יום הכיפורים התשפ"ז יחל ב-20 בספטמבר 2026 (יום ראשון, אור ל-י' בתשרי), ויסתיים ב-21 בספטמבר (יום שני) בערב.
זמני הצום – יום הכיפורים תשפ"ז
כניסת יום כיפור – ב-20 בספטמבר 2026 (יום ראשון): בירושלים 18:03, בתל אביב 18:20, בחיפה 18:12, בבאר שבע 18:21, בפתח תקווה 18:00, במודיעין 18:20, בנתניה 18:19, באשדוד 18:19, באשקלון 18:11, בצפת 18:12, בטבריה 18:10, באילת 18:09, בקריית שמונה 18:07.
צאת יום כיפור – ב-21 בספטמבר 2026 (שני): בירושלים 19:14, בתל אביב 19:16, בחיפה 19:15, בבאר שבע 19:15, בפתח תקווה 19:15, במודיעין 19:15, בנתניה 19:16, באשדוד 19:16, באשקלון 19:17, בצפת 19:13, בטבריה 19:13, באילת 19:14, בקריית שמונה 19:13.
שבת שבתון – מהם האיסורים ביום כיפור?
יום כיפור, שחל בתאריך י' בתשרי, נקרא בתורה "שבת שבתון". השביתה בו כפולה ומכופלת: גם שביתה ממלאכה כבכל השבתות, וגם שביתה מעיסוקים גשמיים אחרים – אכילה ושתייה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. השביתה הכללית היא המסגרת המאפשרת להתפנות לדברים החשובים של היום הזה. לתוכה אמורים לצקת את התכנים החיוביים של החג.
מלאכה: שביתה ממלאכה נוהגת ביום כיפור כבכל שבת. גם שאר האיסורים המיוחדים ליום כיפור נוהגים בכל פרק הזמן הזה. לפי ההלכה יש לסיים את הסעודה המפסקת עד זמן הדלקת נרות.
עוד על יום כיפור – בעמוד המיוחד:
- מהו יום כיפור? בימי המקדש – ובימינו
- צום קל: מתכונים לסעודה מפסקת
- מחזור "צהר" לתפילת נעילה
רכיבה על אופניים וצפייה בסרטים נכללים באיסורי המלאכה, אף שאינם החמורים שבהם. גם יידוי אבנים אסור, והאיסור אף חמור יותר מכיוון שזו גם עבירה שבין אדם לחברו, ולפעמים יש בה גם סכנת נפשות. מי שלא מוצא את מקומו בבית הכנסת, עדיף שינצל את הזמן הפנוי לקריאה ולימוד, שיחת רעים בעניינים העומדים ברומו של אדם ועולם, התבוננות עצמית והתכנסות פנימה.
אכילה ושתייה: לפי ההלכה יש להימנע מלאכול ומלשתות כל דבר ביום כיפור, ורצוי להימנע גם מצחצוח שיניים ומשטיפת הפה. חולים הנזקקים לתרופות או חייבים לאכול משום "פיקוח נפש", נשים בהיריון, יולדות ומיניקות, חיילים בתפקיד שיש חשש שיתייבשו או שלא ימלאו תפקידם כיאות – כל אלה יתייעצו עם המומחים בדבר מידת הצורך שלהם בהיתר, ועם מורי הלכה בדבר היקף ההיתר. בחלק מהמקרים יש היתר לאכול ולשתות לשיעורים (ע"ע).
הרב הראשי דוד יוסף השיב במענה לפנייה אליו כי חיילים העוסקים בלחימה ונמצאים בפעילות מבצעית פטורים מהצום, ואין להם רשות להחמיר על עצמם (עוד על הצום במלחמה כאן).
(צילום: מוטי קמחי)
כך אוכלים ושותים לשיעורים: כל 9 דקות – אכילה עד 27 גרם אוכל (כשני ביסקוויטים או בגודל קופסת גפרורים מלאה), שתייה עד 37 מ"ל. נכון להכין מראש כוס מדידה עם סימון לשיעורים אלה. מי שחייבים לאכול ולשתות לשיעורים – מומלץ להתחיל בתחילת הצום ולא לחכות למצב שבו יצטרך לשבור את הצום לגמרי.
רחיצה וסיכה: להלכה יש להימנע מלהתרחץ, ואין למרוח קרמים ומשחות. מותר ליטול ידיים אחרי השינה ואחרי שירותים – אך לא מעבר לכף היד. מותר לנקות תינוקות ככל הנצרך, גם אם במהלך שטיפת התינוק וניקויו גם ידי המטפלים נרטבות במים ובסבון.
נעילת הסנדל: לפי ההלכה אין לנעול נעלי עור. מקובל להתיר נעילת נעלי בד או פלסטיק. מי שנזקק ללכת למרחק, ללכת ברחוב מלוכלך או לעבוד במשימה המצריכה נעליים, כמו חיילים ואחיות, ואין לו תחליף יעיל, רשאי לנעול נעליים בדרך או במשך המשימה.
