אתמול (יום ה') התעוררה ירושלים לבשורה המרה על לכתו של רבי אורי לופוליאנסקי, מטובי בניו של עמנו. כשאני מבקש לשרטט קווים לדמותו של הרב אורי, אני מוצא את עצמי חוזר למילותיו של דוד המלך: "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים ס"ה, ב'). ישנם אנשים שהמילים רק מצמצמות את אורם. רבי אורי היה איש שמעשיו נשמעו מסוף העולם ועד סופו, אך אישיותו נותרה עטופה בדממה דקה, בעדינות, בענווה ובחיוך שלא מש משפתיו.
2 צפייה בגלריה
אורי לופוליאנסקי לצד הרב שמואל רבינוביץ בכותל המערבי
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)
אני נזכר בפעמים הרבות שבהן פגשתיו בכותל המערבי. גם כש"יד שרה" הייתה כבר אימפריית חסד ששמה נודע בעולם כולו, גם כשזכה לכהן כראש העיר הקדושה בעולם – תמיד בא אל הכותל כבן השב אל בית אביו. בהתרגשות של ילד, ביראת כבוד של חסיד. ובתפילתו – לא ביקש לעצמו דבר; תפילתו ובקשותיו תמיד היו על הכלל, על העני, על החולה, על ירושלים.
ראוי ביום זה להתעכב מעט על הפלא הגדול שנקרא "יד שרה". יוזמה שהחלה בדירת המגורים הצנועה של משפחת לופוליאנסקי הצעירה, מתוך רצון פשוט לסייע למי שהיו זקוקים למכשיר אינהלציה, והפכה לאימפריה של חסד שאי-אפשר לדמיין את מדינת ישראל בלעדיה.
"יד שרה" הפכה את החברה הישראלית כולה לקהילה של חסד. קהילה שבה איש אינו נשאר לבד בצרתו. קהילה שבה כאב האחר הוא כאבי שלי. "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה".
גם כשנבחר לראשות העיר ירושלים, המשיך רבי אורי ללכת על פי צו ליבו החם והרחב. הוא לא היה צריך לדבר על גשרים בין מגזרים – הוא עצמו היה הגשר. איש מעשה ואיש רוח, אהוב על הבריות ומקובל על כל חלקי העם.
השבת נקרא על ראשית דרכו של משה רבנו, גדול המנהיגים. דרך שמתחילה במילים הפשוטות והגדולות כל כך "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". כמה מאיתנו מצליחים לראות בסבלו של האחר? וכמה מאיתנו הופכים ראייה זו למעשה, ולמפעל חיים? רבי אורי היה מתלמידיו של משה רבנו. הוא יצא אל אחיו ואחיותיו, חש את כאבם ואת סבלם, וצמח להיות מנהיג היסטורי של חסד.
ירושלים איבדה את אחד מבוניה הגדולים. בניינו של אורי אינו עשוי רק מאבנים ופלדה, אלא מלבבות של מיליוני אנשים שנעזרו בו, ומיליוני אנשים שזכו לעזור בזכותו. כשאני מביט במשפחתו המפוארת, בילדיו הממשיכים לשאת את הלפיד באותה ענווה ובאותה מסירות, בעשרות אלפי המתנדבים שממשיכים את דרכו – אני מוצא נחמה. שרשרת הנתינה לא נפסקה, והיא רק הולכת ומתעצמת.
"על חומותייך ירושלים פקדתי שומרים", אמר הנביא. החומות שהקים רבי אורי לופוליאנסקי ז"ל, חומות של חסד ושל ערבות קהילתית, מגינות על ירושלים ועל עם ישראל כולו בכל יום ויום. תחסר לנו מאוד, רבי אורי היקר, אך מעשיך ימשיכו ללוות אותנו לעולם.
בבניין ירושלים ובנחמת ציון ננוחם.
הרב שמואל רבינוביץ הוא רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
