כ-2,500 נציגים יהודים מארה"ב וקנדה התכנסו בשבוע שעבר בוושינגטון לאספה הכללית (GA) של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. האירוע היה מפגן כוח של הקהילה היהודית בצפון אמריקה, גם על רקע עליית האנטישמיות והשפל במעמדה של ישראל בארה"ב. הכינוס נערך שבוע אחרי בחירות האמצע בארה"ב, כאשר הבחירות והשפעתן על היחסים עם ישראל היו נושא מרכזי בשיחות.
אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות, תיאר את תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית כמורכבות. מצד אחד, "חברים מצוינים של היהודים" ניצחו. הוא הזכיר את מנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס ואת הסנאטור צ'אק שומר, שניהם מברוקלין, ואת חברת הקונגרס דבי וסרמן שולץ. "יש לנו אמון מלא וביטחון בהם", הוא אמר בריאיון ל-ynet.
מצד שני, הוא הצביע על גל של מועמדים דמוקרטים שמעוררים בו דאגה, ובראשם עבדול אל-סייד, שזכה בפריימריז הדמוקרטים. "מאוד מטריד", אמר פינגרהאט. הוא הוסיף שהעובדה שמנהיגי המפלגה חיבקו אותו, "במקום להגיד שזה גשר אחד יותר מדי", מדאיגה אותו. הוא ציין את זכייתו של עבדול אל-סייד וגם את בחירתם של ראשי ערים אנטי ישראלים ובראשם ממדאני בניו יורק, ניתיה ראמאן בלוס אנג'לס, ג'ניס לואיס ג'ורג' בוושינגטון וקייטי וילסון בסיאטל.
לדברי פינגרהאט, ישראל הייתה גורם מרכזי בפריימריז, אבל פחות בבחירות הכלליות, שהושפעו בעיקר מהכעס על הנשיא טראמפ. פינגרהאט דחה את דבריו של סגן הנשיא ג'יי די ואנס שלפיהם הבחירות היו על ישראל: "זה לא נכון בכלל. זה היה על הרבה דברים, לא על ישראל".
הוא הזהיר מסימנים בשני הצדדים: "יש כבר קבוצה אצל הדמוקרטים שעושה את ישראל לשעיר לעזאזל, ואנחנו מקווים שזה לא יהפוך למדיניות המפלגה". מה שלא חשבנו, הוסיף, הוא שזה יקרה גם אצל הרפובליקנים. "ידענו על טאקר קרלסון, אבל הוא לא השפיע על המפלגה. ואנס כן משפיע. אם שתי המפלגות מסכימות שישראל אשמה, זה מקור לדאגה. השאלה איפה תהיה האנרגיה במפלגה. האם הטרנד יילך לשמאל או שיש מספיק מתונים. אנו מודעים לשני הצדדים. אנו צריכים להיות מעורבים כדי לתמוך בחברים שלנו ולצמצם את ההשפעה של אלה שהם אנטי ישראלים".
פינגרהאט דוחה את דבריו על ישראל. סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
על השאלה אם ישראל הפכה ל"מותג רעיל" ענה כי תפיסת ההנהגה משפיעה על תפיסת המדינה, וכי אפשר להיות ביקורתי כלפי ישראל. לדבריו, חלק מהבעיה הוא מדיניות ישראל וחלק הוא רשתות חברתיות ובוטים. "לא מצאנו דרך להילחם באלגוריתם", הוא הודה.
על הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, אמר פינגרהאט שהוא מבין את עמדת ראש הממשלה נתניהו ואת עמדת טראמפ ביחס להפסקת הסיוע. לדבריו, ההפסקה לא תרגיע את המתנגדים לתמיכה החומרית בישראל. "הם לא יפסיקו, והקרב הפוליטי יעבור למכירות נשק מארה"ב", הוא אמר. פינגרהאט הביע חשש מלחצים למנוע מישראל לרכוש נשק אמריקני גם לאחר סיום הסיוע.
אריק פינגרהאט אמר עוד שהעלייה באנטישמיות בצפון אמריקה היא אמיתית ומדאיגה. "אנשים רוצים להיות מעורבים בחיים יהודים. צריכים להרחיב עבורם את ההזדמנויות. צריכים עוד מחנות קיץ יהודיים, עוד טיולים לישראל, לשלוח עוד מתנדבים לישראל. היה דור של צעירים שבאו לישראל והפסיקו לבוא בגלל הקורונה והביטחון. אנחנו חושבים איך להביא אותם. יש לנו שותפות גדולה עם תגלית. אנו משקיעים המון בהרחבת הזדמנויות לחינוך יהודי. לעודד יותר יהודים ללכת לבתי ספר יהודים. זאת עדיפות גדולה. הכפלנו את מספר הילדים שהולכים למחנות קיץ יהודים".