תשמיש המיטה: מלבד איסור יחסי אישוּת, להלכה יש להימנע גם מכל יחסי קִרבה בין איש לאשתו, בדומה להלכות הנהוגות בעת נידתה.
כלל גדול בהלכות יום כיפור – האיסורים חמורים מן המצוות החיוביות, ולכן כשצריך לבחור יש להעדיף להימנע מן האיסורים. לדוגמה: עדיף להימצא במנוחה בבית ולצום צום מלא מאשר ללכת לתפילה במחיר של הפסקת הצום, ואפילו אם מדובר על אכילה ושתייה בשיעורים מוגבלים.
איך מתכוננים ליום כיפור?
ערב יום כיפור: בבוקרו של יום מקצרים באמירת סליחות. נהוג לטבול במקווה, או במקור מים חיים – במעיין, בנחל זורם או בים. בכך מקיימים את ההקבלה של המשנה: "מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (יומא, פרק ח').
תפילת מנחה: מקדימים להתפלל מנחה. בתפילת המנחה אומרים בפעם הראשונה "וידוי", כדי להגיע לסעודה המפסקת אחרי וידוי ראשון. במשך היממה של יום כיפור מגיעים בסך הכול לעשרה וידויים.
(צילום: Anderson P / Shutterstock)
וידוי: הווידוי, לדעת הרמב"ם, הוא המצווה העיקרית של התשובה והכפרה. לכל הדעות, מדובר בתנאי הכרחי לקיומה של תשובה ולכפרת עוונות. המתוודה מונה את חטאיו, מביע חרטה עליהם ומבקש כפרה.
הנוסח הבסיסי ביותר של הווידוי נאמר על ידי הכהן הגדול: "חטאתי, עוִיתי, פשעתי לפניך". כיום, הנוסח הקצר של הווידוי הוא נוסח פיוטי – "אשמנו, בגדנו, גזלנו..." – המסודר לפי 22 אותיות האל"ף-בי"ת. הנוסח המורחב ליום כיפור – "על חטא שחטאנו לפניך..." – מסודר על פי אל"ף-בי"ת כפול, ובסופו עוד רשימה הממיינת את החטאים לפי סוג העונש שנקצב להם בתורה. יש הנוהגים להוסיף ולפרט, מעבר לנוסח הפיוטי, גם רשימה ממשית של חטאים שחטאו וזכורים להם.
סעודה מפסקת: הסעודה האחרונה לפני הצום, שיש לסיים אותה עד זמן הדלקת נרות. זו סעודת חג לכל דבר. יש מצווה לאכול בערב יום כיפור במשך כל היום, כדי להתכונן לצום, ובייחוד בסעודה הזו. מנהגי האכילה בסעודה המפסקת הם שילוב בין מסורות עדתיות ומשפחתיות לשלל עצות לגבי מה ש"כדאי" ובריא לאכול לפני הצום.
הדלקת נרות: מדליקים נרות כבכל ערב שבת וחג, מברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו". מקובל להשאיר גם נר נשמה שידלוק במשך כל היום, ובו ישתמשו להבדלה במוצאי יום כיפור. יש הנוהגים להדליק נרות לזיכרון הנפטרים, שאת זכרם יעלו בתפילה ב"הזכרת נשמות".
מה לובשים ביום כיפור?
יש הלובשים ביום הכיפורים בגדי לבן, ורבים נוהגים להתעטף בטלית גם בערב, שלא כבשאר ימות השנה.
תפילות – כללים כלליים
כל נדרי: מנהג רוב עדות ישראל לפתוח את תפילת יום כיפור ב"התרת נדרים" קיבוצית, כאשר החזן ושניים מחשובי הקהל משמשים מעין בית דין, והם מתירים לכל הציבור את נדריהם. השאלה אם ההתרה הזאת מועילה מבחינה הלכתית לפטור אדם מהתחייבויותיו המילוליות לא הוכרעה, וודאי שאינה פוטרת אותו מחובות ממוניים.
(צילום: Evgeniy pavlovski / Shutterstock)
למרות מעמדה המסופק מבחינת דיני נדרים, אין ספק שהתפילה הזאת הפכה להיות סמל רב-עוצמה של יום כיפור. הן מצד מיקומה בפתחו של היום, הן בשל התכנסות כל הקהל, הן מצד המטען הרגשי וההיסטורי של הדורות שהיא נושאת, והן בתוכנה – התחושה של ההזדכות מכל ההתחייבויות הקודמות והתקווה לפתוח דף חדש, נקי וחלק.
ערבית: התפילה הקבועה של כל ערב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. השינויים הבולטים: אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע בקול רם, תפילת העמידה הכוללת קדושת היום של יום כיפור, ואמירת פיוטים, סליחות ווידוי אחרי תפילת העמידה. יש המוסיפים גם אמירת שירי הייחוד והכבוד ומזמורי תהילים.
