מחלונות הקומה ה-27 בבניין משרדים בקצה בני ברק אפשר לראות את כל העיר. חדר הישיבות מאובזר היטב, גם עמדת הקפה וכמובן עמדות העבודה, ובהן זוגות ידיים מקלידות במרץ – כל אלה נראים כמו כל חברת הייטק מצליחה במיקום יוקרתי, אך בחברת קמא-טק החרדית הסטארטאפ המצליח הוא לא אפליקציה או תוכנה חדשנית, גם לא מוצר שכובש את מדפי החנויות – אלא החרדים ובעיקר החרדיות שממלאים את חדרי החברה, בדרך להשתלב בחברות הגדולות במשק.
7,000 נשים חרדיות יצאו בעשור האחרון מהמשרדים הללו להשתלבות בעולם ההייטק הישראלי. המצטיינות שבהן, כ-2,000 נשים, עובדות בחברות ההייטק המובילות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ועוד.
"חשבתי שאהיה מורה או גננת", מספרת צעירה חרדית כבת 20 שאנחנו פוגשים במסדרונות החברה, "אבל נפתח לי העולם הזה והבנתי שאני יכולה לעשות משהו משמעותי ולהתפרנס במשכורות שלא היו בעבר אצל נשים חרדיות, והנה אני כאן בדרך להשתלב בחברה גדולה". היא מספרת בגאווה שבימים האחרונים קיבלה את הידיעה על שיבוצה באחת החברות הגדולות.
כמוה עוד 20 בנות יושבות בהרצאות המכינות אותן לעבודה "בעולם הגדול". להצטלם הן לא מוכנות, חלקן כבר נשואות, אחת מהן מגיעה עם תינוק בן כחודשיים בלבד שאותו היא מחזיקה בהרצאה. כבר אחרי ההכשרה המקצועית הן לומדות איך להתנהל כנשים חרדיות לכל דבר בסביבת עבודה שרחוקה מכל מה שהן מכירות.
"אני התלבטתי ממש ושאלתי רב", משתפת צעירה שתחל בימים הקרובים עבודה בתפקיד נחשק בעולמות ההייטק, "הוא המליץ לי ללכת למסלול של המחשבים, גם מצד הפרנסה וגם כדי שיהיה לי מעניין".
"אם בא בחור לשבת לידך רק כדי לקשקש, את לא אומרת 'לא מתאים לי שתשב פה', אלא 'לא נוח לי'. זה מתקבל יפה יותר", מסבירה יעל, מהחלוצות בשילוב נשים חרדיות בהייטק, אשת רב בכיר בישיבות נחשבות שנכנסה לעולם הזה כבר לפני 16 שנה. "אם מציעים לך לשבת עם כולם בארוחת הצהריים את יכולה לעמוד על שלך, אבל בצורה מנומסת, והכי חשוב – את 100% מקצועית, את עובדת הכי טוב שיש, גם אם בצד החברתי הגדרים שלך שונים".
"אני עובדת בהייטק 16 שנה", אומרת יעל, המדריכה את הבנות, "התחלתי כמו שהיה מקובל בעבר עם נשים חרדיות שלמדו מחשבים, כשחברת כוח אדם הייתה משבצת אותך לעבודה ברשות מקומית עם 5,000 שקל בחודש. היום בזכות הקורסים האלה אנחנו במהפכה. עברתי מאז חברות, והתחום הזה התפתח מאוד אצל נשים חרדיות. היום גם מי שלא מצטיינת תביא הביתה 15 אלף או 20 אלף בחודש ולא תעבוד במשכורות של ניצול. זה משמעותי מאוד".
היא מוסיפה ואומרת: "אני אמא לשמונה ילדים, בעלי מלמד בישיבה, ועבדתי הרבה עם נשים חילוניות שהיו רחוקות מהעולם שלי. תמיד אמרתי – אני אישה עסוקה כמוך, רק עם עוד 3–4 ילדים. נכון שלפעמים אישה חרדית צריכה לעבוד במשרה מסוימת ולא במה שהיא חלמה, אבל אני לא קוראת לזה ויתור, אלא בחירה. אנחנו עושות את הבחירות שלנו בחיים".
