במקום להקיא אכלתי גלידה
ביום שני באחת-עשרה בלילה, מצאתי את עצמי בחנות נוחות בתחנת דלק, מתלבטת בין טעמים שונים של גלידה ולבסוף לוקחת את כולם. בתמונה הבאה אני מבתרת את תכולת הקופסאות הקפואות וטורפת גלידה בלי הכרה.
לאירוע בליסת הגלידה קדמה צפייה בדוקו המטלטל (ומטלטל זה תיאור עדין, שנבחר כיוון שלא מצאתי מילה מדויקת) "טקס זיכרון" (כאן 11, "זמן אמת"). בסרט הובאו עדויות קוהרנטיות של נשים שגדלו באותה סביבה ומתייחסות לאותם מקומות ואותם טקסים סדיסטיים חסרי חמלה (על פי דברי היוצרת, חלק משמות הפוגעים חוזרים בעדויות).
3 צפייה בגלריה
יש טקסטים שאין עליהם סליחה ומחילה אלא רק גועל
(צילום אילוסטרציה: Pavel Vozmischev / Shutterstock)
ריח של נגרייה נמהל בריחות חורשה ואדמה טרייה, ריחות שבאופן רגיל הם נעימים, אלא שעכשיו, משנשמעו העדויות על המעשים הרעים האלה, הם מילאו את ביתי מועקה בלתי נסבלת. במקום לבכות ולהקיא, טרפתי גלידה.
אוהבת באופן ביקורתי
האהבה שלי לגמרא היא עזה וביקורתית, ובמונח "ביקורת" אני לא מתכוונת לחוסר שביעות רצון, קיטורים או התקפות (למרות שגם אלה קיימים ביחסים שלנו), אלא לזכות ולחובה לשאול על המוטיבציות של היוצרים ועל יחסי הכוח והשליטה שהטקסט מבנה, ביודעין ובלא יודעין. אני מתאמצת לחתור תחת הטענות הגלויות של הטקסטים כדי לגלות את הערכים שהם מתאמצים להסתיר.
החומה האחרונה שלי נשברת
אתן מכירות אותי ויודעות שאני מביאה לטור הזה גם סוגיות שקיבה מודרנית ופוסט-מודרנית מתקשה לעכל. אני נותנת אמון בתלמוד ובנו, הקהילה הלומדת, ויודעת שנצליח להכיל קונפליקטים ולצמוח מהם.
אלא שגם לי יש גבולות, ויש טקסטים שלא הצלחתי להביא עד היום. טקסטים שאין עליהם סליחה ומחילה אלא רק גועל. אני לא יודעת אם ההסתרה שנקטתי עד כה ביקשה להגן עליי, על הגמרא או עליכן. עד לאירוע הגלידה ביום ראשון לא הייתי מודעת אליה.
לאחר שצפיתי ב"טקס זיכרון" הבנתי שהסינון האינטואיטיבי שלי הוא חלק ממנגנון השתקה. הטקסטים שהגעילו אותי, ברמה שלא אִפשרה לי להציג אותם בציבור, מספרים את סיפור הסטייה המינית הקהילתית; סיפור השזירה בין סדיזם מיני חסר גבולות, סוגיות דתיות וכוח מנהיגותי.
בין בליסה לבחילה, הבנתי שהאחריות שלי, כפמיניסטית ואקטיביסטית שמכירה את התלמוד, היא לומר לנפגעות, לנפגעים ולקהילה: זה לא אירוע חדש בתולדותינו וגם בסוגיה הזו יש ללמוד היסטוריה כדי לשנות את המציאות. השפלה היא מנגנון שליטה עתיק ופופולרי, ובמקום שבו התנהגות מינית נחשבת למעשה בזוי, ההשפלה תיעשה גם דרך ביצוע כפוי של פרקטיקות השוזרות דת ומיניות.
3 צפייה בגלריה
אגדה מטלטלת בין למדנות, קהילתיות ופגיעה מינית
(צילום אילוסטרציה: PeopleImages / Shutterstock)
בשורות הבאות אביא אגדה תלמודית, שאין לי חשק לחשוף ובוודאי אין לי חשק לדון בה, אבל אין לי זכות להמשיך ולהחביא אותה. בסיום הדברים אנסה ללמוד מתוך ההיסטוריה ואציג נורות האזהרה לזיהוי פגיעות מיניות טקסיות. תחזיקו ידיים, אנחנו יוצאות למסע בביבים.
המבואות המטונפים שלנו
אגדה תלמודית תמיד נטועה בהלכה, לכן נפתח בהלכת המוצא (משנה, מסכת נידה, ה, ח):
איזהו סימניה (סימני נַעֲרוּת)? רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט תחת הדד. רבי עקיבא אומר: משיטו הדדים. בן עזאי אומר: משישחיר הפיטומת. רבי יוסי אומר: כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור.