מתקרבים לישראל
בהתייחסה למחקר דו-לאומי חדש של הפדרציות אמרה בקי כספי, מנכ"לית משרד הפדרציות בישראל, כי המחקר סותר את הכותרות על "התרחקות" בין יהדות ארה"ב לישראל. לפי המחקר, 62% מיהודי ארה"ב רואים כיום בישראלים "משפחה מורחבת" או חלק מהקהילה שלהם, לעומת 46% ב-2021.
מימי קרביץ, סמנכ"לית אימפקט וצמיחה, הסבירה כי הקשר הרגשי חזק במיוחד בקרב מי שיש להם קשר חזק עם ישראל. לדבריה, חלק מחיזוק הקשר נובע מהכאב המשותף מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ומהעלייה באנטישמיות בעולם. "בתוך משפחה אפשר שתהיה מחלוקת ומתח", היא אמרה. "אפשר להיות קשור עמוקות ולהחזיק בדעות ביקורתיות".
מצעד התמיכה השנתי בישראל, בשדרה החמישי בניו יורק
(צילום: Amnon Shemi)
היא הוסיפה כי יהודי ארה"ב נוטים פוליטית שמאלה, אבל בשאלת השליטה ביהודה ושומרון עמדתם של יהודים שמאלנים זהה לזו של ישראלים שמאלנים. ההבדל הוא נקודת המוצא הפוליטית: המרכז בישראל נוטה ימינה, והמרכז בארה"ב נוטה שמאלה.
על פי המחקר, 7% מיהודי ארה"ב מגדירים עצמם אנטי-ציונים, ו-36% רואים בעצמם ציונים ומרגישים בטוחים לעמוד מאחורי ישראל. את רוב הקהילה, שתומך בישראל, מאפיין דווקא חשש לדבר בגלוי. לדברי קרביץ, הסיבות הן פחד מאנטישמיות ומהאשמה בתמיכה בעמדת ממשלת ישראל. "אנחנו חושבים איך לתת להם ביטחון לדבר", היא אמרה.
כספי הדגישה כי הארגון אינו עוסק בהסברה. "אנחנו לא רוצים להגיד לאנשים מה לחשוב, אלא לתת כלים לחשוב בצורה ביקורתית ולגבש עמדה מלומדת", היא אמרה. לדבריה, הארגון מאפשר היום שיח ביקורתי בתוך הקהילה: "אנשים אוהבים את ישראל ויש להם חלומות ותקוות לגביה, ולכן הם חווים את מה שקורה בכאב. צריך לאפשר להם לדבר, בכבוד ובצורה בונה".
כספי ציינה כי הקרבה לישראל מלווה בעלייה במעורבות בחיי הקהילה. מיד אחרי 7 באוקטובר דיווחו כ-50% מיהודי צפון אמריקה על מעורבות גבוהה יותר, ושלוש שנים אחר כך עדיין כשליש מהם מעורבים יותר. הם מבלים יותר עם יהודים, למשל בארוחות שבת, לומדים על ישראל ועל הזהות היהודית וההיסטוריה היהודית, ומגיעים לבתי כנסת ולמרכזים קהילתיים (JCC). לדבריה, גם החשש מאנטישמיות ותקריות בבתי ספר הפכו את בית הספר היהודי לעדיפות גבוהה יותר אצל הורים.
35 מיליון דולר למאבק באנטישמיות
הכינוס שימש גם הזדמנות להצגת Frontline, יוזמה חדשה בהיקף 35 מיליון דולר. מענקים יינתנו ל-120 פדרציות מקומיות כדי שיגייסו 100 אנשי מקצוע - למיזמים מיוחדים למאבק באנטישמיות. המיזמים יעבדו מול רשויות מקומיות ומדינתיות, מערכת החינוך והאקדמיה וקהילות דתיות אחרות. 36 אנשי מקצוע כבר גויסו. המענקים יממנו את המשרות לשנתיים, ולאחר מכן הפדרציות ימשיכו להעסיקם.
