53% מהגברים החרדים משולבים בשוק העבודה, כך עולה מנתון שהוצג לאחרונה, ונשמר בשנים האחרונות. פילוח בין הזרמים במגזר החרדי מראה באילו קהילות יש היענות גבוהה יותר לתעסוקה, ואת מידת ההשפעה של מוסדות הלימוד שבהם למדו בצעירותם אותם חרדים, על סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה ולהשתכר בכבוד.
בזרם החסידי 58.4% מהגברים משולבים בשוק העבודה, יותר מאצל החרדים הספרדים (51.4%) והזרם הליטאי (43.8%). המחקר מצביע על כך שהפערים נוצרים במפגש בין שלושה ממדים: המוסד החינוכי, הזרם הקהילתי והמרחב העירוני. ההבדל בתעסוקה אינו רק תוצר של המסגרת החינוכית, וגם למעמד המשפטי של מוסד הלימודים יש מקום מרכזי בהבדל.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
כך למשל, שיעורי התעסוקה של החסידים בוגרי כל המוסדות, גבוהים ביחס לשאר הבוגרים. אולם, חסידים שלמדו במוסדות החינוך העצמאי מועסקים בשיעור הגבוה ביותר, ושכרם החודשי הממוצע הוא הגבוה ביותר. גם ליטאי יוצא מוסדות החינוך העצמאי משתכר כ-30% יותר מליטאי שלמד במוסדות הפטור, ושכרו גבוה בכ-15% משל ליטאי שלמד במוסדות החינוך המוכרים הלא-רשמיים שאינם שייכים לרשתות.
בציבור החרדי פועלות שלוש מסגרות לימוד עיקריות. מוסדות הפטור שבהם לומדים 55% לימודי ליבה. "החינוך העצמאי" - רשתות החינוך של יהדות התורה ומעיין החינוך התורני של ש"ס, הזוכים ל-100% מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים, ומחויבים ללימודי ליב. והשלישי הם מוכש"ר - מוסדות פרטיים שמשרד החינוך מתקצב לפי לימודי ליבה, ומחויבים ללמד 75%-55% לימודי ליב"ה.
שיעור התעסוקה של החסידים שלמדו במוסדות הפטור - 55%, אצל הספרדים - 52% ואצל הליטאים - 38%. מבין בוגרי רשת "החינוך העצמאי": החסידים עם 64% תעסוקה, הספרדים עם 57% והליטאים עם 49% בלבד. אצל בוגרי מעיין החינוך התורני שיעור התעסוקה אצל החסידים הוא 54%, אצל הליטאים - 53% ואצל הספרדים - 60%. מבין בוגרי מוסדות המוכש"ר: אחוז החסידים המועסקים הוא 55%, הספרדים - 54% והליטאים - 41%.
יהודית מילצקייהודית מילצקי
השכר ממוצע של גבר חרדי עמד על 49% משכרו של גבר יהודי לא-חרדי: 9,929 שקל לעומת 20,464 שקל. בראש טבלת השכר נמצאים ליטאים בוגרי החינוך העצמאי המרוויחים בממוצע 9,677 שקל בחודש, בתחתית הטבלה - ליטאים בוגרי מוסדות הפטור עם 7,626 שקל בחודש. חסידים בוגרי מוסדות המוכש"ר משתכרים בממוצע 7,782 שקל בחודש, ויתר הקבוצות שנבדקו משתכרות 8,500-8,000 שקל בחודש.
יהודית מילצקי, ראש תחום תעסוקה במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שערכה את המחקר: "ההחלטה באיזה מוסד ילמד הילד בגיל יסודי, עשויה לקבוע האם יהיה לו סיכוי לפרנסה ראויה או שהוא יישאר בשולי שוק העבודה. יש לאפשר לכל חרדי ללמוד בסביבה המותאמת לו, אבל גם בכזו שתעניק לו כלים למיצוי הפוטנציאלי התעסוקתי שלו בהמשך הדרך".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.25