המשנה כאילו עסוקה בעניין הלכתי-טכני, בשאלה מתי ילדה הופכת לנערה ומתקרבת לגיל שבו לא תהיה לאביה שליטה כלכלית עליה. אלא שבמקום להגדיר גיל נַעֲרוּת ולעזוב אותנו לנפשנו, החכמים בוחרים בהגדרה אישית, בהתאם להתפתחות הגופנית-מינית. גם הגדרה אינדיבידואלית אפשר היה להציע בעזרת התייחסות לגובה או לגדילת כפות הרגליים, למשל, אלא שהחכמים בחרו להגדיר את התפתחות הנערה באמצעות התבוננות באיברים המוצנעים בגופה, בשדיים (דדים). ההגדרה של רבי יוסי, "כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור", מעצימה את הזוועה, שכן הוא מוסיף למציצנות ההלכתית מגע. ההתנסחות של רבי יוסי, "כדי שיהא נותן ידו", מלמדת שמי שמקיים את הבחינה הגופנית הוא הגבר ולא הנערה.
כשאת נזכרת שאין צורך לבחון שדיים של נערה כדי לגלות שהיא מתבגרת, כשאת מסכימה להודות שהאבחנות הפיזיולוגיות במשנה הזו מופרכות וכשאת רואה ארבעה חכמים חשובים עוסקים בפסאודו-ביולוגיה נשית, את לא יכולה להימנע מהשאלה: מה המניע הנסתר של יצירת ההלכה הזו? הטקסט הזה, שמטלטל בין למדנות, קהילתיות ופגיעה מינית, הוא טקסט שובר גבולות שמעביר אותנו לעולם הפגיעות המיניות הטקסיות.
אלימות מינית ופרקטיקה דתית
אל המחלוקת בין חכמי המשנה מצטרף חכם בבלי חשוב (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מז עמוד א):
אמר שמואל: לא משיעלה הקמט ממש, אלא כדי שתחזיר ידיה לאחוריה, ונראית כמי שיעלה הקמט תחת הדד. שמואל בדק באמתו, ונתן לה ארבעה זוזים דמי בושתה. שמואל לשיטתו, שאמר שמואל: "לעולם בהם תעבודו", לעבודה נתתים ולא לבושה.
אם היה ספק לגבי ביצוע הפרקטיקה, עכשיו אין. שמואל, ראש ישיבה בישראל, מקיים את הבדיקה בגוף השפחה שלו. היא עומדת מולו עירומה בפלג גופה העליון, והוא מורה לה לשלוח את ידה לאחור בשעה שהוא בוחן את השדיים שלה. אחר כך הוא משלם לה כסף (שכן ההיתר לרדות בפרך בגויים – "לעולם בהם תעבודו" – לא כולל היתר לבייש אותם). הכסף שמשלם שמואל מוכיח שהוא מבין שהמעשה מבייש את שפחתו. לקינוח, שמואל רץ לספר לחבר'ה בישיבה. כך אנחנו, כקהילה, שותפות בעל כורחנו במעגל הפגיעות המיניות הטקסיות, אלה השוזרות חוקי דת, פומביות קהילתית ופגיעה מינית.
חובה עלינו להודות שדת פטריארכלית (וכאלה הן הדתות בנות זמננו שאני מכירה) מבססת חלק מכוחה על הקטנה והשפלה מינית דתית שנעשית במרחב הקהילתי הפומבי. הדוגמה שהבאתי אינה יחידה ואפילו אינה הבולטת ביותר. הדוגמאות שלדעתי מחייבות התייחסות מיידית הן הדרישה מגיורת לטבול במקווה בנוכחות רבנים, והבאת דם הווסת לבדיקה של רבנים. אלמלא הפרקטיקות האלה היו מקובלות בקהילות שלנו, הן היו מעוררות חלחלה והתנגדות עזה.
נורות אזהרה לקיומן של פגיעות מיניות טקסיות
אם אחד מהתיאורים הבאים מתקיים בקהילתך, יש לפקוח עיניים ערניות, ואם בקהילתך נמצאים כמה מהמאפיינים האלה, ייתכן מאוד שמדובר בנורת אזהרה מהבהבת:
1. הנהגת הקהילה מרבה לעסוק בסוגיות מיניות ולשלב בינן ובין עניינים רוחניים. לא משנה אם מדובר בהטפה לצניעות או בהטפה למתירנות.
2. הקהילה מנוהלת בצורה היררכית, לא שקופה ובוודאי לא דמוקרטית.
3. ביקורת על חברי קהילה, בעיקר על דמויות מרכזיות, נתקלת בהכחשה, בהדיפה ואף ברדיפה של המתלוננות והמתלוננים.
4. ילדות וילדים בקהילה מתנהגים בצורה מוזרה; אלימות קיצונית, מופנמוּת לא מוסברת או התנהגויות מיניות שאינן תואמות גיל. הקשבה רגישה ומתן אמון בילדות ובילדים יכולים להוביל לגילוי מוקדם ולמניעת סבל.
פרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נון5. הנהגת הקהילה משדרת ציפייה למתן אמון בלתי מסויג בין חברות וחברי הקהילה ולהתנהגות כ"משפחה גדולה ואוהבת". האווירה ה"משפחתית" כוללת אירוח ולינה של ילדות וילדים בבתי חברים בקהילה, ללא היכרות בין ההורים, ללא שאלות וללא גבולות ברורים.
ובבית המדרש של הטוקבקים
חברות חברים שלי, בנפשנו הדבר הזה. אם יש לכן הצעות נוספות לנורות אזהרה לאלימות מינית-טקסית, אנא כתבו בטוקבקים, ואני אנסה לארגן את האזהרות ולהעלות אותן כאן במסגרת הטור.
שבת שלום!
Ruhamaweiss1966@gmail.com
