבר לכך, החלטת הממשלה 713 לא יושמה במלואה מאחר שלא הוקם צוות בין-משרדי בין משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה שיבחן את הזכאות של יתר הממתינים וייתן לכל אחד מהם תשובות – אחת ולתמיד – אם יעלה לישראל או לא.
3 צפייה בגלריה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה. המטוס האחרון בינתיים
(צילום: גדעון אגזה)
כזכור, השלב הראשון של מבצע צור ישראל יצא לדרך בדצמבר 2020 בעקבות החלטת הממשלה שבמסגרתה עלו ארצה כ-2,000 עולים חדשים מאתיופיה. המבצע נועד לאפשר לממתינים בגונדר ובאדיס אבבה שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל לעלות ארצה ולהתאחד עם בני משפחותיהם. ביוני 2022 חודש המבצע בעקבות החלטת הממשלה לאפשר את עלייתם של 3,000 עולים נוספים מאתיופיה.
המשימה להכנת העולים לקראת העלייה לישראל והטסתם ארצה בעשרות טיסות מיוחדות שנחכרו במיוחד במהלך מבצע "צור ישראל" הוטלה על הסוכנות היהודית, שאחראית על יישום החלטת הממשלה בתיאום עם משרד העלייה והקליטה ובשיתוף עם משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ ומשרד הבריאות. היא בוצעה בסיוע הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, קרן היסוד, הקרן לידידות, השגרירות הנוצרית, ידידי ישראל מקוריאה וארגונים אוהבי ישראל מרחבי העולם, שתמכו במבצע הענק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
3 צפייה בגלריה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה. תהליך ארוך מאוד
(צילום: משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית)
העולים נקלטו ב-18 מרכזי קליטה ברחבי הארץ שמופעלים על ידי משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. במרכזים הללו הם יגורו במשך תקופת הקליטה הראשונית שלהם בישראל, ישתתפו בלימודי עברית ויזכו לתוכניות הכשרה והעשרה כדי להקל על השתלבותם בארץ. כדי לקלוט את אלפי העולים שהגיעו במבצע, אף נפתחו חמישה מרכזי קליטה חדשים.

הערכות: עוד 9,000 ממתינים

כעת, תחת שר העלייה והקליטה אופיר סופר, לא ברור אם תתקבל החלטת ממשלה חדשה להמשך העלייה מאתיופיה, לטובת הממתינים שבני משפחותיהם חיים בישראל והם נשארו מאחור. בדיון שנערך בחודש שעבר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עלה כי ישנן 4,226 פניות מאזרחי אתיופיה ברשות האוכלוסין שלא נבדקו ואותם אלפים ממתנים לאישור עלייה לישראל. נוסף על כך, בתקציב המדינה הנוכחי אין סעיף תקציבי להמשך העלאתם של הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. ברשות האוכלוסין וההגירה קיים דסק ייעודי שמטרתו לטפל בממתינים לעלייה באתיופיה, אך מתברר שעובדים בו רק חמישה אנשים וברגע שהמדינה מילאה את מכסת העולים שהממשלה קבעה נעצר תהליך הבדיקה. לפי הערכות השונות יש 9,000 אזרחים שנמצאים במחנות באתיופיה אשר ממתינים לעלות לישראל.
3 צפייה בגלריה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה
עולים מאתיופיה. הקהילה דורשים לסיים את הטיפול
(צילום: משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית)
סורפל עלמו, מנהל מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מסר: "שר העלייה והקליטה אופיר סופר חוקר את העלייה מאתיופיה יותר משבעה חודשים, מתי הוא מתכוון לסיים את החקירה? אנחנו במאבק קוראים לשר לסיים את החקירה וליישם את החלטת ממשלה מספר 716 שהתקבלה בשנת 2015 להבאת יהודי אתיופיה ארצה. החיים של הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תלויים בידו של השר העלייה וקליטה".
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אמר באותו דיון לפני חודש כי "העלאת יהודי אתיופיה נמשכת שנים רבות מדי. צריך לשים לדבר הזה סוף בתוך מסגרת ברורה של קריטריונים. יש קהילה שלמה שנקרעת לגזרים ולא מתאחדת. בתוך כל הבלגן של קבלת ההחלטות, הבירוקרטיה הישראלית לא מקלה על התהליך. לא סביר ששר העלייה והקליטה לא גיבש מדיניות ברורה לאחר חצי שנה מאז שהוא נכנס לתפקיד. הוועדה קוראת לממשלה לקבל החלטה נוספת וכוללת עם קריטריונים ברורים שיגרמו לעליית יהודי אתיופיה באופן מהיר ויעיל".
מטעם שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, נמסר כי "השר מקיים התייעצויות רבות כדי לגבש את המשך מדיניות העלייה מהמחנות לישראל".