דו"ח של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית לשנת 2025 מצביע על ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית ועל שפל של יותר מ-40 שנים.
מאז שנות ה–50 של המאה הקודמת הייתה עלייה הדרגתית בפריון הילודה הממוצע. בשנת 1955 עמד הפריון על 4.8 ילדים לאישה - שיעור הפריון הנמוך ביותר שנמדד בחברה החרדית בטווח השנים הנבחן, והוא עלה בהתמדה עד לשיא של 7.3 ילדים בשנת 2003. מגמה זו משקפת את התבססותה של אידאולוגיית "חברת הלומדים" וחיזוק מרכזיותה של המשפחה הגדולה כערך דתי וחברתי.
2 צפייה בגלריה
בחורי ישיבה חרדים בירושלים
בחורי ישיבה חרדים בירושלים
בחורי ישיבה חרדים בירושלים
(צילום: Nina Mikryukova / Shutterstock)
החל משנת 2003 חלה תפנית בדפוס זה, ובקרב נשים חרדיות ניכרת מגמת ירידה מתמשכת בפריון הילודה. בשנת 2020 נמדד הפריון הנמוך ביותר בחברה החרדית זה 43 שנה - 6.2 ילדים בממוצע - רמה שנותרה יציבה עד היום. ירידה זו, אשר מתבטאת גם בצמצום מתון בגודל המשפחה החרדית הממוצע, עשויה לנבוע מגורמים כלכליים-חברתיים, ובהם מחירי הדיור, יוקר המחיה, והקושי לכלכל משפחות גדולות, וכן ממגמות תעסוקה של נשים חרדיות, אשר החלו בהדרגה השתלבות בענפים בפריון גבוה והשתלבות בתפקידים ובמקצועות תובעניים.
ד״ר איתן רגב, סמנכ״ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אמר ל"ידיעות אחרונות" על הנתונים כי "הירידה בילודה בחברה החרדית היא חלק מתהליך הסתגלות רחב יותר ללחצים הכלכליים המתגברים - ובראשם יוקר הדיור, עליית הריבית והמחירים. אך היא משקפת גם שינוי עמוק יותר. אנו רואים עלייה במודעות לרווחתן הפיזית והנפשית של נשים, וכן גידול בשיעור האקדמאיות החרדיות, קבוצה שמביאה בממוצע ילד אחד פחות. לכך יש להוסיף שיעורי עזיבה שאינם זניחים, הנעים כיום סביב 13%–14% לפי כלל המחקרים העדכניים, ועדכון כלפי מטה של האומדן לגודלה הנוכחי של החברה החרדית. מכלול הגורמים הללו מוביל אותנו לתחזיות דמוגרפיות מתונות בהרבה מהתחזיות שהיו רווחות עד לא מכבר: החרדים לא יהיו שליש מאוכלוסיית ישראל בשנת 2065, אלא כ-20% בלבד - פער דרמטי בעל משמעות רחבה למדיניות ולתכנון ארוך טווח".
הדו"ח מלמד גם על צמצום הדרגתי בגודל משקי הבית. בשנת 2025 התגוררו בישראל כ-1.31 מיליון חרדים, שהם כ-12.9% מכלל האוכלוסייה וכ-16% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. האוכלוסייה החרדית צעירה למדי: 56% מהאוכלוסייה החרדית מתחת לגיל 19, לעומת כ-30% מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. כ-405 אלף חרדים נמצאים בגילאי העבודה (25-64), לעומת כ-3.15 מיליון יהודים שאינם חרדים, משמע: החרדים הם כ-11% מהאוכלוסייה היהודית בגילאי העבודה.
כאשר מפלחים את החברה החרדית לפלגים וזרמים אזי הזרם הליטאי הוא הגדול בחברה החרדית, ובו כ-450,000 איש (34% מהחרדים). הזרם הספרדי הוא השני בגודלו, ובו כ-424 אף איש (32%), ובזרם החסידי (ללא חסידות חב"ד) 384 אלף איש (29%). בכל הנוגע לגיל הנישואין, מהדו"ח עולה כי החרדים נישאים בגיל הצעיר מבכל המגזרים. שיעור החרדים הנשואים בגיל 18-24 עומד על 36%, לעומת 6.7% בחברה הערבית ו-3.5% בחברה היהודית שאינה חרדית. המשפחה החרדית היא הגדולה ביותר: גודל המשפחה החרדית הממוצע הוא 5.08 נפשות, לעומת 2.8 במשפחה יהודית שאינה חרדית ו-4.18 במשפחה ערבית.
ד״ר איתן רגב, סמנכ״ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדיתד״ר איתן רגב, סמנכ״ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדיתצילום: המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית
בחברה החרדית פריון הילודה הוא הגבוה ביותר ועומד כאמור על 6.2 ילדים לאישה בממוצע. בקרב ערבים פריון הילודה הממוצע עומד על 2.6, ובקרב יהודים שאינם חרדים - 2.3. בתוך החברה החרדית פריון הילודה הגבוה ביותר נרשם בקרב הזרם החסידי - 7 ילדים לאישה בממוצע; בזרם הליטאי שיעור הפריון הוא 6.6, ובזרם הספרדי - 5.3.
שיעור הילודה הגבוה ביותר בחברה החרדית נמצא בערים עפולה וערד, בהן פריון הילודה עומד על 7.6 ילדים לאישה בממוצע. שיעור הילודה הנמוך ביותר בחברה החרדית נמצא בתל אביב, בה פריון הילודה עומד על 3.4 ילדים לאישה בממוצע.
קצב הגידול האורגני של האוכלוסייה החרדית (ילודה פחות תמותה) עומד כיום על כ-3.85% בשנה, אך בשקלול העזיבה נטו (עזיבה פחות הצטרפות למגזר) קצב הגידול עומד על כ-3.45%. לפי מגמות הילודה וקצב העזיבה נטו, בשנת 2065 צפויה האוכלוסייה החרדית להיות כ-22% מאוכלוסיית ישראל. גיל הנישואים בחברה החרדית נמצא בעלייה: שיעור הנשואים בקבוצת הגיל 18-24 ירד מאז שנת 2014 מ-46% ל-36%.
בחמש השנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בגודל משק הבית החרדי, מ-5.25 נפשות בממוצע למשפחה בשנת 2020 ל-5.08 נפשות בממוצע בשנת 2024. פריון הילודה בחברה החרדית נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2004, ומאז שנת 2020 נמצא בשיא הנמוך ביותר מזה 40 שנה, ועומד על 6.2 ילדים למשפחה.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.01.26