"לא מכוונים למי שלומד תורה"
מי שעומד מאחורי המהפכה השקטה הזאת הוא מוישי פרידמן, האבא של ההייטק החרדי, מנכ"ל ומייסד שותף של ארגון קמא-טק – מיזם המשלב חרדים בהייטק. פרידמן, בן 47 ואב ל-6, הוא חרדי מן המניין שגדל בעומק המגזר, כצאצא של הרב יוסף חיים זוננפלד, מראשי העדה העדית בירושלים. הוא למד בישיבה נחשבת ואחריה בכולל חזון איש בבני ברק.
"בערך בגיל 30 חשבתי להמציא סטארטאפ", הוא מספר. "לא היה לי שום ידע ביזמות, לא למדתי את זה, כל חיי הייתי בישיבות. אבל למדתי מהאינטרנט, הלכתי להרצאות וכדי לפתח את המוצר שחשבתי אליו הלכתי לכנסים של הייטק בתל אביב, כדי לנסות לעניין בזה את הבכירים בתחום. באחד הכנסים פגשתי את היזם והמשקיע שנחשב לאחד מאבות ההייטק הישראלי – ד"ר יוסי ורדי. בהתחלה הוא לא הבין מה אני עושה שם. אמרתי לו: 'תראה, אתם כל הזמן מתלוננים שחרדים לא עובדים, לא נכנסים לכלכלה, ואז כשבא חרדי לאירוע של ההייטק אתה מנסה להבין מה הוא קשור?'
"הוא הסכים וביקש לשמוע מה המוצר שאני מציע. אחרי ששמע הוא אמר שהסטארטאפ שלי לא ממש מעניין – אבל אני דווקא כן, והמשימה שלי היא להיות גשר בין החרדים להייטק. הוא נימק שהתנופה הגדולה של ההייטק הייתה בעלייה מרוסיה שהביאה המוני עולים, ומתוכם 50 אלף נכנסו להייטק הישראלי והרימו אותו, והעלייה הגדולה הבאה להייטק לא תהיה ממדינה אחרת אלא מהחברה החרדית, כשמיטב המוחות ממנה יגיעו לתחום".
חשוב לו להבהיר: "כמובן אנחנו לא מכוונים בשום אופן למי שלומד תורה, זה העיקר והם מחזיקי העולם, אבל למי שמחפש משהו אחר אנחנו פותחים פתח – בעיקר הנשים החרדיות. אשת אברך לא חייבת לעבוד במשפחתון או בגן. אם יש לה את הכישורים לכך, היא יכולה להרוויח גם משכורת התחלתית של 25 אלף שקל בחודש. זו מהפכה שמחזקת את הכלכלה הישראלית ואת המגזר החרדי. נשים חרדיות שמביאות משכורת מכובדת הביתה הולכות בגאווה ובגב זקוף, והן מפרנסות את המשפחה בכבוד".
המכשולים בפני צעירות חרדיות בכניסתן להייטק באו משני הכיוונים. "לקחת בחורה מוכשרת ככל שתהיה למקום שהיא לא מכירה את השפה בו, כשהיא רחוקה מהתרבות, אחרי שגדלה כל החיים בחברה שמורה – זה לא יכול לקרות ככה פתאום", הוא מבהיר. "גם החברות לא באמת חשבו על זה. חרדיות לא לומדות תואר באוניברסיטה, בטח לא באות מ-8200 או מהטכניון. המסלול החרדי הקלאסי הוא סמינר שבו לומדים לימודי קודש ולימודים מקבילים לבגרות, מכון סאלד, אחרי זה הן ממשיכות לכיתה י"ג וי"ד, ושם הן עושות תעודת מקצוע, לא תואר. יש להן לרוב מסלולים של הוראה, הנהלת חשבונות ומחשבים".