שחרית ומוסף: כבכל שבת ויום טוב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. גם בשחרית וגם במוסף מתוודים – הן בתפילת היחיד והן בחזרת הש"ץ. קריאת התורה ליום כיפור – בחומש ויקרא, תיאור עבודת הכהן הגדול בכפרת המקדש. בספר השני קוראים מחומש במדבר, את קורבנות המוסף של היום. ההפטרה – מישעיהו, על אופיו הראוי של יום הצום. בתפילת מוסף אומרים שליח הציבור והקהל את "סדר העבודה" של הכהן הגדול. אחרי קריאת התורה ולפני מוסף נאמרת הזכרת נשמות ("יזכור").
מנחה: בתפילת מנחה קוראים בתורה את פרשת העריות בחומש ויקרא. ההפטרה היא ספר יונה, סיפור התשובה הגדול של אנשי נינווה. גם במנחה יש שני וידויים. ממעטים בסליחות ובפיוטים כדי להזדרז ולהתחיל את תפילת נעילה מבעוד יום.
נוף ים עם יונה והלווייתן – ציור של גספר דוגה מהמאה ה-17. הפטרת מנחה
נעילה: יום כיפור הוא היחיד בלוח השנה העברי שבו נוספת תפילה חמישית, לחתימתו של היום. מתחילים להתפלל אותה "כשהחמה בראש האילנות" ומסיימים עם צאת הכוכבים. מרבים באמירת שלוש-עשרה מידות, ומשפטי ה"כתיבה לחיים" מוחלפים ב"חתימה לחיים" – "נחתם" במקום "נכתב", "חתמנו" במקום "כתבנו", "וחתום" במקום "וכתוב". משתדלים להספיק ברכת כהנים לפני השקיעה, ומסיימים בתקיעה גדולה בשופר בקדיש האחרון – עם צאת הכוכבים.
מוצאי יום כיפור: עם סיום יום כיפור מתפללים ערבית, כבכל מוצאי חג. רבים נוהגים לקיים "קידוש לבנה".
סוכה: רבים נוהגים להתחיל מיד אחרי הסעודה של צאת הצום לעסוק במצוות סוכה, כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל".
המתפלל ביחידות
אם אתם לא בקו הבריאות, שומרים את הכוחות לצום עצמו, מתרחקים מהשמש או סתם מרגישים חולשה – אלה כללי התפילה למי שאינו מתפלל במניין.
הרב הראשי לשעבר, דוד לאו: המתפלל ביחיד יאמר י"ג מידות רק בניגון הטעמים, כקורא בתורה. וידוי וכן "אבינו מלכנו" אומר כרגיל, וכן הזכרת נשמות.
נכון להוסיף בכל התפילות "אל נא רפא נא תחלואי גפן פורייה", המיוסדת על פי המשנה במסכת תענית.
בניגוד לרב יוסף צבי רימון, הסבור כי ניתן לומר "כל נדרי" ללא המשפט "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וכו', סובר הרב אורן דובדבני כי המתפלל ביחידות יתחיל בתפילה זכה, אך אינו אומר "כל נדרי" מכיוון שיש לזה דין של התרת נדרים שצריך בית דין. אם יש בבית יותר מארבעה גברים יכולים לאומרו ויכוונו שכל השלושה מתירים לאחד. מי שעושים כן, יאמרו "כל נדרי" לפני שקיעת החמה.
התקיעה בשופר נעשית עם צאת הכוכבים, בסיומו של היום
(צילום: Tomertu / Shutterstock)
ברכת "שהחיינו" יש לומר לפני שקיעת החמה, ובזה מקבל את קדושת היום. והנשים אומרות אותה בשעת הדלקת הנר.
מיד לאחר תפילת עמידה של ערבית יכול לומר את סדר הסליחות המצוי במחזור. את י"ג מידות יכול לדלג או לומר בטעמים כקורא בתורה. לאחר מכן יאמר שוב את סדר הווידוי, ואם יש בקשות בארמית יש לדלג ולא לאומרן; וכן הדין בכל פעם שיש סליחות במחזור. בכל פעם לאחר תפילות העמידה ראוי לחזור שוב ולומר את סדר הווידוי.
אפשר לומר יזכור ביחיד, ואז יידור צדקה עבור נשמות הנפטרים. אפשר לומר את סדר העבודה ואפשר אפילו לכרוע, אך לא חייבים לעשות זאת על מחיצה כדרך שעושים בציבור בבית הכנסת. אפשר לומר ביחידות את כל הפיוטים שיש בחזרת הש"ץ (ללא שום ברכות).
יש להיזהר להתפלל תפילת נעילה בזמן ("כשהחמה בראש האילנות". לאחר השקיעה אפשר לומר את פסוקי "שמע ישראל" ושבע פעמים "ה' הוא האלוהים"). יחיד יכול לתקוע בשופר 21 דקות אחרי השקיעה. לאחר תפילת ערבית ביחידות, אומרים קידוש לבנה. הבדלה ועשיית מלאכה מותרות להלכה רק בצאת החג.
השיב על שאלות הלכתיות: הרב יהודה ברנדס