הפגנת תמיכה בישראל ונגד אנטישמיות בחודש יולי
(צילום: Ryan Murphy/AP)
שירה הוט, סגנית נשיא בכירה, אמרה כי הפדרציות השקיעו יותר ממיליארד דולר בביטחון פיזי של מוסדות הקהילה, מאבטחים, מצלמות ושדרוג מבנים. לדבריה, זו רק כנף אחת של "מטוס". הכנף השנייה היא קשרי קהילה: מערכות יחסים עם ראשי ערים, מנהלי בתי ספר, מנהיגים קתולים, אוונגליסטים ומוסלמים ועם מחוקקים. המטרה, לדבריה, למנוע נורמליזציה של האנטישמיות, ולעבוד "לפני שהרטוריקה מתפרצת".
לורן שטיינברג, סגנית נשיא למעורבות אזרחית, הוסיפה: "זה לא בא בוואקום. זה נבנה במשך שנים, ובגלל שלא התפרץ, לא טופל".
שטיינברג הצביעה על בתי הספר הציבוריים כזירה מרכזית והציגה נתונים, שנאספו על ידי ארגונים בשטח. על פי אחד מהם, אירועי אנטישמיות בבתי ספר ציבוריים זינקו ב-400% מאז 2023. סקר של בני ברית מצא ש-71% מהתלמידים היהודים חוו אנטישמיות בבתי ספר ציבוריים. לדבריה, הארגון פועל גם בחקיקה: בקליפורניה עבר חוק בנושא, ובמדינות נוספות מקודמות יוזמות דומות.
שיקום ישראל
לצד השיח הפוליטי, הציגו הפדרציות את פעילותן בישראל. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ושנה אחרי סגירת קרן החירום (908 מיליון דולר), גייסו והשקיעו הפדרציות 283 מיליון דולר בתוכנית Rebuild Israel. בין היתר הוענקו הלוואות בהיקף 242 מיליון דולר ל-4,132 עסקים קטנים, ו-176 מיליון דולר ל-13,773 משרתי מילואים.
"מחויבותנו לישראל לא הסתיימה עם חלוף מצב החירום המיידי", הוסיפה בקי כספי. "שיקום פירושו הרבה יותר מהשבת מה שאבד לקדמותו. פירושו לסייע למשפחות להשיב לעצמן את היציבות, לחזק את הכלכלות המקומיות ולהבטיח שלקהילות יהיו המשאבים הדרושים להן כדי לשגשג במשך דורות. באמצעות השקעות אלה, הפדרציות היהודיות מסייעות בבניית ישראל חסונה יותר".
החינוך ושיקום הקהילות נותרים מרכיבים מרכזיים במאמץ השיקום. באמצעות יוזמת "הביתה", הפדרציות היהודיות תומכות ב־40,000 תלמידים ב־14 רשויות מקומיות, גייסו 800 אנשי חינוך, תמכו ביותר מ־100 תוכניות והשיקו למעלה מ־90 יוזמות חינוכיות. עבור משפחות בקהילות הסמוכות לקווי העימות, החינוך מדורג במקום השני, אחרי הביטחון בלבד, בין הסיבות להישארותן בקהילותיהן.
הפדרציות היהודיות גייסו יותר מ-30 אלף מתנדבים במסגרת Volunteer in Israel, יוזמה משותפת עם תגלית. יחד תרמו המתנדבים יותר מ-150 אלף ימי התנדבות, בעיקר לטובת קהילות בעוטף עזה ולאורך גבולה הצפוני של ישראל. באמצעות תוכניות Partnership2Gether ו־Communities2Gether, תמכו הפדרציות היהודיות ב-194 תוכניות בנגב המערבי, וחיזקו את הקשרים בין קהילות בישראל לבין הקהילות השותפות שלהן בצפון אמריקה. מאז פרוץ המלחמה, תרמו גם הפדרציות הבודדות כמעט 100 מיליון דולר ישירות לקהילות השותפות.
"יש לנו אחריות בין-דורית להתייצב למען הקהילות ולמען כל ילדינו ומבוגרינו, המקיימים קשרים עמוקים ומתמשכים עם מדינת ישראל האהובה", אמר גארי טורגו, יו"ר חבר הנאמנים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. "עלינו לעמוד לצד אחינו ואחיותינו בישראל לאורך תהליך ההתאוששות הארוך והקשה, באמצעות תוכנית Rebuild Israel, בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים עצומים מבית ומחוץ".