הוא ממשיך ומסביר: "בחורה שיוצאת עם תעודת הנדסאי לא תעמוד בכלל כמועמדת ראויה בין כל בוגרי התארים המתקדמים, אז החלטנו לעשות מסלול חלופי. הרבנים לא יסכימו על תואר, אז הלכנו על תעודת הנדסאי פרימיום. הכנסנו לתלמידות עוד 700 שעות לימוד וזה משדרג להן את ההכשרה. פעם בשנה יש מבחן ענק שמגיעות אליו תלמידות מכל הסמינרים – סמינר גור, הסמינר החדש, בנות שמדברות יידיש, ממש אלפים מכל הארץ. הן נבחנות על הקורס שלמדו, ועם הציונים האלה אנחנו יודעים מי הגאוניות".
יושבות בנפרד בארוחת הצהריים
השבוע נחשף נתון של הכנסת שלפיו רק 2.4% מעובדי החברות הממשלתיות הם חרדים - נתון רחוק במידה ניכרת מחלקו היחסי של הציבור החרדי באוכלוסייה, העומד היום סביב 12.3% עד 13.6%. את מה שהממשלה לא מצליחה, מנסה פרידמן לעשות בהייטק.
"בתחום הזה נשים חרדיות מתקרבות ל-5% מהשכבה הצעירה של הענף, בהתאם לחלקן באוכלוסייה, בגלל התנאים שיצרנו. הן יושבות בחברות הגדולות", הוא אומר. "היינו צריכים גם להסביר לחברות האלה בהמון פגישות שאלה בנות חכמות שלא נופלות מאף אחד שהגיע מהטכניון או ממקום אחר, וגם שהן צריכות את התנאים שלהן. רוב החברות בסוף מבינות את זה. יש לך אגף שבו הן יושבות ביחד בקבוצה, שם יש להן את החברות שלהן. הן לא ישבו בארוחת צהריים עם כולן ולא יהיו חלק בימי כיף, וזה ברור, אבל הן מספקות לחברה את התועלת והרווח לא פחות מכל עובד אחר".
איך זה התקבל בחברה החרדית?
"המודל שלנו היה לשבת מצד אחד עם מנהלי החברות ומהצד השני עם הרבנים הכי בכירים. יצרנו סוג של רמזור – מה ייתקל באור אדום מצד הרבנים ומצד החברות, מה יקבל אור ירוק, ומה יהיה באמצע, לא מושלם אבל אפשר לחיות איתו. לא היה מצב שבו לאישה לא יהיה בכלל מעסיק גבר או ראש צוות גבר, אבל היא יודעת שהיא לא יושבת איתו בחדר כל היום. הבנו שזה תחום שאפשר ללכת בתוכו. אחד האתגרים המרכזיים היה להכניס אינטרנט מסונן למחשבים של הנשים החרדיות. חברות הייטק לא שמחות להכניס למחשב כלי סינון מחברה אחרת, אז מצאנו פתרונות. עדיין יש חברות שלא מסכימות, מעטות, ואיתן אנחנו עוד לא בשיתוף פעולה, אבל ברוב החברות הגדולות וגם הקטנות זה עובר".
תלמידות הסמינר שהגיעו לכאן בהתרגשות לקראת העבודה הבאה שהן יחלו נראות נרגשות. "זה ישפיע על השידוך, על הכלכלה ועל הפרנסה שלהן, אבל זה ברמה האישית – הן גם חלק ממהפכה", מסכם פרידמן. "האוניברסיטאות והמכללות בישראל מוציאות להייטק כיום כ-7,000 בוגרי מדעי המחשב והנדסות בשנה, בעוד המגזר החרדי מוציא כ-2,000 בוגרות ובוגרים בשנה. המהפכה מתרחשת במלוא הקצב".
